"המנמ"רים לא נותנים לחרדים הזדמנות בגלל חוסר ניסיון"

"המנמ"רים בארגונים מעדיפים להישאר באזורי הנוחות שלהם ולא מוכנים לתת הזדמנות לצעירים חרדים, מוכשרים, רק מפני שאין להם מספיק ניסיון קודם", כך טען נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור.

פרידחי השתתף ברב שיח שנערך באחרונה במערכת אנשים ומחשבים ושעסק בשילוב חרדים בתעשיית ההיי-טק. יוזמי המפגש היו יזם ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי ומשה פרידמן, מנכ"ל עמותת קמאטק. עוד השתתפו בו זיקה אב-צוק, מנהלת פיתוח עסקי בסיסקו (Cisco); ארז פלג, מנכ"ל אופיסופט; דורון אמיר, יזם ומכשיר חרדים למקצועות ההיי-טק; ישראל סלר, יזם חרדי בעל סטארט-אפ; מרדכי אלתר, עובד מרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft); הילה טל ממטריקס; אביטל ינובסקי מעמותת צופן, שפועלת להשמת ערבים בהיי-טק הישראלי ומומחית לגיוון בתעסוקה; רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית באינטל (Intel); עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר בארגוני IT; ואבי שלום, לשעבר מנהל בכיר בגרטנר (Gartner) ישראל, וכיום יועץ עצמאי ומלווה חרדים.

משתתפי הרב שיח דנו בשאלה מדוע אחוז קטן בלבד מתוך אלפי צעירים חרדים שיש להם השכלה טכנולוגית ברמה גבוהה משולבים בהיי-טק – רק 400 איש מה-6,000 שרשומים במאגר של קמאטק.

לדברי פרידחי, "המנמ"רים מעניקים משקל גבוה מדי לסעיף של ניסיון קודם בבואם לבחון מועמדות של חרדי. במכרז החשב הכללי במשרד האוצר לכוח אדם כתוב במפורש, שהתנאי להעסקת עובד הוא ארבע שנות ניסיון. אני מצפה שלפחות במגזר הציבורי יתנו דוגמה ויאפשרו גם לחרדים חסרי ניסיון להשתלב בעבודה, לצד בעלי ניסיון. עד היום לא הצלחנו לשכנע מנמ"רים רבים בממשלה, לפחות בנוגע להעסקת חרדים גברים", אמר פרידחי.

הוא ציין שטלדור מעסיקה מזה שנים מאות נשים חרדיות ומשלבת אותן בארגון בהצלחה, על אף שאין להן ניסיון רב. "אחרי שהן נקלטות בארגונים, הן רוכשות ניסיון ונחשבות לעובדות מצטיינות", אמר פרידחי.

ד"ר יוסי ורדי. צילום: ניב קנטור

לדבריו, "כולנו מדברים על לימודי ליבה, שלמדנו בבית הספר או אולי באוניברסיטה. כמה מאיתנו משתמשים בזה ביום יום? האם לכל המקצועות והתפקידים בענף זה רלבנטי?" "הנושא של החרדים כואב לי כיהודי ציוני", הוסיף. "תפקידנו לחפש את המאחד, לנסות למצוא איך בכל זאת לאפשר לאותם צעירים לתרום מכישרונם. הניסיון הוא לא הדבר הכי חשוב בעבודה".

"אנשים יעצו לי ללכת בלי ז'קט ולגלח את הזקן"

דבריו של פרידחי עוררו סערה בקרב משתתפי הרב שיח. ד"ר ורדי אמר כי "זו הפעם הראשונה שאני שומע את הדברים האלה. צריך להביא את זה לידיעת הציבור, לדבר עם המנמ"רים ולשכנע אותם".

עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר

מינס, לשעבר מנמ"ר בחברות רב לאומיות וארגונים בינוניים, אדם חרדי וכותב טור שבועי באתר זה, סיפר על חוויותיו במסע לחיפוש עבודה. הוא סייג את דבריו בציינו שהוא לא הפרופיל הטיפוסי לחרדי, כי עשה מסלול קצת שונה "ב-1982 סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בעתודה. שירתתי בצה"ל ואחר כך הייתי ארבע שנים בארצות הברית מטעם אמדוקס. בהמשך שימשתי מנמ"ר במספר ארגונים".

"אין ספק שהכיפה השחורה, הכובע ושאר הלבוש משפיעים על קבלת החלטות בקבלה לעבודה", אמר. "אנשים יעצו לי ללכת לראיונות עבודה בלי ז'קט, להוריד את הכובע ואפילו לגלח את הזקן. במקרים אחרים אמרו לי שהתפקיד לא מתאים לדתיים, כי החברה עובדת בשבת".

רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית באינטל ישראל

הוא הצטרף לפרידחי ואמר שגם לדעתו הניסיון הוא לא הדבר הכי חשוב בגיוס לעבודה בתחומי הטכנולוגיה. "השנים שהצעיר החרדי עובר במערכת החינוך החרדית, ובכלל זה בישיבה, מקנות לו את הכלים להתמודד עם אתגרים בחברות היי-טק", ציין.

"גיוון הוא חלק מהחדשנות"

ביתן העידה לגבי אינטל כי "זיהינו את הפוטנציאל של החרדים כבר ב-2009 ואפשר לומר שהיינו חלוצים. גישור על הפערים הוא חלק מחזון החברה וזה מחלחל מלמעלה. גיוון זה ערך שמתחבר אצלנו לחדשנות ולסובלנות". בתשובה לשאלה אמרה ביתן כי "אני לא יכולה להגיד כמה חרדים וחרדיות אנחנו מעסיקים כי אנחנו לא סופרים אותם ולא מתייגים אותם. הם נמצאים בכל מקוםוזו מהות התפיסה שלנו – שוויון בין כולם וסובלנות. אם במפעל מסוים יש קבוצה של חרדיות שרוצות כשרות מסוימות, אנחנו מספקים להן אותה. לא קרה שום אסון".

היא ציינה שהבעיה היא חוסר מודעת של מרבית המנמ"רים. ביתן הציעה שארגונים יאמצו סטודנטים ממכוני לימוד אקדמיים שקיימים במגזר החרדי, כמו מכון לב, יאפשרו להם לעבוד במשך שנתיים מבלי שהדבר יעמיס על עלויות השכר ואחר כך יגייסו את הטובים. "כך זה עובד עם סטודנטים חילונים וזה מצב שבו כולם יוצאים מורווחים", אמרה.