ווטסון הולך לאולפן

ווטסון (Watson) נמצא בשלבים מתקדמים של לימוד עברית – כך הודיע דיוויד קני, סגן נשיא ומנהל חטיבת ווטסון ביבמ (IBM). הוא אמר את הדברים בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים במסיבת עיתונאים שהתקיימה במהלך כנס Wow (ר"ת World Of Watson), שנערך באחרונה בלאס וגאס.

לדבריו, "יש לקוחות בישראל שמשתמשים בווטסון באנגלית, אבל הלקוחות שלהם רוצים שירות בעברית. לכן החלטנו 'ללמד' את ווטסון גם את השפה הזאת. אנחנו בעיצומו של התהליך, מתקדמים מאוד, אבל אני לא יכול לנקוב במועד שבו ניתן יהיה לשאול את ווטסון שאלות בעברית".

הוא הוסיף ש-"אחד ממרכזי המחקר הגדולים של ווטסון נמצא בחיפה ואנחנו ממשיכים לגייס כישרונות שיפתחו את יכולותיו, בין היתר בעברית. ישראל היא שוק חשוב מאוד עבורנו, יש לנו שותפים רבים שם".

קורי וויגרט, סגן נשיא יבמ האחראי על התחום הרפואי בווטסון, דיבר על שיתוף הפעולה בין יבמ לטבע, שהוכרז במהלך הכנס. הוא אמר בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים כי "ההסכם בין יבמ לטבע כולל שני חלקים: מציאת שימושים חדשים לתרופות קיימות המבוססות על מולקולות ידועות וניהול ההתנהלות של החולים במחלות כרוניות, בין היתר באמצעות האינטרנט של הדברים".

דיוויד קני, סגן נשיא ומנהל חטיבת ווטסון ביבמ. צילום: יח"צ

וויגרט ציין כי "המשאפים, הגלולות ושאר האמצעים להכנסת תרופות לגוף ישדרו מידע בחזרה, כך שניתן יהיה לנתח אותו ולדעת בדיוק כיצד התנהל החולה בביתו בכל הקשור לנטילת תרופות. כך יינתן כיוון נוסף למדוד את השפעתן. עיבוד המידע שיישלח מההתקנים באמצעות תבונה מלאכותית יאפשר להתאים לחולה תרופות. מדובר בהרחבה של הקשרים המסחריים בין שתי החברות לתחום המו"פ".

ווטסון מזהה רגשות

חוקרים רבים מאותה מעבדת יבמ בחיפה שאותה ציין קני לטובה הגיעו לכנס על מנת להציג את הפיתוחים שלהם המבוססים על ווטסון. אחת מהם היא מיכל שמואלי-שויער, שפיתחה מערכת מחשוב רגשי. היא הוסיפה שכבת זיהוי רגשות הלקוח על פני מערכת צ'אט של סוכן וירטואלי, שהחלה להיות נפוצה בתקופה האחרונה.

"על סמך הניתוח הרגשי ישנה הבוט את מהלך השיחה וייתן קצת יותר הרגשה כאילו מדברים עם אדם ולא עם רובוט", אמרה. "אדם, או רובוט עם זיהוי רגשות, יבינו שנמאס לנסות כל מיני פתרונות כדי לפתור, למשל, בעיית תפעול מחשב, ובאיזשהו שלב להעביר את הטיפול למומחים".

האם בוט כזה היה עובר את מבחן טיורינג?
"אנחנו לא מפתחים את הדיאלוג עצמו אלא לוקחים מערכת שכבר פותחה ומספקים לה תוספת ניתוח רגשי שתסייע לצמצם את הפער בהרגשה שעדיין יישאר. כלומר, האנשים יבינו שהם מדברים עם רובוט ולא עם אדם. הסיבה היא שאי אפשר לחקות את התהליכים המתרחשים במוח ולכן, מה שאנחנו עושים זה לחקות את ההתנהגות. אי אפשר לגשת למגירות הנכונות ולהפעיל כל רגש. מבחינה זו, עוד לא הגענו למחשב שעומד במבחן טיורינג. ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להתקדם לכך, כאשר יפותחו האלגוריתמים המחקים את תהליך הזיכרון במוח, ולזיכרון יש חלק חשוב ברגשות".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.