הרגולציה הפכה מחסם לזרז – מהפכת הדיגיטל הבנקאית

אמנם עוד לא הגיעה העת להספיד את הדפדפן אבל אין ספק כי המחשב הנייח ואפילו הנייד מאבדים את מקומם לטובת המובייל והאינטרנט של הדברים.

העולם שייך לצעירים כידוע והם מביאים איתם, לכל מקום, את הטלפון הנייד או הטאבלט ומשאירים את כל המכשירים הנייחים מאחור, שיצברו אבק. תמיכה מלאה למגמה זו אנו רואים בשינוע תקציבים של ארגונים גדולים כמו בנקים וחברות ביטוח – תקציבי המובייל גדלים על חשבון תקציבי האינטרנט.

חוויית המשתמש נפגשת עם הטכנולוגיה המתקדמת, ויחד מאפשרת לעשות דברים שלפני עשור או שניים איש לא חלם שנוכל לעשות.

גם הרגולציה, אשר עד לא מזמן העמידה חסם בפני שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, מעודדת היום את הגופים להשקיע בפיתוח טכנולוגיות שיקנו ללקוחות לא רק חוויית לקוח מכוכב אחר, אלא גם שקיפות ואמצעי לפיתוח הרגלי צריכה נבונה ומושכלת.

שיתופי פעולה יצירתיים

הסכומים שבהם מותר לעשות עסקאות בעולם הדיגיטלי הולכים וגדלים. אם עד לא מזמן הגובה המקסימלי של  צ'ק מצולם, אותו ניתן להפקיד באמצעות הנייד, עמד על 1,000 שקלים – הרי שהיום הסכום עומד על 6,000 שקלים. ואם פעם היה אפשר להפקיד צ'ק כזה רק בבנק אליו משויך הצ'ק, הרי שקרוב מאוד היום בו ניתן יהיה להפקיד צ'קים של בנקים שונים בכל סניף בנק, ואם בעבר גובה המשיכה מכספומט, ללא כרטיס מגנטי,  עמד על 200 שקלים, היום כבר אין מגבלת סכום.

בנק לאומי, שידוע בגישתו הדיגיטלית המתקדמת, הוא גם הראשון מבין הבנקים שהשיק לאחרונה בנק דיגיטלי אמיתי המציע מגוון רחב של מוצרים ושירותים דיגיטלים, כולל הלוואות ואשראי משתנה.

אולם אנו ניצבים כעת בפתחו של עידן המציע שיתופי פעולה יצירתיים יותר בין בנקים לבין סטארט-אפים בתחום הפינטק, על מנת להציע ללקוחות דרכים שונות לחיסכון וצבירת תשואה. לדוגמה, תארו לעצמכם מצב בו לקוח דיגיטלי המעוניין להשקיע 100 אלף שקלים, יציע אותם לבנק כהפקדה לפיקדון על תנאי. בפועל, הפיקדון יופקד רק כאשר לקוח דיגיטלי אחר יציע את הריבית שתשביע את רצונו של הלקוח הראשון, והבנק כמובן יגבה את חלקו בעסקה, דרך עמלה ו/או אחוז מהתשואה.

הרגולטור, אם כך, מעודד את הגופים לקחת סיכונים ולצאת להרפתקאות דיגיטליות כל עוד הם מתמחרים את הסיכון. לפיכך, עלות מרכיב הסיכון גדלה מעט, אך מצד שני ההתפתחות המטאורית בשירותי הדיגיטל תורמת גם להתפתחותם של תהליכי התייעלות רבים נוספים, אשר בסופו של יום דווקא יוזילו את העלויות לצרכן, כמו סגירה של 58 סניפי בנק בשנתיים האחרונות, כפי שדווח לאחרונה בעיתונות המקומית.

המהפכה הדיגיטלית עלולה למוטט את הכלכלה הישראלית

המהפכה הדיגיטלית הישראלית כמובן מדשדשת אחר המהפכניות המובילות של התקופה. על פי אתר הסטטיסטיקות Statista.com, כ-162 מיליון משתמשים פעילים נרשמו ברבעון הראשון של השנה ב-eBay, זאת בהשוואה ל-154 מיליון משתמשים פעילים בסוף 2014.

הנתון הזה מלמד על מהפכה שעלולה לערער ולפגוע בצורה ניכרת בכלכלה הישראלית המקומית. מיליארדים מכספי הציבור יוצאים מהמדינה ויכולים למוטט את המגזר הקמעונאי, כמו ענפי ההלבשה, ציוד היקפי למחשבים, לצילום, או ענף המשחקים והצעצועים שאינם תלויי שפה כמו לגו או פליימוביל.

גופים  קמעונאים וחברות מסחריות מקומיות שלא ילמדו את השיטה החדשה, יפנימו אותה וישחקו על פי הכללים שלה – יפגעו קשות, והרי את המגמה הזו ניתן לראות כבר היום.

גם אפל (Apple) וגוגל (Google), אשר נחשבות כבר היום למעצמות פיננסיות, מתפקדות כמסלקה ומעניקות אשראי, יתרמו למהפכה הכלכלית המקומית. ברגע שהארנק הדיגיטלי, Apple Pay, למשל יאושר לשימוש בישראל, חברות האשראי יצטרכו להמציא את עצמן מחדש, אם לא ימהרו לגזור את הכרטיס המגנטי ולהמירו באפליקציות דיגיטליות מתקדמות כפי שכבר עושות ויזה (Visa) העולמית ומאסטרקארד (MasterCard).

ואם חלילה הרגולטור הישראלי יסרב לאשר שימוש בארנקים דיגיטלים כדוגמת הארנק של אפל, לא ירחק היום בו כל ישראלי ממוצע יפתח חשבון בנק בחו"ל כדי להשתמש בשירות הידידותי והכלכלי הזה.

הכותב הוא מנכ"ל TingZ, מקבוצת CodeOasis, המתמחה בתחום  הטרנספורמציה הדיגיטלית.