"התנהלות המדינה במכרז תעודות הזהות החכמות – תמוהה והזויה"
בתום דיון סוער בוועדת הפנים הודיע היו"ר, ח"כ דודי אמסלם, שבכוונתו לחקור מדוע המדינה לא יצאה למכרז חדש לתעודות חכמות, על אף שעברו יותר מ-10 שנים מאז סיום המכרז הראשון
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), הודיע כי יחקור דברים "תמוהים והזויים", לדבריו, שקרו בכל מה שקשור להתנהלות הממשלה בנושא תעודות הזהות החכמות, ובעיקר מדוע לא יצאה למכרז חדש בתחום. הוא אמר כי "משהו לא נכון פה".
הוועדה קיימה אתמול (ב') דיון סוער בנושא, בעקבות הצעות לסדר יום שהגישו הח"כים איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). השניים דרשו לבדוק כיצד קרה שמכרז תעודות הזהות החכמות הסתיים לפני יותר מ-10 שנים ועל אף שמרבית התעודות עדיין לא נופקו, המדינה לא יצאה למכרז חדש, וממשיכה להעניק פטור לזוכה במכרז המקורי – HP.
מכרז תעודות הזהות החכמות הסתיים ב-2005, ו-HP זכתה בו לאחר משא ומתן ארוך ושורה של דיונים בבתי המשפט, עקב ערעורים שהגישו החברות שלא זכו במכרז, ובראשם דפוס בארי. המכרז והדיונים המשפטיים ארכו כמה שנים, לאחר שבתי משפט לעניינים מנהליים פסלו פעמיים את הליכיו.
הממשלה נימקה בדיון את העיכוב בהנפקת התעודות בעיכוב במימוש החוק הביומטרי, אולם הח"כים לא קנו את ההסברים הללו. זאת, משום שכאשר המכרז הסתיים, כלל לא דובר על שבב ביומטרי.
"נניח שהחוק הביומטרי לא היה עובר – מה הייתם עושים עם כל התעודות שהמדינה רכשה?", שאל ח"כ אמסלם. "ואם יצאתם במכרז ב-2005, למה התעודה הראשונה הונפקה ב-2013?"
כאן התערבו הח"כים נחמיאס-ורבין ואילטוב, שדרשו לדעת כיצד המדינה לא יצאה במכרז חדש להנפקת 2.5 מיליון תעודות נוספות, יותר מ-10 שנים לאחר סיומו של המכרז הראשון. תשובתו של יורם אורן, יועץ לרשות האוכלוסין שנכח בדיון, הייתה כי "הכול נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה".
דבריו הכעיסו את ח"כ נחמיאס-ורבין, שאמרה: "מדובר במחדל ממשי ובבזבוז בוטה של כספי ציבור. האם העובדה שהמדינה החליטה שהיא רוצה תעודות זהות חכמות מאפשרת לחשב הכללי לבזבז כספי ציבור?" היא ציינה ש-"האזרח הישראלי משלם הרבה יותר מדי על כל תעודת זהות חכמה. הוציאו 300 מיליון שקלים על פטור ממכרז ללא הצדקה. בעולם של מכרזים, היו נחסכים למדינה 160 מיליון שקלים".
"זו הייתה החלטת השר"
בתשובה לשאלת ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מדוע כרכה הממשלה את החוק הביומטרי עם התעודות אמר אורן: "זו הייתה החלטת השר דאז".
ח"כ דודי אמסלם, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת. צילום: קרלוס הגדול, מתוך ויקיפדיה
בהמשך גילה נציג נוסף של רשות האוכלוסין שמשרד הפנים בכלל רצה לבטל את מכרז התעודות, אולם ועדת הפטור של החשב הכללי במשרד האוצר הורתה לפתוח במשא ומתן עם הספק שזכה ולהעלות את כמות התעודות שהמדינה תקבל מ-2.5 מיליון לחמישה מיליון.
בשלב זה הביע ח"כ אמסלם תמיהות: "האם ההליך חוקי? או שיוצאים למכרז או שמנהלים משא ומתן. אם חשבתם שצריך חמישה מיליון תעודות זהות – צאו למכרז על חמישה מיליון. למה יצאתם למכרז על 2.5 מיליון? ואם יצאתם ל-2.5 מיליון, איך הגדלתם לחמישה מיליון? ולמה צריך עוד 2.5 מיליון תעודות עכשיו? הרי עד עכשיו הכנסתם לשימוש פחות ממיליון תעודות חכמות".
הוא העלה סוגיה נוספת: "עברו יותר מ-10 שנים והרבה השתנה בעולם מאז – הטכנולוגיות, המחירים… רק ההתקשרות עם HP לעד עומדת? לא נכון לצאת למכרז חדש?"
נציג רשות האוכלוסין השיב כי "הבנו שעלינו לשלם לספק שזכה עבור חמישה מיליון תעודות על אף שלא סופקו".
התשובות לא סיפקו את ח"כ אמסלם והוא הודיע שיקיים דיון עם החשבת הכללית של משרד האוצר, נציגי משרד המשפטים, נציגי ועדות הפטור ונציגים רלוונטיים נוספים.
מה לגבי המאגר הביומטרי? מתי יבטלו אותו?? לא חובה שיהיה מאגר! אפשר לעשות תעודת זהות חכמה בלי המאגר הביומטרי!!
יש בעיה נוספת בפרוייקט תעודות הזהות החכמות של מדינת ישראל: התעודה החכמה, שהיא כרטיס חכם עם שבב מחשב קטן עליו, היתה מתאימה לרשימת הטכנולוגיות של לפני 10 שנים. כדי לקרוא את השבב, הכרטיס חייב להיות במגע מתכת עם הקורא שלו. היום כרטיסים חכמים יכולים להיות גם כרטיסים אלחוטיים שעובדים בטכנולוגית NFC, שהיא סוג של RFID . כמו למשל כרטיס רב קו שמשתמשים בו בתחבורה הציבורית בישראל: כרטיס חכם עם יכולת לתקשר בצורה אלחוטית עם התקנים אחרים (NFC). אין צורך במגע פיזי מתכתי של הכרטיס עם הקורא של הכרטיס. מספיק קירבה של מספר מילימטרים כדי לקרוא את הכרטיס. ככה הכרטיס לא מתבלה מהר מדיי. בעוד כמה שנים תגלה המדינה שהיא ביזבזה יותר מדיי כסף על טכנולוגיה ישנה מדיי של כרטיסים חכמים, כרטיסי מגע, ובאותו הכסף היה אפשר לעשות תעודת זהות חכמה עם טכנולוגיה חדשנית הכוללת יכולת אלחוטית של הכרטיס (NFC), ללא מגע.