"הטכנולוגיות החדשות דורשות שינוי של ההיערכות הממשלתית"

"האינטרנט של הדברים ישנה את פני שוק התקשורת והרגולציה תצטרך להתאים את עצמה. פיתוחים כמו בית חכם, עיר חכמה, מכוניות חכמות ותעשייה חכמה דורשות שיתוף בין רגולטורים שכיום הם נפרדים, כגון משרד האוצר, הרשויות המקומיות, משרד התקשורת ועוד רבים", כך אמר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

פילבר דיבר אתמול (ב') בכנס "טלקום בישראל – איך ממשיכים מכאן" שנערך במכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, במסגרת פורום הגבלים עסקיים ורגולציה. בדבריו הוא פירט מה יצטרכו המשרדים הממשלתיים לעשות לנוכח אותן טכנולוגיות: "משרד התחבורה יצטרך לבצע רגולציה על מכוניות חכמות, משרד הבינוי והשיכון יעסוק בבתים החכמים, המשרד להגנת הסביבה יצטרך לפתח תקן לתאים סלולריים קטנים ומשרד הפנים יצטרך לשדרג את הערים. ההוצאות העיקריות של ערים הן על חשמל ופינוי אשפה, והטכנולוגיות החדשות יאפשרו לחסוך בכך עשרות אחוזים. בנוסף, מציאת חנייה באפליקציה תוריד עד 30% מגודש התנועה שנובעים מחיפושי חנייה".

הוא ציין כי "אחד מתפקידי משרד התקשורת יהיה לפנות את הג'יגה הראשון של התדרים שעליהם יושבים גורמי הביטחון, כדי שחברות הסלולר יוכלו להשתמש בהם לצורך הגעה לרוחב פס מספיק גדול לצרכים העתידיים".

"הערים החכמות והבית החכם ידרשו קישוריות מהירה", אמר פילבר. "נוכל לנהל את סביבת היום יום שלנו בשלט רחוק, באמצעות הקישוריות הסלולרית של הדור החמישי".

"אבל לדבר יש מחיר", ציין. לדברי פילבר, בעוד חמש שנים חבילת הגלישה לא תעלה 40-50 שקלים אלא 400-500 שקלים. עם זאת, בליבת הבית החכם יהיה מרכז שליטה ובקרה שישלוט על 15-20 סימים – רכב, מקרר, רובוט ועוד.

התהליכים שעוברים על הרגולציה במשרד התקשורת

עוד סקר פילבר את התהליכים הגדולים שעוברת הרגולציה במשרד התקשורת, לפי מגזרים – סלולר, קווי, ספקי אינטרנט וספקי שידורים. הוא ציין כי "המגזרים האלה הצטלבו וניתן להשיג חבילות משולבות שלהם".

הוא ציין ש-"אחד הגורמים שמקשים על הרגולציה הוא השינוי המתמיד בטכנולוגיה, ובמיוחד בטכנולוגיה הסלולרית. מהפכת הסלולר הגיעה לנקודת מפנה – משוק מאוד רגולטורי הוא הפך במכה אחת לשוק פתוח. הגענו למתיחת השוק עד למקסימום. בשלב מסוים, אחרי כניסת HOT Mobile, גולן טלקום והמפעילים הוירטואליים, הביאו ירידות המחירים את החברות למצב שבו הן לא יכולות להשקיע – לא בהשלמת הדור הרביעי ובוודאי שלא בכניסה לדור החמישי".

"באשר לתקשורת הקווית – קרי, תשתית האינטרנט ובעיקר סיבים אופטיים – המדינה החליטה לייצר תחרות, לתת תמריצים כדי שתיכנס חברה חדשה. ואמנם, נכנסה IBC, שהיא יצור כלאיים – חלקו ממשלתי וחלקו עם סיוע ממשלתי. זאת רשת אלטרנטיבית שתדחף את בזק להשקיע. המיזם נתקע וכך גם רפורמת השוק הסיטונאי, שאמורה הייתה לייצר אף היא תחרות מול בזק. האטת ההשקעות גרמה לכך שקצב הגלישה האמיתי בישראל הוא 20-30 מגה-ביט – מהנמוכים במדינות ה-OECD", הוסיף פילבר.

לסיכום הוא אמר ש-"ישראל היא אומת סטארט-אפ, אבל אין כאן מספיק תשתית. יש לנו מכוניות פרארי שצריכות לנסוע על כבישים משובשים. התפקיד שלנו הוא לשפר את הכבישים".