"ארגונים הורגים את הדינוזאורים של ה-IT ומתחילים עולם חדש"

"העולם כיום הוא היפר-מקושר, יש בו היבטים של כלכלה שיתופית, יש Cloud Sourcing, חברות לא מוכרות או קונות מוצרים - אלא חוויה", אמר ד''ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ''ל STKI

ד''ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ''ל STKI.

"העולם עובר שינוי – מארגונים המעבירים מידע ברשת, לארגונים המעבירים ערך, כסף. בשל כך גם מערכות ה-IT עוברות שינוי –  הורגים את הדינוזאורים של ה-IT ועוברים לעולם חדש", כך אמר ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI.

שוורצקוף דיבר בפתח פורום המנמ"רים של הצפון. הפורום הינו שיתוף פעולה של Anagal עם מועדון המנמ"רים הוותיק והארצי C3 מבית אנשים ומחשבים. הכנס התקיים היום (ב') במלון חוף התמרים בעכו, והנחה אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה.

במשך 200 שנה, אמר, "הבנקים, למשל, שימשו כמתווכים לכסף ולהלוואות או להפקדות. לפתע, נולדות טכנולוגיות חדשות, והן משנות לחלוטין את הצורה בה אנו פועלים ומדברים". העולם כיום, הסביר, "הוא עולם היפר-מקושר, יש בו היבטים של כלכלה שיתופית, יש Cloud Sourcing, ארגונים לא מוכרים או קונים מוצרים – אלא חוויה".

קבלו את הדור החדש

גם הצרכנים, המשתמשים, השתנו, הסביר ד"ר שוורצקוף. "יש את המבוגרים מאוד, המסורתיים, יש את המהגרים הדיגיטליים, בני גיל העמידה ויש את הדור החדש".

"נולדה קבוצה חדשה, של ילידים דיגיטליים, הם אחרים מאיתנו לחלוטין. כך, לבתי אין טלוויזיה, בקושי היא משתמשת ב-Notebook. הדור הצעיר לא יודע מה זה מחשב נייד בכלל – ואם כן, אינו מודע לכך שיש מחשב נייד מבוסס Windows – הוא מכיר רק מחשב של אפל (Apple)".

העולם כיום, ציין, "הוא של Switch Economy. אין ללקוחות קושי לעזוב את הארגון, ולכן אלה האחרונים נדרשים להתמקד בשירות לקוחות, על מנת שהלקוחות לא יעזבו. השירות הוא הדבר הכי חשוב". בישראל, לדבריו, "הבעיה יותר קשה, כי בקול סנטרים עובדים זוטרים, בעוד בעולם מאיישים משרות אלו בכירים יותר".

"המיינפריים נפגש עם הטלפון החכם", אמר שוורצקוף. "המחשוב בארגון נחלק לשלושה. האחד, ה-IT הוותיק, ובו מערכות ליבה ואחרות כגון ERP. המחשוב השני הוא זה הממוקד עסקית, שם מפתחים IT שהוא Cool, מהיר וזריז. המחשוב השלישי, המתפתח במהירות, הוא זה המטפל בלקוחות הארגון. אי אפשר לנהל אותו כמו השניים האחרים – צריך לנהל אותו כמו חברת אינטרנט: לספק פיתוח של אפליקציה בתוך 10 דקות ולא בחצי יום – בטח לא שבועות".

רוצים לקנות תפוקות ולא שעות

"ארגונים צריכים להפוך לכאלה שהם ממוקדי לקוח", הסביר ד"ר שוורצקוף. "עולם המובייל השתנה מקצה לקצה. צריך לתת מידע סלולרי מבוסס הקשר (קונטקסט). כל אפליקציה שלשם הפעלתה נדרשות יותר משתי הקלקות אינה קוסמת. לא ייתכן מצב בו אי אפשר לערוך באפליקציה של קופת חולים כלשהי, שני זימוני תורים לשני רופאים באותה פעולה".

השווקים משתנים, אמר, "יש מעבר ממיקוד על הלקוחות למיקוד על ספקים ולקוחות. יש מעבר מתהליכים לאינטרנט. יש מודלים עסקיים חדשים, קוראים להם פלטפורמות. אי אפשר לעבוד יותר עם מערכות ERP שפותחו בשנות ה-90' של המאה הקודמת, נדרש מודל עסקי חדש. העולם של הגולגלות מתחיל למות: אנשים רוצים לקנות תפוקות ולא שעות. זה סוף עידן בניית הדטה סנטרים הענקיים, ניתן להחליף אותם במכולות או במחשוב ענן".

כל המגמות הללו, הסביר, "יוצרות דילמה עבור ספקיות ה-IT: יש להם בעיה לעזוב את הפעילויות בעלות הרווח הרב, לטובת היכולת למכור משהו יותר מתקדם – אך עם פחות רווח".

"אנו נמצאים בתחילתו של עולם חדש, שבו כללי התחרות נקבעים על ידי יכולתן של חברות לבנות את עצמן סביב מערכות תוכנה, שהן לא רק תומכות בפעילות העסקית – אלא גם יוצרות אותה ואת ההכנסות לעסק", הסביר.

לרבים אין מושג מה משמעות הדבר

שינוי נוסף, אמר שוורצקוף, "הוא בתוכנה. פעם קנינו תוכנה כמוצר. אחר כך עברנו למודל תוכנה כשירות, SaaS. כעת הלקוחות רוצים לשלם לפי תוצאה, שהשימוש בתוכנה יצביע על ערך".

"יש שני סוגי חדשנות, מתפתחת ומשבשת", ציין ד"ר שוורצקוף. "כרגע בישראל יש מאות חברות פינטק, למשל. כל הארגונים אומרים כי הם כבר דיגיטליים, אולם האמת היא שלרבים אין מושג מה המשמעות של זה".

"ארגון הופך לדיגיטלי כאשר הוא עוזב את 'מודל הצנרת' ועובר למודל הפלטפורמה – הארגון הוא באמצע, נותן שירות לספקים ולמשתמשים. כאשר אפל שמו על המכשירים שלהם את ה-iTunes, הם בעצם עברו למודל של פלטפורמה, ובאותו רגע, הרגו את נוקיה (Nokia), סוני (Sony) ומיקרוסופט (Microsoft). היחיד שהם לא הצליחו להרוג זה ה-Kindle של אמזון (Amazon)".

"בפלטפורמה דואגים שלא יהיה מתווך באמצע, שמים בה דגש על חיבור משתמשים וספקים עם API".

לא מודעים למהפכה הדיגיטלית

"ב-1994 נכנס האינטרנט", אמר שוורצקוף. "ב-2013 נכנסה טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain). המהפכה שהיא תחולל דומה למהפכת האינטרנט של שנות ה-90'. ארגונים שפעילותם מבוססת על חוזים ואין להם  אסטרטגיית בלוקצ'יין – יישארו מאחור".

"ארגונים אלה חייבים לנסות כבר היום בניית אפליקציות בלוקצ'יין, על מנת להבין כיצד ינוהלו בעתיד מסחר וכריתת חוזים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין תאפשר לאנשים ועסקים ליצור סביבה עסקית, שבה יוכלו החברים באותה סביבה להחליף פריטים בעלי ערך, באמצעות ספר חשבונות (ledger) בעל תוכן זהה ומסונכרן בין כולם, אשר נמצא בבעלות של כל חבר.

האנשים והעסקים הפועלים בסביבה המבוססת על בלוקצ'יין ירוויחו משיתוף הפעולה – הרבה יותר מאשר במצב שבו היו פועלים לבדם ובנפרד".

הוא סיכם באומרו כי "ישראל מפגרת אחר ארצות הברית ומערב אירופה במעבר לכלכלה החדשה, המבוססת על טרנספורמציה דיגיטלית ואפליקציות. הדבר עלול, בטווח הארוך – לפגוע בכושר התחרות של חברות ישראליות.

בעוד חברות רבות בארצות הברית ומערב אירופה משקיעות מאמצים בהתאמת המודלים הכלכליים ומתודולוגיות הניהול שלהן לכלכלה הדיגיטלית ולכלכלת האפליקציות, מרבית המנהלים בישראל אינם מודעים למהפכה הדיגיטלית – ואינם מתאימים את ארגוניהם לעקרונות החדשים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים