מנמ"רית כאל: "Big Data ו-BI הם האסטרטגיה שלנו"
לדברי אירנה פורטניק, סמנכ''לית הטכנולוגיות והתפעול של החברה, "יש ללקוח ציפייה לפשטות, לנגישות של השירות ולערך; אם אתה מציע לו משהו בעל ערך, שהוא לא הכיר - אתה רוכש את אמונו"
"הנכס המרכזי שלנו הוא הלקוחות. העולם הפיננסי ובתוכו זה של חברות כרטיסי האשראי הוא עולם דינמי ומקוון – ואנו סביבו. ה-IT נותן לחברה את היכולת להעניק ללקוח נגישות של השירות וערכים מוספים", כך אמרה אירנה פורטניק, סמנכ"לית הכנולוגיות והתפעול של כאל.
פורטניק דיברה במפגש שערך C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך אתמול (ד') במשרדי החברה בגבעתיים ופתח אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי באנשים ומחשבים.
האגף בראשותה, אמרה פורטניק, מונה 500 עובדים, חלקם במיקור חוץ, ופועל בכמה תחומים: מערך פיתוח, מחלקת תשתיות ומחלקת אבטחת מידע והגנת הסייבר.
"הדיונים בהנהלה על מימוש ותקצוב פרויקטי IT", אמרה, "הם מהקשים שבדיונים, כי כל סמנכ"ל עסקי חושב שדרך הפרויקטים שלו הוא יגיע קדימה – וכל אחד מהם צודק. אנו נותנים שירותי משרד אחורי לכלל הארגון. הארגון עובד סביב השעון, כי הלקוחות נמצאים בכל העולם".
"השקיפות בעבודה היא היבט חשוב", ציינה פורטניק, "רמת הנאמנות של הלקוחות ירדה דרמטית, ויש ללקוח ציפייה לפשטות, לנגישות של השירות ולערך. אם אתה מציע לו משהו בעל ערך, שהוא לא הכיר – אתה רוכש את אמונו".
תפקיד ה-IT – "לעזור לארגון להיות ממוקד מול הלקוח ולתת ערך"
"כולם נכנסים לעולם שלנו", הסבירה, "גוגל (Google), אפל (Apple) וסמסונג (Samsung). העולם הופך לתחרותי". בשוק הישראלי, הוסיפה פורטניק, "אנו עובדים זה שלוש שנים על כרטיס אשראי חכם, אבל יעבור זמן עד שהוא יתפוס. יש כבר בשלות מלאה ל-NFC, אבל השוק עדיין לא שם. כרטיסי הפלסטיק יהיו עימנו עוד שנים רבות, לצד תשלום בסלולר וכרטיסים חכמים".
"עלינו לפתוח את המערכות שלנו", ציינה פורטניק, "Big Data ו-BI הם האסטרטגיה לנו. על ה-IT לעזור לארגון להיות ממוקד מול הלקוח ולתת ערך". לדבריה, ה-IT מהווה נדבך משמעותי ומשרת שתי מטרות בכאל – צמיחה והתייעלות.
ה-IT, "מעורב בפעילות החברה בכל תהליך, באופן חוצה רוחבית. מערכות המידע תומכות בשלושה רבדים: הרובד התחתון – תפקוד רציף, זמינות, אבטחת מידע והמשכיות עסקית; תמיכה בליבה העסקית של החברה – אין פעילות עסקית בחברה שלא עוברת דרך ה-IT, זה דרמטי וגוזל משאבים רבים; והיערכות לעתיד – שיתופי פעולה עם חברות הסטארט-אפ בעולם הפינטק, והיערכות לבנקים הפתוחים. כולנו מתחילים להבין שחייבים לשתף פעולה עם חברות הפינטק כי הן אמנם נכנסות לנישות – אבל עושות זאת לעומק".
"החלטנו על השקעות דרמטיות ב-IT וזה לא פשוט", אמרה פורטניק, "עם שלושה מגה-פרויקטים: הסבת מערכות המורשת לסביבה חדשה, מבססת לינוקס (Linux) ואורקל (Oracle); העתקת חדר המחשב הראשי לאירוח במת"ף, זרוע ה-IT של הבנק הבינלאומי, בראשון לציון, פרויקט שיסתיים ב-2018; והיערכות לארכיטקטורות 2020 עתידיות – מזעור סיכונים, עמידה ברגולציות והתמודדות מול איומי הסייבר".
"התשתית שלנו מודולרית כי חייבים כל הזמן להעלות לאוויר עוד חבילה ועוד חבילה", סיכמה פורטניק, "לצד תרומת ה-IT להתייעלות, הערך הסופי שלנו זה ה-Big Data, ענן ושיווק ממוכן. פתרונות טכנולוגיים שאנו מספקים מעלים ערך, ללקוח וגם לנו. אנחנו מביטים קדימה – העולם מדהים ומעניין, התעשייה מתפתחת בקצב מטורף".
שינויים בתפיסת ההגנה
לוני יצחק, מנהל אבטחת מידע והגנת הסייבר, כאל, אמר כי "בעבר הרגשנו מוגנים ומאובטחים, אבל משהו קרה בשנתיים-שלוש השנים האחרונות. ההאקרים תוקפים לא רק את הארגונים, אלא את ספקיות השירות שלהם".
לדבריו, "ארגונים רודפים אחרי פרצות ומחכים לעדכון, אבל הבעיה היא מתקפות לא ידועות, של 'יום האפס'. אבטחת המידע המסורתית היא טובה, ומטפלת בכל השכבות, אולם כבר לא מספיקה. לא משנה מה יעשו מנהלי האבטחה, תמיד תהיה אפשרות שהתוקפים יעברו את המחסומים. לכן, השאלה היא האם מזהים את התוקפים שכבר בפנים. נדרש להטמיע כלים המטפלים בטווח הקצר, המבצעים מעקב ומניעה נגד כל המשבשים המידיים, עם גילוי שורש הבעיה ויכולת ריפוי מידית. לטווח הארוך יש להטמיע כלים העורכים הטעיה של התוקפים, ומזהים אותם מיד".
יצחק סיפק תובנות מאירוע הפריצה לסוני (Sony): "מערכות ההגנה, הזיהוי, וה-DLP של החברה כשלו; לתוקפים היה את כל הזמן שבעולם להיערך למתקפה ולשהות בתוך הארגון בטרם הפכו את המתקפה לגלויה; בסוני חשבו שהם מכירים את הסיכונים; ניהול האירוע מעיד על חוסר מוכנות והיעדר נהלי תגובה מתאימים לאירועי סייבר". יצחק סיים באומרו כי "מנכ"לים נדרשים להבין שאין המדובר באיומי אבטחה – אלא בניהול עסקי".
תגובות
(0)