בנט: "נקים חממות היי-טק בכל האוניברסיטאות"

משרד החינוך עומד להקים בקרוב חממות טכנולוגיות, שייקראו "חממות היי-טק", בכל האוניברסיטאות בישראל – כך הודיע הבוקר (ג') שר החינוך, נפתלי בנט. לדבריו, "מטרתן של החממות הללו היא שיהיה לסטודנטים יזמים מקום להקים בו את הסטארט-אפ שלהם ולהצעיד אותו קדימה".

בנט, המשמש גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, דיבר בכנס שערכה המועצה באשקלון. הוא אמר כי היוזמה נובעת גם מניסיון אישי שלו. "כשלמדתי משפטים באוניברסיטה העברית, רציתי להקים סטארט-אפ עם שלושה מחבריי", ציין שר החינוך. "לא ישבנו וביצענו סיעורי מוחות בקמפוס אלא בעליית הגג של אחד מהיזמים. זה לא צריך להיות כך. אותה מדגרה של רעיונות, יזמות בהיי-טק ויזמות חברתית, חייבת להיות גם בקמפוסים. זה מוסד שקיים במקומות רבים בעולם ואין שום סיבה שזה לא יקום אצלנו".

יוזמה זו היא אחת מרבות שמציעה התוכנית השש שנתית של המועצה להשכלה הגבוהה שהוצגה בכנס. התוכנית היא חלק ממכלול החלטות הנוגעות למקצועות ההיי-טק, במסגרתן תשונה תוכנית הלימודים "כדי שתתאים לעולם החדש", לדברי המועצה.

במסגרת התוכנית נקבע יעד לגידול מינימלי של 40% במספרי הסטודנטים בכלל המוסדות בתחומי הנדסת החשמל והאלקטרוניקה, הנדסת המחשבים והתוכנה ומדעי המחשב, לרבות סטודנטים שלומדים בתוכניות דו-חוגיות ובחטיבות רלוונטיות. בהמשך לכך הקימה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה בספטמבר ועדת היגוי לבחינת הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות אלה, שבמהלך החודשים הקרובים תגבש תוכנית מקיפה. התוכנית אמורה לכלול רכיבים לצמצום נשירה, קליטת אוכלוסיות ייעודיות ובפרט נשים לתחומים אלה, שילוב לימודים דו-חוגיים עם מקצועות נדרשים בשוק התעסוקה והוספת חטיבת לימודים בתחומים הללו.

"בלי עוד מהנדסים – אומת הסטארט-אפ תיבלם"

"אין כמעט יום שידידיי מההיי-טק לא באים ואומרים לי: נגמרו לנו העובדים. אחד הפתרונות לכך הוא באוניברסיטאות ובמכללות – הן צריכות לייצר עוד מהנדסים ועוד מתמטיקאים, אחרת אומת הסטארט-אפ תיבלם", ציין בנט.

לדבריו, יש חשיבות לקידום הנושא ביישובי הפריפריה. "בשנים האחרונות רואים אמנם עלייה באחוזי הזכאות בפריפריה, אבל באופקים, רק 2% מהתלמידים ניגשו לבגרות בנושאים אלה, לעומת כ-25% ברמת השרון ובקריית אונו. אלוהים לא חילק יותר שכל באזור המרכז מאשר ברהט, אלעד ואופקים. אנחנו חייבים, כולל המוסדות להשכלה גבוהה, להירתם למאמץ הזה. לא נוותר על שילובם של החרדים, ערביי ישראל, יוצאי אתיופיה ובני הפריפריה. כשחתן פרס הנובל הבא יגיע מהפריפריה נדע שעמדנו ביעד ושהמוסדות האקדמיים מילאו את ייעודם ההכרחי".

"נשב עם כל אוניברסיטה"

פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית הוועדה לתכנון ותקצוב, שהציגה את התוכנית הרב שנתית, אמרה כי "התוכנית מכילה מרכיבים שנועדו להבטיח שהאקדמיה הישראלית תהיה מובילה, תוך מצוינות אקדמית והנגשתה לכל אזרחי ישראל".

"חשוב להיענות לצרכים הלאומיים ושל שוק התעסוקה. נשב עם כל אוניברסיטה כדי להבין מה הערך המוסף שלה ומהם החסמים שאנשיה נתקלים בהם", אמרה.

נושא נוסף שנדון בכנס הוא הלמידה הדיגיטלית. לדברי פרופ' זילברשץ, המועצה להשכלה גבוהה עובדת ביחד עם האוניברסיטאות בארץ, אוניברסיטאות הארוורד ו-MIT ופרויקט ישראל דיגיטלית להצטרפות לפלטפורמה הבינלאומית בתחום. עד כה הועלו לאתר התוכנית תשעה קורסים ויצא קול קורא למרצים שיעלו עוד 40 קורסים מקוונים.

תחום נוסף אליו מתייחסת התוכנית הוא המחקר בעידן הענן. "אנחנו שואפים לשינוי מתודולוגי בשיטת המחקר, שלא תשאיר את איסוף הנתונים במחשב הבודד, ועל ידי כך אנחנו בונים סביבה שתוודא שנהיה מסוגלים גם לעבד ולנתח את הנתונים. נצטרך לבנות לצורך כך תשתית עצומה של מדעי המחשב ולהשקיע בזה הרבה מאוד", אמרה פרופ' זילברשץ.