בנק מזרחי-טפחות התקין ענן היברידי מבוסס יבמ

הפרויקט נחשף בכנס הענן שערך הענק הכחול באחרונה בתל אביב ● אייל פילדוס, ה-CTO של הבנק: "הענן נותן לנו מוכנות טכנולוגית לשינויים: סביבות פיתוח חדשות ותמיכה בשינוי תהליכים"

העלה ענן של יבמ. בנק מזרחי-טפחות

יבמ (IBM) ובנק מזרחי-טפחות חשפו את הענן ההיברידי שהתקינה החברה בבנק, ושנועד לענות על דרישות הרגולציה שמוטלת על הבנקים. החשיפה בוצעה במהלך כנס Rock The Cloud, שערך הענק הכחול באחרונה בתל אביב. הם לא מסרו את ההיקף הכספי של הפרויקט.

אייל פילדוס, מנהל הטכנולוגיות הראשי של הבנק, אמר כי "הדרישות למעבר לענן הגיעו מהצד העסקי. השוק דורש מאיתנו מהירות. יציבות, הפחתת עלויות, יעילות טכנולוגית ויעילות עסקית. הוא רוצה לשלם רק עבור מה שהוא משתמש בו – ברמת שירות גבוהה ובצורה מאובטחת. את כל אלה קשה לספק באמצעות מחשוב מסורתי. ענן יכול לתת לארגון מוכנות טכנולוגית לשינויים: סביבות פיתוח חדשות ותמיכה בשינוי תהליכים".

בנק מזרחי-טפחות החליט להתחיל את המעבר לענן בהקמת סביבת פיתוח חדשה לארגון. כיוון שאי אפשר היה לספק בזמן סביר סביבת DevOps על בסיס התשתיות הקודמות, ולנוכח שיקולים תפעוליים ורגולטוריים הנוגעים לסודיות המידע המנוהל בבנק, הוחלט להשתמש בענן היברידי. כך, אפשר להימנע מעיכובים הנובעים מצרכי אבטחת סייבר מבלי להיכבל לספק אחד, ולהיות מסוגלים לעבוד עם כל ענן ציבורי.

על מנת להבטיח חופש בחירה מלא כזה, החליט מזרחי-טפחות להתבסס על תקני Open Stack – מה שהוביל אותו לבחור במערכת הענן של יבמ. "קיבלנו סביבת פיתוח חדשה, עצמאות מלאה של מנהלי היישום ומנהלי הפיתוח: הם מחליטים על שימוש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדשות. אנשי התשתית קיבלו יותר כוח והם מסוגלים לפעול ברמה הארגונית. גם התפעול יעיל יותר: אפשר להקים מחשב חדש בתוך שניות. ניתן לתכנן קדימה. בנוסף, אנחנו משלמים רק עבור מה שאנחנו משתמשים בו בפועל", אמר פילדוס.

התעניינות רחבה בבלוקצ'יין

אחד התחומים שעוררו עניין מיוחד בכנס היו יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין. רונן סימנטוב, מנהל הטכנולוגיות של AlphaZone, תוכנית הסטארט-אפים של יבמ, ציין כי בלוקצ'יין מאפשר לבנות אמון במסגרת תהליכים עסקיים – ללא הוצאות מהותיות בפעילות השוטפת. "יש כאן פתרון טכנולוגי מובנה לבעיית האמון: בלוקצ'יין עונה לשאלה מי הגורם שעומד מולי ברשת והאם אפשר לסמוך עליו, מי הבעלים של הנכס ומה ההיסטוריה שלו, מה התנאים של החוזה והאם ניתן לאכוף אותם או לבטל את החוזה הזה", אמר. סימנטוב צופה שכל השחקנים העסקיים בכל תחום ייכנסו לתחום הבלוקצ'יין. לדבריו, "זה מאפשר להעביר כל סוג של נכס – בין אם נכס מוחשי דוגמת בית או דירה, או לא מוחשי דוגמת קבצים דיגיטליים".

הפתרון אותו מציעה יבמ לניהול רשתות בלוקצ'יין מבוסס על פרויקט קוד פתוח לניהול יומן פעילות (Hyper Ledger), לו תרם הענק הכחול עשרות אלפי שורות קוד, ובמסגרתו נולדים פרוטוקולים וסטנדרטים ליצירת רשת עסקית מבוססת בלוקצ'יין.

ללקוחות ולמפתחים כאחד מציעה יבמ להקים שירות בלוקצ'יין על גבי הענן שלה – בישראל וסביב העולם – לרבות אפשרות רכישתו כשירות מנוהל.

עידן כלכלת ה-API

שי כהן, מנהל קבוצת התוכנה בענן ביבמ ישראל, עמד על מקומה של כלכלת ה-API. "אלה ממשקי תכנות אפליקציות המאפשרים לחשוף שירותים ומידע לשימושים חדשים ולמנף את ערכם הכלכלי". כיום זמינים יותר מ-16 אלף ממשקים כאלה, וכהן מציע להתייחס אליהם לא כאל שירות טכני, אלא כשירות עסקי לכל דבר. "צריך להבין איך לעשות כסף מה-API ואיפה הוא ירוץ באופן שיבטיח מיצוי מרבי של הפוטנציאל הכלכלי שלו: ענן פרטי, ציבורי או היברידי", אמר.

לחברות המפתחות כיום ממשקים ושירותים כאלה הוא ממליץ: "ה- API צריך להיות יפה כמו ממשק המשתמש – מתוכנן היטב, ניתן להרחבה ונוח לשימוש למפתחים. צריך לתמוך במפתחים האלה".

זיו דעי, מומחה טכנולוגי בקבוצת הענן של יבמ, ציין ש-"כל החברות שאני פוגש מצויות בשלב כזה או אחר של פיתוח אפליקציה דיגיטלית. פיתוח כזה צריך להיעשות באופן זול, יעיל ובעזרת טכנולוגיות חדשות. יש להבין את הערך העסקי שיאפשר לחברה להיות רלבנטית לשוק בו היא פועלת".

אלון בלירובסקי, מנהל קבוצת האבטחה בחטיבת התוכנה של יבמ ישראל, הדגיש כי "אבטחה אינה עניין של טכנולוגיות מידע. זה עניין עסקי לחלוטין. אם בעבר היינו מתייחסים לנתונים כאל מרכז הפעילות, כיום האירוע הדיגיטלי הוא המרכז, והכול סובב סביבו. האירוע מורכב ממשתמשים, מאפליקציות ומתשתיות – ואת כולם יש לאבטח".

אפרת הקסטר, מנהלת קבוצת ההדמיה הרפואית במעבדות המחקר של יבמ בחיפה, הציגה את מערכת המחשוב הקוגניטיבית של החברה, ווטסון. בין השירותים אותם הדגימה הקסטר היו יכולות זיהוי הדיבור של המכונה, המרת טקסט לדיבור, ניהול שיחה, הבנת תוכן, הבנת הקשרים ואפיון ישויות בנתונים האלה.

גבי זודיק, דירקטור לפלטפורמות אינטרנט של הדברים ומובייל במעבדות אלה, שהציג את פעילותה של יבמ בתחום, עמד על חשיבות ההתאמה האישית של תהליכים ומערכות לפעולה תלוית הקשר: מיקום, סוג פעילות או פנאי, היסטוריה של פעילות וכן הלאה.

שלומי בן עטר ממוג'יס הציג בכנס את האפליקציה אותה פיתחה החברה על גבי ענן Softlayer של יבמ, בסביבת ענן הפיתוח בלומיקס (Bluemix). האפליקציה מאפשרת לכל משתמש ליצור אימוג'י המבוסס על תמונתו שלו – ולשלב אותו בהודעות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים