למה צריך ענן היברידי פתוח? – חלק ב'

כתב: אלסנדרו פרילי, מנהל כללי ענן היברידי פתוח, רד-האט (Red Hat)

את הפרק הראשון של המאמר סיימנו בכך שיש גישות שונות לזירוז מחזור חיים של יישומים.

צוות פיתוח היישומים עשוי להרגיש קרוב יותר לגישת PaaS, בעוד צוות התשתיות והתפעול עשוי להעדיף וירטואליזציה מסורתית או IaaS. אין כלי "נכון". סביר להניח שארגון ה-IT יצטרך למנף חלק או את כל אלה באופן משולב, עם בחירת הכלי היעיל ביותר בכל מצב, ומכאן הענן ההיברידי.

לכל אחת מטכנולוגיות אלה יש יתרונות וחסרונות, וככל הנראה ארגון ה-IT ישתמש ברכיבים שונים של אותו יישום עסקי על גבי פלטפורמות שונות. לדוגמה, כאשר ארגון מתחיל את מסע מחשוב הענן שלו, ממשק האינטרנט יוגש באמצעות פלטפורמת ענן scale-out IaaS או PaaS, בעוד מסד הנתונים הארגוני והתווכה (middleware), צפויים להמשיך להתארח בפלטפורמת הווירטואליזציה שתומכת טוב יותר בארכיטקטורות scale-up.

במשך הזמן תוחלף תווכה scale-up על ידי תווכה scale-out, ותעבור מפלטפורמת הווירטואליזציה לפלטפורמת IaaS. מספר רכיבי יישומים יועברו ל-PaaS, בעוד שאחרים יתארחו בפלטפורמת ענן ציבורי.

כמובן שלא מספיק להציע מספר פלטפורמות ענן. ללא שכבת ניהול מאחדת, לארגוני IT יהיו בסופו של דבר איי-ניהול רבים, עם הצורך ליצור מחדש אותם מדיניות וצעדי אוטומציה עבור כל פלטפורמה. פלטפורמת ניהול ענן מאוחדת היא מה שמחזיקה את החלקים השונים של אותו יישום יחד, ואין זה משנה אם הם מתארחים על פלטפורמה scale-up או scale-out, כדי לשמור על קונסיסטנטיות מההקצאה עד ההוצאה משימוש.

בסופו של דבר, להיות "היברידי" באמת, זה אומר לאמץ ולתמוך בגיוון של IT תוך שמירה על עקביות. ענן היברידי צריך לתמוך באסטרטגיית ה-IT של ארגונים, ואין זה משנה אם היא מתפתחת לקראת גישה של IaaS או PaaS, או רק מתמקדת בפריסה ולא בצריכת תמהיל של שירותי ענן פרטי וציבורי.

אז למה ענן פתוח?

הענן הציבורי זוכה להצלחה מפני שהוא פשוט עובד, וזה פשוט עובד מפני שספקי ענן התמידו בחדשנות וממשיכים לחדש את כל מערך ה-IT, מהתשתית עד לאפליקציה, והם יכולים לחדש בזכות האפשרויות המוצעות על ידי טכנולוגיות קוד פתוח.

קוד פתוח זה לא רק שקיפות קוד. יותר מאשר כל דבר אחר, קוד פתוח הוא שיתוף פעולה פתוח. באמצע שנת 2014, המוחות המבריקים ביותר בתקופתנו נפגשו כדי לעבוד יחד לפתרון בעיות מורכבות ביותר, שאפילו לא היו קיימות לפני עשור, והפלטפורמה המועדפת שלהם עבור חדשנות, היא קוד פתוח.

בזכות מודל שיתוף הפעולה הפתוח שלו, קוד פתוח עבר מלהיות רק תחליף עבור טכנולוגיות קנייניות, והנו הפלטפורמה הנבחרת לחדשנות. חשבו על חברות בסדרי הגודל של האינטרנט, כמו פייסבוק (Facebook), גוגל (Google), לינקדאין (LinkedIn), נטפליקס (Netflix), יאהו (Yahoo), ומאות נוספות.

בסביבות IT אלה, המשרתות מאות מיליוני משתמשים בו זמנית, ומיליארדים במקרים מסוימים, הבחירה בין קוד פתוח ותוכנה קניינית היא אפילו לא נושא לדיון. קוד פתוח הוא ברירת המחדל.

בהשוואה לחברות אלה, ארגוני אנטרפרייז מסורתיים לא יכולים לצרוך חדשנות גולמית שנבנתה על טכנולוגיות קוד פתוח. תאגידים גדולים צריכים דברים כמו תמיכת מחזור חיים רב-שנתית, אינטגרציה מוסמכת עם ספקי צד שלישי, תכניות הכשרה, שיפוי בגין קניין רוחני, תגובות לאירועי אבטחה, ועוד.

כדי להישאר תחרותיים בענף שלהם ומול ספקיות ענן ציבורי, ארגוני אנטרפרייז צריכים את החדשנות הנובעת מתוכנות קוד פתוח ומודל שיתוף הפעולה הפתוח שלהן. במקביל, ארגונים אלה זקוקים לשותף עסקי אמין כדי לסייע לכך שחדשנות זאת תתאים לתשתית ולתרבות שלהם.