המהות והעיסוק העיקרי של חיינו – חלק ב'

בשבוע שעבר ראינו כיצד הגיב ידידי משה כאשר שמע שהציעו לבת שלי לכהן כסמנכ"ל כספים בכלכלית ירושלים. ראינו שאצלו ה"אני האמיתי" של האדם זה איזו משרה הוא ממלא, כמה הוא מרויח וכו', ולא האם יש לו מידות וערכים טובים, האם הוא בעל חסד וכו'.

ראינו כיצד ידיעה קצרה בת כמה מילים, הפכה אצלו דמות רגילה לדמות מכובדת ונערצת. בתי מעוד סתם מישהי, הפכה לתופעה מכובדת וראויה להערצה. ראינו שבשבילו כסף הוא מטרה ולא אמצעי. לומר את האמת, משה הוא לא חריג. רוב רובו של העולם חושב בצורה דומה.

קנה המידה להצלחה

ידוע שכאשר שואלים בארצות הברית "מי אתה", הכוונה היא "כמה אתה מרויח". כשאומרים על מישהו: "פלוני הוא אדם מאוד מצליח", הכוונה בימינו היא אחת ויחידה – מתכוונים לכסף או לקריירה שלו. "הוא מאוד מצליח – הוא שווה מליונים/ הוא מנהל עסקים ראשי בחברה גדולה/ וכו'".

האם שמעתם אי-פעם מישהו אומר: "הוא אדם מאוד מצליח – הוא אבא נהדר ובעל תומך". או אולי: "היא אישה מאוד מצליחה – היא מגדלת משפחה לתפארת ויש לה ילדים מחונכים, טובי-לב, ובעלי מידות טרומיות"? או אולי "הוא איש מאוד מצליח – בכל פעם שאני פוגש אותו אני מרגיש שהוא התפתח ורכש עוד חכמה ומידות טובות"?

בוודאי שלא שמעתם! למה?

מפני שקנה המידה החברתי שלנו להצלחה הוא מצב הקריירה או חשבון הבנק של האדם הנידון. בוודאי שאנו מעריכים תכונות נוספות של האנשים סביבנו, אבל את גולת הכותרת אנו נותנים למצב התעסוקתי והכלכלי של האדם, אחרת מדוע המחשבה הראשונה שלנו להצלחה היא הארנק?

אך האם זהו באמת הדבר החשוב ביותר בחיים? האם אנחנו באמת מאמינים שהמצב הכלכלי של האדם הוא הערך הגדול ביותר בחייו?!

בוודאי שלא! כל אדם בר-דעת יודה כי המשפחה שלו חשובה לו יותר מאשר הקריירה. כל אדם שפוי יתפטר מעבודתו בכדי לעזור לבן משפחה חולה. אם כן, מדוע אנו נותנים את החשיבות העליונה לעבודה? מדוע חברי משה, במחי ידיעה אחת, ראה באור חדש את בתי? האם באותה מידה הוא היה מתפעל ממנה אם הייתי מספר לו עד כמה אני חושב שהיא אמא טובה לילדיה ורעיה נאמנה לבעלה?

אז מה אנחנו עושים בחיים?

אנחנו מורגלים, על פי החשיבה החברתית שלנו, לזהות את עצמנו עם המקצוע שלנו, למרות שאנו יודעים שזה לא הדבר החשוב ביותר בחיינו. לכן אנו נדרשים לשנות את אופן החשיבה שלנו על החיים ועל הדרך בה אנו רואים ומגדירים את עצמנו. עלינו להפוך את לימוד החיים לעיסוקנו העיקרי, ואת המקצוע שלנו למשני.

האדם הוא נזר הבריאה. כל העולם נברא עבורו ולכבודו. הגיע הזמן שנעריך ונוקיר עובדה זו.

כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקחת כמה דקות של שקט, ולערוך רשימה של הדברים החשובים לנו ביותר בחיים, ואז לקדם את הדברים האלו לחזית הגדרתנו העצמית.

ואז, בפעם הבאה כששואלים אתכם מה אתם עושים בחיים, אל תשלפו מיד מכוח ההרגל את תואר המקצוע שלכם. זהו את עצמכם עם הדברים החשובים לכם באמת בחיים.

תוכלו לומר למשל: "שמי אברהם, אני נשוי לאישה נפלאה, ואבא לתשעה ילדים בלי עין הרע. ומה אני עושה בחיים? ובכן, אני משתדל בכל יום ללמוד, להחכים ולהעצים את עצמי, כמו כן אני מתאמץ לעשות מצוות ומעשים טובים, ולתרום לקהילה. לא תמיד זה מצליח לי. אני שואף בכל כוחי להיות אדם מוסרי ורוחני כמה שיותר, ומוכן להשקיע בכך זמן ולימוד. אני אוהב להאזין למוסיקה חסידית, לארגן פעילויות חינוכיות לילדים, ו… אה כן,  אני גם מתעסק בתחום ההיי-טק, טכנולוגיות ומערכות מידע ומתפרנס מזה בכבוד".