לחבר את אומת הסטארט-אפ עם העסקים הקטנים והבינוניים

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה פרסמה אתמול (א') דו"ח של ה-OECD, שסוקר את מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. הדו"ח נערך לבקשת משרד הכלכלה.

חברי צוות המחקר נפגשו עם יותר מ-100 נציגים של גורמים וגופים בישראל, וניתחו אלפי מסמכים, תוך שהם נעזרים במאגרי הנתונים הבינלאומיים של ה-OECD. את המחקר ליוותה ועדת היגוי, שכללה נציגים מסוכנויות מקבילות לעסקים קטנים ובינוניים מיפן, דנמרק, אסטוניה וצרפת.

דו"ח המחקר מהווה המסמך המקיף והמעמיק ביותר שנכתב על עסקים קטנים ובינוניים בישראל, וכולל בתוכו עשרות המלצות לשיפור המדיניות כלפי עסקים אלה. אחת ההמלצות עוסקת בקשר שלא קיים למעשה בין הטכנולוגיה, קרי: ההיי-טק, לעסקים הקטנים והבינוניים.

מחברי הדו"ח מציינים את מה שכבר ידוע – שהפעילות היזמית בישראל היא מהגבוהות בעולם, שכמות הסטארט-אפים כאן רבה ושאחוז ההשקעה בישראל בהון-סיכון ביחס לתוצר המקומי הגולמי – 0.39% ב-2014 – הוא הגבוה במדינות ה-OECD. אלא שמאידך, מציינים המחברים ש-99% מהעסקים בישראל נופלים לקטגוריה של עסקים קטנים ובינוניים, ומכאן שהם לא נהנים מהיתרון הטכנולוגי של אומת הסטארט-אפים. הפער בינם לבין תעשיית ההיי-טק הישראלית בולט מאוד. כלומר, המדינה לא מחלקת באופן שוויוני את השקעותיה בין ענפי ההיי-טק לעסקים האחרים, היצרניים או השירותיים, שם בולט החיסרון של הקדמה והטכנולוגיה.

הן במשרד הכלכלה, והן בהתאחדות התעשיינים ובמוסדות האחרים שבהם מאורגנים עסקי ה-SMB מודעים היטב לעובדה שאחת הסיבות שמונעות מעסקים בישראל להתחרות היא העדר השקעות בחדשנות וטכנולוגיה עבור ארגונים אלה. יצוין שבתחום זה המציאות אינה אחידה ויש שוני בין עסקים שהם מוטי שירות למפעלים, שם המצב ברצפת הייצור, ליד המכונות, גרוע יותר.

בעסקים שעיסוקם במכירות, שירות או קמעונות מזהים בשנים האחרונות מגמה של מעבר למערכות טכנולוגיות מתקדמות. כאן באות לידי ביטוי מערכות ERP ייעודיות לעסקים קטנים ובינוניים, חלקן תוצרת כחול לבן. חלק מהמערכות האלה מיועדות לעסקי SMB ואחרות הן גרסאות של מערכות גדולות יותר, שמיועדות במקור לארגונים גדולים.

החדשנות ברוחב הפס ובתשתיות התקשורת האיצה את חדירת הענן למגזר ה-SMB, וההנחה המקובלת היא שכמעט כל עסק קטן או בינוני חדש מבסס את פעילותו על משאבי הענן. גורם שני הוא שילוב רכיבים ניידים כמו המובייל, שמאפשר לייצר אפליקציות המשרתות הן את העובדים והמנהלים של העסקים והן את הלקוחות שלהם. השילוב של ענן ומובייל מהווה את אחד הכלים שמאפשרים לאותם עסקים להתחרות בשווקים, בארץ ובעיקר בחו"ל. לא כך מצב במפעלי ה-SMB.

העדר השקעה בטכנולוגיה – בין הגורמים לפריון נמוך

על פי דו"ח ה-OCED, הפריון בעסקים אלה בישראל נמוך מאשר במדינות המערב, כאשר אחת הסיבות לכך היא פיגור של שנים בהשקעות בטכנולוגיה ובאוטומציה של תהליכי ייצור ברצפת הייצור. כשל נוסף הוא בחיבור שבין מערכות הניהול של המפעל, שבהן אפשר למצוא יישומים כמו ERP ו-CRM, לקווי הייצור. זהו חור שחור, שיצרניות התוכנה והפתרונות טרם מצאו לו מענה טכנולוגי מתאים. אבל זו לא הסיבה היחידה שחברות רבות בתעשייה בארץ, ולא רק קטנות ובינוניות, נמצאות לפחות דור אחד או שניים אחורה בכל מה שקשור לאוטומציה. הסיבה העיקרית היא מחסור בכוח אדם מיומן.

ההכשרה המקצועית למקצועות מסורתיים בתעשייה עדיין מפגרת בארץ אחרי מדינות העולם. הבון טון של חמש יחידות מתמטיקה וחלום ה-8200 משאירים מאחור, בפיגור רב, את כל יתר המקצועות הנדרשים לתעשייה. זאת בעוד שהחדשנות והמודרניזציה לא פוסחות גם על תעשיות שלמות שיש בהן לא מעט טכנולוגיה. המוסך של היום דומה יותר למעבדת מחשבים מאשר למפעל ישן למכונאות רכב. מכונות חריטה ועיבוד שבבי כבר מזמן הפסיקו להסתמך על טכנולוגיית ה-CNC, והן מבוססות על כלים ופיתוחים שמקורם במעבדות הפיתוח של החברות המובילות בעולם. כל אלה פסחו על חלק ניכר מהמפעלים בארץ והותירו אותם לפחות שני דורות אחורה.

מנהלי המפעלים שמבינים שהם צריכים להתחדש, לא מצליחים למצוא את האנשים המתאימים. שיפורים והתאמות שנעשו בשנים האחרונות בחינוך הטכנולוגי, כגון הכנסת מגמות של טכנאים משולבות בבגרות 3-4 יחידות מתמטיקה, הן מהלך נכון, אבל עד שאותם בוגרים יגיעו לתעשייה יעברו שנים רבות.

יש בדו"ח המלצות נוספות, חשובות לא פחות, שעוסקות בצמצום הרגולציה והביורוקרטיה. כבר הוכח שאלה מהוות בין החסמים המרכזיים המונעים כניסת השקעות חדשות בכל התחומים.

השורה התחתונה: אומת הסטארט-אפים לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר מאחור 99% מהעסקים היצרניים בישראל, שתורמים תרומה משמעותית למשק ולכלכלה הישראלית, בעיקר לתעסוקה ולצמיחה שלו.