דו"ח: ירידה באקזיטים במחצית הראשונה של השנה

מספר האקזיטים והסכום הכולל שלהם ירדו במחצית הראשונה של השנה ל-45 עסקות בסך של 3.32 מיליארד דולר, לעומת 64 עסקות בסך של 4.24 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה – כך עולה מנתונים של IVC-מיתר. הירידה נרשמה הן בהנפקות והן במיזוגים ורכישות.

לעומת זאת, הנתונים מראים על עלייה בסכום הממוצע של אקזיט – מ-72 מיליון דולר ב-2015 כולה ל-74 מיליון במחצית הראשונה של 2016. הסכום הממוצע של עסקה מבוססת הון-סיכון ירד מ-78 מיליון דולר ל-75 מיליון. אם מחשיבים את עסקות ה-BayOut – ארבע במספר במחצית הראשונה של 2016 – מגיעים לשווי מצטבר של 4.19 מיליארד לכלל העסקות ולסכום ממוצע של 86 מיליון דולר לעסקה.

בחלוקה לתחומים מעלה הדו"ח כי חלה עלייה תלולה בשיעור העסקות בעולם הסמיקונדוקטורים – מ-6% בכלל השנה אשתקד ל-42% בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית. העלייה באה בעיקר על חשבון האקזיטים של חברות תוכנה לארגונים, ששיעורן ירד מ-48% ל-28%. עלייה בולטת נרשמה גם בעסקות בתחום מדעי החיים – מ-6% ל-16% מכלל האקזיטים.

מספר ההנפקות של חברות ישראליות צנח – בעוד שבמחצית הראשונה של 2015 היו שש הנפקות בסך של 327 מיליון דולר, בתקופה המדווחת נרשמה הנפקה אחת בלבד, בסכום הקרוב לשישה מיליון. כמו כן, סכום עסקות המיזוגים והרכישות הכלל ישראליות עמד על 916 מיליון דולר ב-13 עסקות.

יצוין כי 57% מהסכום של כלל העסקות מקורו בשלושת האקזיטים הגדולים שבוצעו במחצית הראשונה של השנה: רכישת איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס תמורת 811 מיליון דולר, עסקת ה-BayOut של Xura, שעמדה על 643 מיליון, ורכישת ראבלו על ידי אורקל (Oracle), ששילמה תמורתה 430 מיליון.

"הירידה בישראל – בגלל התפתחויות עולמיות"

עורכי הדין דן שמגר ואלון סהר, שותפים במחלקת הקורפורייט של משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, טוענים כי "לא ניתן שלא להתייחס לירידה במספר העסקות במהלך החציון הראשון של השנה. מגמה זו הייתה צפויה נוכח מספר מגמות, שניתן היה לזהות בשוק הטכנולוגי, בעיקר בארצות הברית ובמידה חלקית גם בסין, כבר בשלהי השנה שחלפה. בניגוד לישראל, ברבעון האחרון של 2015 חלה מגמת האטה בפעילות חברות הטכנולוגיה ובעיקר ירידה בגיוסי ההון בארצות הברית. ירידה בשווי חברות פרטיות לצד אי יציבות במחיר החברות הציבוריות בארצות הברית ובסין הוביל למשנה זהירות בכלל, ובהקשר הנוכחי להאטה בתהליכי קבלת החלטות של רוכשים. נפתח פער בציפיות בין רוכשים ומוכרים, בין היתר נוכח גיוסי ההון שביצעו חלק לא קטן מהחברות שהן יעדים פוטנציאלים לרכישה".

עם זאת, עורכי הדו"ח מסייגים וטוענים כי האטה בהיקפי האקזיטים אופיינית למחצית הראשונה של השנה. בנוסף, מדובר בקצב שנתי התואם לממוצע בשש השנים האחרונות. ההערכה שלהם היא שב-2016 כולל יעמוד מספר האקזיטים על 100 לפחות ואלה יסתכמו בכשבעה מיליארד דולר, ללא עסקות BayOut. הסכום נמוך ב-13% מזה שהניבו 111 אקזיטים בשנה שעברה.

התחזית: חברות ישראליות ירכשו יותר חברות כחול לבן

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, אמר ש-"אנחנו צופים כי המספרים של 2016 לא יהיו שונים באופן דרמטי מאלה של השנים הקודמות. יחד עם זאת, התחזית שלנו מדברת על ירידה, מאחר שאנחנו מאמינים שאווירת השוק הנוכחית מאפשרת לחברות דווקא להתמקד בצמיחה ולא באקזיטים. לא רק שיש כיום יותר ויותר חברות שמעדיפות לצמוח, אלא שנראה שגם המשקיעים מוטים יותר לכיוון, אם לשפוט לפי העובדה שקל יותר בימינו לחברות בצמיחה לגייס הון. טרם פרסמנו את דו"ח גיוסי ההון לרבעון השני של השנה, אבל אני יכול לומר שהנתונים מעידים בהחלט על מגמת עלייה".

ב-IVC אומרים שככל שחברות ההיי-טק הישראליות מבשילות וצומחות, מספר גדול יותר מהן מבקשות להתרחב באמצעות רכישה של חברות אחרות. לראייה, עסקת הרכישה הגדולה ביותר ב-2016 עד כה, של איזיצ'יפ על ידי מלאנוקס, הייתה ישראלית הן מצד הרוכשת והן מצד הנרכש. עם זאת, רוב חברות ההיי-טק הישראליות שביצעו רכישה בתקופה זו ריכזו את מאמציהן בשוק הגלובלי, עם 21 עסקות בשווי כולל של 1.2 מיליארד דולר.

על פי עורכי הדו"ח, בשלוש השנים האחרונות חברות ההיי-טק הישראליות הרחיבו את פעילותן בשוק המקומי ונפח העסקות הכלל ישראליות גדל בצורה משמעותית. הם ציינו בנוסף שמשרד האוצר ורשות המסים נוקטים צעדים לקראת הגשת הצעת חוק לוועדת השרים לענייני חקיקה, שייתכן שתוביל לשינויים בחוקי המס, כך שיוסר חלק גדול מהחסמים וההגבלות הקיימים כיום בעסקות מיזוג ורכישה המערבות חברות ישראליות. עורכי הדו"ח צופים לפיכך שלקראת סוף 2016 או תחילת 2017 נראה גידול בכמות העסקות בשוק המקומי.