"בתחום ניהול הידע, ארגונים מחפשים את המטבע מתחת לפנס"

"הסיבה היא שהטכנולוגיה הביאה לכך שרוב הידע נמצא בפורמט לא מובנה ומחוץ לארגון", אמרה איריס קינן, מנכ"לית VisionBIT

איריס קינן, מנכ"לית VisionBIT. צילום: ניב קנטור

"ארגונים עוסקים כבר הרבה שנים בהפקת נתונים ממקורות ידע וממסמכים שצריך לקטלג ולמיין, במטרה לקבל החלטות. אבל הרבה מאוד ממה שהם עושים הוא לחפש את המטבע מתחת לפנס, מאחר שהטכנולוגיה הביאה לכך שרוב הידע נמצא בפורמט לא מובנה ומחוץ לארגון", כך אמרה איריס קינן, מנכ"לית VisionBIT.

קינן דיברה בסבב הרצאות בסגנון TED, שנערך כחלק מכנס ניהול הידע והמסמכים KDKM של אנשים ומחשבים. הכנס התקיים לפני ימים אחדים במרכז הכנסים והאירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחים ואנשי מקצוע.

לדבריה, "הנפח של המידע עולה באופן דרמטי והצרכנים כבר לא רוצים לקבל תשובות על סמך שאלות ידועות מראש. הם רוצים תשובות יותר הוליסטיות ואינטואיטיביות, ממקורות שונים ובזמן אמת. לכן, על ארגונים להסתכל על הדברים אחרת".

הבעיה היא, לטענתה, שאמצעי כריית המידע הנוכחיים לא יודעים לספק את ההקשרים לפריטי ידע אחרים באותו נושא שנמצאים בארגון. "אנחנו צריכים להבין מה נמצא שם", אמרה קינן. "חקירת המידע לא תמיד מעלה את כל הקישורים. מיילים, לדוגמה, יכולים להיות קשורים לכמה נושאים, כמו גם טקסטים שנכתבים ברשתות חברתיות. מכך נולדה החקירה הסמנטית של המידע, אבל גם היא לא מצליחה להבין את המשמעות ואת ההקשרים, בוודאי שלא את הסמויים".

"לכן", ציינה, "טכנולוגיה שהולכת וגדלה היא כריית המשמעות – חיקוי של האינטואיציה האנושית. כולם רוצים לדעת מהו הסאב-טקסט".

שמעון עמית, מנהל הפיתוח העסקי של Consist. צילום: ניב קנטור

שמעון עמית, מנהל הפיתוח העסקי של Consist. צילום: ניב קנטור

קינן הציגה את הפתרון שפיתחה VisionBIT, שלדבריה מאפשר לבצע את ההקשרים הללו, כולל היכולת להבין מה הרגיש כותב הטקסט בזמן שכתב אותו.

להפוך PDF לטופס אינטראקטיבי

שמעון עמית, מנהל הפיתוח העסקי של Consist, דיבר על הפתרון של החברה, אבל תחילה תיאר אותה. "ב-Consist הבינלאומית יש 1,500 עובדים ב-140 מדינות, כשבסניף הישראלי של החברה יש 400 עובדים שפועלים בעיקר בעולמות ה-IT, והם אחראים בין השאר לפתרון PrintBOS, שהגיע כבר לגרסה 6", אמר. "זהו פתרון ניהול תקשורת עסקית של הארגון עם הלקוחות שלו, כולל מכתבים, חשבוניות וכל מה ששולחים החוצה. הפתרון נעשה בריבוי ערוצים והדבר הכי חשוב בו הוא חוויית הלקוח, משום שנאמנות לקוח היא כיום דבר מאוד נזיל".

"בגדול, זה פתרון שמאפשר עיצוב מסמכים, הפקה שלהם, הפצתם, ניהול המידע והתפעול, וניטור של כל מה שקורה במערכת", סיפר.

ממי לביא, היזם והמנהל הטכנולוגי הראשי של עברי. צילום: ניב קנטור

ממי לביא, היזם והמנהל הטכנולוגי הראשי של עברי. צילום: ניב קנטור

עוד הוא אמר כי "אחד הפתרונות החדשים שאנחנו בונים נקרא AnyPDF. לכל ארגון יש הרבה מסמכי PDF והפתרון יכול לקחת אותם ולהפוך אותם לטפסים אינטראקטיביים בתוך PrintBOS. כך אפשר לשנות אותם, להנגיש אותם ולשלב אובייקטים אינטראקטיביים כמו חתימת לקוח. כמו כן, ניתן לשלוח מסמכים ללקוח ולקבל שליטה מרחוק כדי לעזור לו למלא את הטופס, ובסופו של דבר לשלוח לו העתק ולשלב את המידע שהוא מילא במערכת שלנו".

עברי – בלי שגיאות בעברית!

ממי לביא, היזם והמנהל הטכנולוגי הראשי של עברי, שמספקת פתרון לתיקון שגיאות כתיב ותחביר, דיבר על החשיבות של הימנעות משגיאות בטקסטים. לפי נתונים שסיפק, 100% מקוראי טקסטים קובעים את חוות הדעת לפי איכותם ותקינותם; 77% לא יסכימו לקבל שירות מחברה שיש טעויות בפרסומים שלה; 75% מהקוראים חושבים שטעויות טקסט הן בלתי נסבלות; ושלושה מכל 10 גולשים יעזבו אתר שיש בו טעויות כאלה.

"שגיאות כתיב ותחביר יכולות לגרום אפילו להרגשת עוינות", ציין. "חצי מקורות החיים שנשלחים נזרקים מיד לפח בגלל טעויות כתיב. בנוסף, טקסטים של ארגונים שכתובים עם שגיאות כתיב מעוררים גישה שלילית בקרב הקוראים, שהם הלקוחות הפוטנציאליים. אפשר לשלוח את הטקסטים לעורך לשון, אבל זה דורש זמן וכסף. מכאן נולד עברי, שלמרות השם, מאפשר לתרגם גם שפות נוספות. הפתרון מאתר ומתקן שגיאות לשוניות באופן אוטומטי, שגיאות תחביר, שיבושי לשון ושגיאות פיסוק – והכול בלחיצת כפתור אחת בלבד. היה חשוב לנו לבנות ממשק שקל מאוד לעבוד איתו".

לדברי לביא, "התוכנה מכילה כ-60 אלף מילים, המהוות רובו של המילון העברי, וקרוב ל-700 חוקים שרצים במהירות הבזק. היא בודקת מסמכים שלמים בשניות בודדות. התוכנה עושה בדיקות ש-Word לא עושה, ואנחנו כל הזמן מתעדכנים ומעדכנים את הלקוחות שלנו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים