אליוט הורוביץ, MongoDB: "ה-SQL לא מתאים לעידן המודרני"

"בסיסי נתונים יחסיים, כלומר – SQL, הם ישנים. הם פותחו על מנת לפתור צרכים מסוימים: להעביר נתונים מהנייר למחשב, ואת זה הם עושים טוב. אבל זה קרה בשנות ה-60 וה-70 – עידן שבו לא חשבו על פלטפורמות ופיתוחים מודרניים כמו המובייל, הענן והאינטרנט של הדברים. לכן הם פשוט לא מתאימים לעולם המודרני – לא מבחינת ההיקף ולא מבחינת סוגי הנתונים", כך קבע אליוט הורוביץ, ממייסדי MongoDB וכיום מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה.

הורוביץ אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים לכבוד הכנס שערכה החברה באחרונה עם מטריקס, המייצגת את MongoDB בישראל. הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים.

MongoDB הוא בסיס נתונים בשיטת NoSQL בולט בשוק. מדובר בתחום שהולך ומתפתח, ואף מאיים לגזול יותר ויותר אחוזים מהחברות המובילות בשוק בסיסי הנתונים שהטכנולוגיה שהן מציעות מבוססת לחלוטין על SQL.

ייתכן ששוק ה-NoSQL לא תפס בינתיים את התאוצה המלאה כפי שאולי היה ניתן לצפות, אבל הורוביץ בטוח שמדובר רק בשאלה של זמן. "MongoDB נבנתה בדיוק בשביל העולם הנוכחי, בו יש התקנים ניידים בכל העולם, בכל מקום ובהיקפים אדירים, שמפיקים נתונים רבים באופן בלתי פוסק".

האם אתה לא מרגיש שחברות אוספות יותר מדי מידע?
"זו לא בדיוק הנקודה. אם יש לחברה כל כך הרבה מידע, כך שהיא מוציאה את כל הכסף כדי לנהל אותו, מדובר בבזבוז כסף, אבל אם יש לה בסיס נתונים טוב והיא לא משקיעה הרבה מדי זמן וכסף בניהול ותחזוקה, זה לא בזבוז. חברות רוצות לאחסן הכול, אבל השאלה היא איך מאחסנים, איך מנהלים את זה. אחרי חמש שנים שחברות אוספות מידע הן צריכות כבר לדעת מה לזרוק, כיצד לאחסון, איך לשמור את זה ובכלל, מה לעשות את זה".

מה MongoDB מציעה בתחום שהוא יותר טוב?
"היתרון הכי חשוב הוא ש-MongoDB לא שמה ללקוח גבולות. היא מציעה פונקציות שחוסכות את הניהול המורכב של המידע הזה ועוזרת להתמודד טוב יותר עם עלויות האחסון. היא יכולה לעבוד גם על מכונות איטיות יותר, שעולות פחות כסף. עם בסיס הנתונים שלנו יש לארגון הרבה יותר אפשרויות, והוא יכול להשתמש בפתרונות תוכנה במקום לרכוש חומרת אחסון יקרה, ובעיקר יכול להשתמש במכונות מבוססות x86, שמקלות עוד יותר על הכיס".

לפי הורוביץ, "מדובר בתחום שלוקח בו הרבה זמן להתקדם ולתפוס שוק, וניתן לראות את זה מבחינה היסטורית. בנוסף, צריך לדעת לכוון למטרות הנכונות ולאפליקציות הנכונות. צמחנו יותר מהר ממה שחשבנו, מבחינת טכנולוגיה ונתח שוק. ההגירה אלינו מבסיסי נתונים אחרים עלתה בהרבה על הציפיות שלנו".

מדוע אתה חושב שזה קרה?
"האתגר בבסיסי נתונים והדבר הכי מורכב הוא שרתי אפליקציות. זה אומר שבסיסי הנתונים יותר ויותר חשובים ולכן, יש דרישה ליותר ויותר יכולות ותכונות. אחד הדברים שאוהבים ב-MongoDB הוא ההבנה שלא משנה באיזו סביבה משתמשים, אסור לבסיס הנתונים להיות גורם מעכב. כמו כן, אנחנו משלבים את התפיסות החדשות של אינדוקס ואנליטיקה ומחברים אותן לטוב שיש לבסיסי הנתונים המסורתיים להציע".

ביקור עסקי ראשון בישראל

הביקור הנוכחי של הורוביץ בישראל הוא הביקור העסקי הראשון שלו כאן. בפעם הקודמת הוא הגיע לארץ כשהיה בן 12. הוא אומר על השוק הישראלי ועל פעילות MongoDB בארץ כי "יש לנו כאן מרכז תמיכה, יש לנו ולמטריקס הרבה לקוחות וקיימת התעניינות רבה בנו של גורמים מקומיים בעולם הפיתוח והרבה סטארט-אפים משתמשים במוצרים שלנו. חיפשתי את הזמן המתאים לבוא לכאן זמן רב, בגלל ההתעניינות הרבה. כמו כן, הרבה מהפיתוח של חברות אמריקניות מבוצע בישראל, וגם בגלל העובדה הזו היה לי חשוב לבוא ולהיפגש כאן עם האנשים".

הוא ניצל את הביקור גם כדי להציג את הפתרון החדש של החברה, MongoDB Atlas, שהושק לפני מספר חודשים. מדובר בפתרון DBaaS (בסיס נתונים כשירות). "הוא חוסך בצורך של הארגון להקים ולנהל בעצמו בסיס נתונים. הארגון מקים לעצמו את בסיס הנתונים שלו בתוך שלוש דקות, והוא לא צריך מתכנתים ומנהלי בסיסי נתונים. המערכת נותנת לו את כל הניהול שהוא צריך בתחום", אמר הורוביץ.