על מה נדבר ובמה נשקיע בשנה הקרובה?

שנת 2017, שזה עתה החלה, מביאה איתה מ-2016 שורה של נושאים טכנולוגיים שהעסיקו את הענף במהלכה. גם השנה, מנהלי ארגונים ומנמ"רים יצטרכו לתעדף ולהחליט איפה להשקיע את המשאבים ועל מה לוותר.

הטרנספורמציה הדיגיטלית

התחום החם ביותר אשתקד בעולם המחשוב הארגוני, שימשיך להעסיק אותנו השנה, הוא המעבר לדיגיטל. בעוד שבשנים שלפניה הוא היה נחלתם של הבנקים והמוסדות הפיננסיים השונים, הרי שב-2016 עסקו במהפכה הזו ארגונים ממגזרים שונים – ארגוני שירותים, המגזר הממשלתי והציבורי, ועוד. התובנה שהתגבשה בנושא זה היא שלארגונים אין יותר את האופציה לשבת על הגדר ולהתלבט האם ליישם טרנספורמציה דיגיטלית או לא. מנהלים הבינו שאם הם לא יעלו על הרכבת הזו מיד, היא תיסע בלעדיהם ותשאיר אותם לא רלוונטיים.

בדיונים שנערכו באחרונה בהשתתפות מנמ"רים ומנכ"לים בפורומים של אנשים ומחשבים נשמעו הערכות ש-2017 תהיה שנת פריצה משמעותית בתהליכים אלה. בהקשר זה מעניין לעקוב אחרי המגזר הפיננסי, שכאמור היה החלוץ שהחל לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית.

בחודשים האחרונים עוצמת הדחיפה של נושא הבנקאות הדיגיטלית, שהיא תוצר של מהפכה זו, מעט עומעמה – במיוחד מצד הבנקים הגדולים. שם הגיעו למסקנה שהם רצו מהר מדי עם החדשנות הדיגיטלית ושכחו שיש בדרך לקוחות שעדיין לא נמצאים שם. הפתרונות המסתמנים כעת הם היברידיים, כלומר – שילוב של בנקאות מקוונת עם המשך שירות אישי בסניפים.

הבנקים האחרים ממתינים בקוצר רוח לעלייה לאוויר של מגה פרויקט הליבה של בנק יהב, שנעשה במיקור-חוץ על ידי TCS מבית טאטא (TATA).

האינטרנט של הדברים

תחום אחר שההתעסקות בו גברה מאוד בשנה החולפת הוא האינטרנט של הדברים. הסיבה לכך היא שתחום זה נושק לנושאים שונים,שנוגעים לכולנו, החל מביטחון אישי, אבטחה ומצלמות, וכלה בתחומים כמו בריאות, קמעונות, תחבורה וכמובן תקשורת. ביום ג' הקרוב יתכנסו במרכז האירועים LAGO בראשון לציון הוועידה והתערוכה השנתיות בנושא האינטרנט של הדברים, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהן יעלו המגמות החדשות שצפויות בתחום.

ב-2016 הומחשה המורכבות של האינטרנט של הדברים. אם עד אז הוא אוזכר בהקשרים של חיישנים חכמים, הובן בשנה החולפת שכדי לקבל את התפוקה המתאימה מהפעלת חיישנים, נדרשת השקעה בתשתיות מחשוב שאתם מתקשרים החיישנים. זה כבר הופך את הסיפור להרבה יותר מורכב.

ערים חכמות

באזזז נוסף ומאוד מדובר בימים אלה הוא הערים החכמות. כיום ברור לכל ראש עיר שאם הוא לא ייכנס לתחום זה כעת, אחרי הבחירות הבאות, שיתקיימו בעוד קצת פחות משנתיים, הוא כבר לא יהיה בכיסא שלו.

האינטרנט של הדברים, על החיישנים שלו, שמותקנים על רמזורים, עמודי חשמל ובתשתיות כבישים, הוא החלק הקל יותר בהתמודדות של מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי עם העיר החכמה. האתגר הוא חיבור בין הרכיבים החכמים לתשתיות המחשוב והתקשורת העירוניות הקיימות. כאן המצב ברוב הרשויות לא טוב וכניסה לפרויקטי עיר חכמה דורשת השקעות ענק שאינן נמצאות בקופות שלהן, שהן גירעוניות ברובן. לכן, האצבע מופנית לממשלה, כדי שתזרים תקציבים מתאימים לרשויות המקומיות, מתוך הבנה שפרויקטי עיר חכמה נועדו לשפר את השירות לאזרח ולייעל את עבודת הרשויות.

ב-10 בינואר יעלה את הדרישה הזו מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, שלמה דולברג, בכנס IT מוניציפאלי של אנשים ומחשבים.

סייבר

גם נושא הסייבר תפס כותרות ב-2016. בשנה החולפת הבנו שהמחיצות שהיו בעבר, וגם הן לכאורה, בין הסייבר למציאות הפיזית כבר לא קיימות. הסייבר גרם לנזקים פיזיים בארגונים שאליהם חדר, ואף שימש כנראה כשחקן מרכזי בבחירות לנשיאות בארצות הברית.

הסייבר המשיך ב-2016, וכנראה ימשיך גם ב-2017, לחזק את מעמדו כשחקן מרכזי בשדה הקרב העתידי.

אנליטיקה

גם האנליטיקה, שנמצאת פה כבר זמן רב ובדרך כלל התחבאה עד כה בין מושגים גדולים יותר כמו BI ו-Big Data , קיבלה השנה עצמאות ועוצמתיות. יותר ויותר דרגים בקומת ההנהלה התחילו להבין שעם כל הכבוד לכלים הטכנולוגיים שהמנמ"רים הטמיעו אצלם, הם עדיין רחוקים ממיצוי מלא של המידע שמסתובב בארגון שלהם.

ניתוחים כלכליים שהונחו על שלחנות מנכ"לים ומועצות מנהלים דיברו על פספוס הזדמנויות ואפילו אובדן הכנסות כתוצאה מחוסר יכולת לנתח טוב יותר את המידע הקיים שלא לדבר על המידע העתידי.

מובייל

המובייל, שהיה להיט בשנים הקודמות, ממשיך לאתגר את החברות הטכנולוגיות. 2017 תהיה השנה שבה נעשה הכי הרבה עסקים, נקנה שירותים ונבצע פעולות יום יומיות בעזרת הסמארטפון שלנו.

יצרניות הטלפונים, שמחפשות דרכים נואשות להמציא את עצמן מחדש, משקיעות בפלטפורמה הטכנולוגית שלהן כדי שזו תוכל לאפשר יישום ושימוש באפליקציות, שהפכו להיות מרכזיות ביותר בחיינו.

מה עוד?

ב-2017 נמשיך לדבר וליישםDRP , ענן ומן הסתם שמות חדשים, שיעלו לסדר היום וייאלצו את ההנהלות לעשות תעדוף חוזר. שהרי גם בשנה שמתחילה לה היום, כמו בשנים קודמות ובשנים שאחריה, היריעה תמיד קצרה ונושאים שנראים חשובים מאוד נדחים לשנה הבאה.

שנה אזרחית נהדרת לכולנו.