Pokémon GO: סכנת חיים ממכרת

השעה כמה דקות אחר חצות. ברחוב כבר יש שקט יחסי. עוברות עוד די הרבה מכוניות, ואנשים חולפים להם בכל דקה, אבל זה לא העומס של היום. לפני שעה בערך הסכמתי להיכנע לבקשת העורך ומצאתי מאין להוריד ולהתקין את השיגעון החדש, שפושה בכל חלקה טובה של משתמשי טלפונים חכמים באשר הם.

אני מדבר כמובן על Pokémon GO, משחק המציאות הרבודה בו יש למצוא פוקימונים, לאסוף אותם, להתקדם ברמות בכדי שניתן יהיה לאמן אותם ולשפר אותם, ובסופו של דבר כמו בסדרת הילדים האגדית, לנסות להפוך למאסטר פוקימון, זה שמנצח בכל קרבות הפוקימונים שלהם בארץ דמיונית כזו או אחרת.

מתוך חשש לשלומי הפיזי, וכן חשש לא קלוש שאתקל בדמויות מוכרות לא דמיוניות בכלל, החלטתי שאני דוחה את המסע הראשון שלי לשעות הלילה. התכוונתי להקדיש לכך חצי שעה, גג שעה, כשבמוחי כבר מסודרות להן כמה תובנות מראש. חזרתי אחרי שעתיים עם שישה פוקימונים באמתחתי וגם כמה תובנות, חלקן מעודכנות.

הפוקימון הראשון – אותו אזכור לעד

אני לא מתכוון להתעכב על הרישום וכדומה, גם לא על קטעי המעבר המיותרים, הסיפוריים, ואפילו לא על היכולת לשנות את המראה של האוואטר ולבחור לו שם. זה ברור מאליו. מה שלא היה לי ברור בהתחלה זה שאני צריך לצאת לשטח, כלומר לצאת מהדירה. קיוויתי מאוד שיש לי כמה פוקימונים בבית. הצחקתי את עצמי, כי האחרים פשוט ישנו. למטה, במדרגות, אל המדרכות והגינות, וגם החניות, הכבישים, הגדרות וכדומה – לקח לי כמה דקות מעטות להבין שמדובר במשחק מסוכן פיזית – ראיתי סימול פוקימון מהצד השני של הכביש ועברתי בלי ממש לשים לב אם עוברות מכוניות. דקה אחרי זה כבר החוורתי.

כך או כך, לא רחוק מביתי, מתחת לשיח די גדול, ליד ספסל בגינת המשחקים מצאתי Bulbasaur, פוקימון בסיווג דשא/רעל ששוקל 1.62 ק"ג וגובהו 0.88 מטר. כן, לכל אחד מהם יש פירוט אפילו מלא עוד יותר שתמיד אפשר לעקוב אחריו בפוקידקס או ברשימה של הפוקימונים שנמצאת בראשות השחקן. אחרי שזרקתי לעברו כדור פוקי אחד בהצלחה, לכדתי אותו והוספתי אותו לפוקימונים שלי. הוא תמיד יהיה הראשון.

יש עוד מקומות שצריך לעקוב אחריהם

פוקימונים זה ברור, אבל כדי לתפוס אותם זקוקים לכדורי פוקי קודם כל, והתברר שהראשון, אותו לכדתי בכדור אחד, זה היה רק מזל של מתחילים. לא תמיד פוגעים בהם כל כך בקלות. אז איפה משיגים עוד כדורים? בעמודי הפוקי. מדובר בתחנות שמפוזרות בעיקר במקומות קבועים, ומדי פעם כשמגיעים אליהם אפשר "לסובב" אותם כדי לקבל מתנות – כדורי פוקי בעיקר, אבל גם כל מיני תוספות כמו "ריחנים" שימשכו אליכם פוקימונים ממרחק שלא יוכלו לעמוד בריח המושך, ועוד.

הציוד בתחנות מתחדש מדי פעם, ולהפתעתי בסביבה שלי, במרחק של 250 מטר פחות או יותר, זיהיתי שלוש תחנות – אחת מהן מצבה לזכר חייל שנרצח בפיגוע המפורסם בבית ליד. לא מוצלח במיוחד.

וחוץ מזה יש גם פלטפורמות אימונים שאליהן אפשר לגשת החל מרמה 5 של השחקן. עולים ברמות בזכות נקודות ניסיון שמקבלים בכל פעם שלוכדים פוקימון. החישוב עד עכשיו לא ממש ברור לי לגמרי, אבל מקבלים כמה מאות נקודות. בפלטפורמות הללו אפשר לשפר את הפוקימונים.

איך מוצאים מה?

ההתנהלות בשטח נעשית בעזרת מפה שהיא מאוד מבלבלת בהתחלה, וגם אחר כך. יש אמנם חץ שמצביע צפונה, אבל תוואי השטח לא ממש ברור. עד עכשיו אני לא בטוח מה בדיוק מסמנים במפה, האם את המדרכות או הכבישים, או כל מקום שאפשר בו ללכת. בכל מקרה, די קל ללכת לאיבוד דווקא, אלא אם לומדים את הסביבה טוב לפני שיוצאים לדרך בשעת הציד.

אני הצלחתי לזהות כמה נקודות בשטח מסביבי, ולאחר כמה דקות של ניסוי וטעייה, ובדיקה כיצד הדמות 'שלי' על המסך מגיבה, הבנתי לאן אני צריך לצעוד. אחלה כושר דרך אגב, לכל מי שמחפש חלופה להליכה פשוטה.

אבל לא רק שהמפה מבלבלת. המשחק עצמו, לפחות בעותק שהורדתי כי הוא עדיין לא זמין בחנויות האפליקציות הישראליות, עדיין רחוק מלהגיע לגרסה 1.0, כלומר – הוא באיזשהו מצב בטא או אפילו אלפא. זה אומר שפה ושם, ודי הרבה שם בלכידת פוקימון, הוא פשוט נתקע, בעיקר כשברקע הוא מנסה גם לרשום את הפוקימון בפוקידקס וגם להעלות את השחקן רמה. מעצבן.

דבר שני, קריאת ה-GPS שלו לא ממש מדויקת, וסוטה בכמה מטרים מהמקום האמיתי. בהתחלה חשבתי שזו בעיה עם המכשיר שלי, אבל מעבר מהיר ל-Google Maps הוכיח לי שלא – הבעיה במשחק. בהתחלה לפחות זה ממש עיצבן, אחר כך כבר מתורגלים, אז קל יותר להתעלם מכך.

מסקנות אישיות

שעתיים אחרי, עם שבעה פוקימונים בכיס, כולל אחד שתפסתי בחושך מוחלט מאחורי הבית על ידי זריקת כדורי פוקי מבוססי ניחוש בלבד, ותוך שאני מבהיל משפחת חתולים שחיפשה מסתור, הבנתי שזה משהו שאני לא אתן לבת שלי להתקין אף פעם במכשיר שלה.

זה פשוט משחק שמזמין אסון להתרחש, הוא כל כך ממכר, וכל כך פשוט ללכת בתוכו לאיבוד, עד ששוכחים שיש עולם בחוץ. אם אני עברתי כביש כמעט בלי לשים לב, מה יקרה לילד צעיר שיראה סימון של פוקימון בצד השני בשעה בה הכביש עמוס במיוחד? או סתם לא ישים לב שיש בור קטן במדרכה?

ואם אתם בכל זאת מוכרחים, אז קחו אתכם סוללה רזרבית. מול העיניים שלכם תראו איך הסוללה ממהרת להתרוקן, ואני עוד בדקתי את זה עם מכשיר שהסוללה שלו 4,000mAh. ואם עוד לא הבנתם, לא האמנתי שאני אצא בבוקר לעוד מסע חיפוש. יצאתי בכל זאת, לפחות לעבור בתחנות.