"שמעון פרס הבין את החשיבות של הטכנולוגיה עוד בשנות ה-50'"

בדיווחים רבים בעקבות פטירתו של שמעון פרס ז"ל צוינה תרומתו לטכנולוגיה. כיצד זה התחיל?
"תרומתו של שמעון פרס לטכנולוגיה התחילה עוד בסוף שנות ה-50', כשהיה מנכ"ל משרד הביטחון ולאחר מכן סגן שר הביטחון. הוא הבין את החשיבות של הטכנולוגיה כבר אז, ופעל לרכישת המחשב הראשון לצה"ל, פילקו 2000. ממשלת ישראל חששה מהעניין והוא הצליח לקדם את זה – קודם כל להיות שותף בהקמת ממר"ם ולאחר מכן לקדם את רכישת המחשב.

הוא מינה את מרדכי קיקיון, ראש ממר"ם, להיות האחראי על הנושא ומינה ועדה בראשות ראש אג"ם דאז, האלוף יצחק רבין, על מנת להכווין את ממר"ם, להוביל את פרויקט קליטת המחשב, להשגיח עליה ועל ההפעלה של המחשב, ולוודא חלוקה נאותה של השימוש בו בין הצרכנים השונים. כשהסכימה לאשר את הרכישה, ממשלת ישראל עשתה זאת בתנאי שגם היא עצמה, רפא"ל ובדק (כיום בתעשייה האווירית – י"ה) יוכלו להשתמש בו. המחשבה הייתה שצה"ל לא צריך מחשב, או 'מוח אלקטרוני', כפי שקראו לו אז, כל כך גדול. אלא שהיו מי שביקרו את ההחלטה לשלב כל כך הרבה גופים במחשב אחד, למשל העולם הזה, שיצא אז בכותרת גדולה מאוד: מוח – יש, שכל – אין.

בסופו של דבר, החברה ייצרה 10 מחשבים כאלה, כשישראל קנתה אחד מהם, הצבא האמריקני – שישה, והיתר כלל לא נרכשו".

מה היה החידוש במחשב הזה?
"זה היה המחשב הראשון בעולם שעבד על טרנזיסטורים ולא על מנורות ואקום. תוכניות נכתבו אז למחשבים בשפות אסמבלר (שפות מכונה – י"ה). לכתוב תוכנית בשפות האלה הייתה עבודת פרך ובקושי אפשר היה להוציא תוכנית ראויה. אני מדגיש את זה כי הציפייה מאתנו הייתה בשמיים – שהמחשב פחות או יותר ינהל את צה"ל, שזה משהו ענק – בעוד שאנחנו היינו על הקרקע. לא הבנו אז את התחום שכיום קוראים לו ניתוח מערכות או בכלל מערכות מידע, כי זה לא היה קיים בעולם, ולא היו שפות תכנות מתקדמות, שכיום עושות את העבודה הרבה יותר קלה".

מה היה התוצר, בסופו של דבר?
"בקושי רב הוצאנו מערכות כוח אדם ומלאי. אלא שהמחשב הזה לא היה מספק – עובדה היא שאחרי מספר שנים הוא הוצא מתפקוד ונרכש עבור צה"ל מחשב גדול של יבמ (IBM) עם טכנולוגיות חדשות יחסית לאז לכתיבת תוכניות ומערכות מידע.

אחת התרומות העיקריות במחשב הזה ובפעילות שנעשתה בו הייתה הכשרת הלבבות למחשבים הבאים. אנחנו צריכים לזכור שעולם המחשבים לא היה אז מוכר, בטח שלא כמו היום, והיו חששות והסתייגויות מהטכנולוגיה החדשה. התגברנו עליהן, והראינו שזה יכול לעבוד, נותן תוצאות ומשפיע על צה"ל לטובה.

שמעון פרס. צילום: דיוויד שיינקבון, ויקיפדיה

לאחר שהוא הוצא משירות הייתה התפתחות טכנולוגית אדירה. באותה התקופה נסעתי לארצות הברית לכמה שנים כדי לעשות את הדוקטורט שלי וחזרתי ב-1970 ליחידה שונה לגמרי מבחינת המחשוב. בשנות ה-70' לקחתי דברים שחקרתי בדוקטורט שלי ויצרנו בעזרתם מערכות שבחלקן, עד היום אי אפשר למצוא טובות מהן".

בהמשך, בסוף שנות ה-80', היית יו"ר איל"א – האיגוד הישראלי לטכנולוגיות מידע. ספר בבקשה על הפגישה שלך עם פרס אז.
"פרס, שהיה אז שר האוצר, הגיע לכנס ותערוכה שערכנו, ושם נפגשתי איתו. גם אז ניכר היה שהוא מתלהב מהטכנולוגיה. זה היה לפני עידן האינטרנט, לפני שהכירו בכלל את המילה הזאת, והראינו לו איך בזק הצליחה לחבר תקשורת בין שני מחשבים של חברות שונות. הוא הלך ממתקן למתקן בתערוכה, הסבירו לו ונתנו לו 'לשחק' במחשוב שהיה שם. עצם העבודה שהוא מצא לנכון, כשר האוצר, לבוא לכינוס של אנשי מקצוע אומרת דרשני".

פרופ' חנני משמש כיום כראש התוכנית למערכות מידע במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה וכחבר נשיאות לשכת טכנולוגיות המידע.