"ה-DNA שלנו הוא התרבות הארגונית – וזה לא פחות חשוב מהטכנולוגיה"

"ה-DNA שלנו הוא התרבות הארגונית הייחודית לנו והיא לא פחות חשובה מהטכנולוגיה", כך אמר מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל.

האלוף אשל היה אורח הכבוד במליאת הסיום של כנס לשכת רואי החשבון בישראל, שנערך אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. האירוע הופק על ידי אנשים ומחשבים.

אשל ציין כי "התרבות הארגונית אינה מקשה אחת. היא אוסף של נקודות רכות, אבל מוצקות כמו ברזל, והן מעצבות את החיל ואת האנשים שלו".

לדבריו, "מבחינת סדרי גודל, יחידות החיל דומות לחילות האוויר הבריטי והצרפתי, אבל בהשוואה כמותית, כוח האדם והתקציב שלנו קטנים ב-30% משלהם. למרות זאת, הם באים לראות כיצד אנחנו מצליחים בביצועים שלנו".

בהתייחסו למאפייני חיל האוויר אמר אשל כי "אנחנו ממוקדים בתוצאה הסופית. בודקים מה הבאנו – לא דיבורים ולא סיפורים. ההבדל בין הצלחה בקרב או במבצע לבין כישלון, שיכול להיות גם אסון, הוא שבריר של שנייה, מילימטר אחד בתחזוקה של המטוס. לנו אין את הפריבילגיה לטעות בזה".

"אם פצצה מפספסת יותר ממטר – עדיף לא לשחרר אותה"

מפקד חיל האוויר התייחס גם לנורמות המוסריות של פעילות החיל: "יש לנו את הכלים האלימים ביותר ואת המנדט לעשות את הדברים הכי מסוכנים. זה מחייב אותנו לשיקול דעת נכון ולדיוק אבסולוטי. אם פצצה מפספסת יותר ממטר, עדיף לא לשחרר אותה, כי היא יכולה לגרום להרג של מאות אנשים בלתי מעורבים ולסבך את מדינת ישראל בצרות".

הוא הדגיש כי הצלחת הטייסים היא תוצאה של עבודה של צוותים שלמים, שמודעים לגודל האחריות שלהם. "זו שרשרת של אנשים שבלעדיהם אף מטוס לא יכול לזוז", אמר אשל. "מטוסים זה כמו בני אדם – הם מתבגרים, יש סדקים, והמשימה של הצוותים המיומנים שלנו היא לאתר את הסדקים הללו".

נושא נוסף עליו דיבר אשל הוא תהליך קבלת ההחלטות והסמכויות של בעלי התפקידים בחיל האוויר. "יש משהו מאוד לא צבאי אצלנו: לכל בעל תפקיד יש סמכות כמעט בלתי מוגבלת לקבל כל החלטה שנראית לו, בהתאם למשימה שאני מגדיר", אמר. "הוא יכול לקבל את ההחלטה באוויר, ביבשה, בכל מצב. אני שומר לעצמי את הזכות לקבוע אם הוא טעה או לא".

לדבריו, "זה דורש מבעל התפקיד משמעת ביקורתית, אותה הוא מפעיל על כל הוראה שהוא מקבל, כולל ובמיוחד ממני. אם אני נותן הנחיה לא נכונה מבחינה מקצועית, אני מצפה מאותו בעל תפקיד שירים דגל אדום. זה לא סותר את יסודות הצייתנות והמשמעת".

הוא אף ניתח את הפרופיל האנושי שהחיל מחפש אצל טייסים, בין היתר "היכולת לעמוד במצבים חריגים. גם אם הטייס חטף משהו, עליו לקום מהקרשים ולנצח. אין לו אופציה אחרת".

בהמשך הרחיב אשל על מוסד התחקיר בחיל האוויר שמושרש, לדבריו, בכל הדרגים בחיל. "בתחקירים יומיים כולם רואים את הכול – מי עשה מה, איפה טעה ומה צריך לעשות כדי שזה לא יחזור. אין סודות, אין סיפורים בחדרי חדרים".

התחקיר הוא חלק מתכונה אחרת שמאפיינת את החיל, לדברי אשל: "הכול מדיד. מודדים אנשים מכיוונים שונים, מעריכים אחד את השני לפי סולמות מוסכמים, נותנים ציונים אחד לשני, ויש לזה תוקף אדיר".

לסיכום הוא אמר כי "אנחנו, אנשי חיל האוויר, שחקנים בקבוצה. הטייסים הם בראש שרשרת המזון אבל לאף טייס אין ערך וסיכוי להצליח ללא המכונאי, איש המודיעין ואנשי המנהלה".