"בגלל העדר טכנולוגיה: רפורמות ממשלתיות מתבצעות ללא יכולת מעקב"

רפורמות ממשלתיות מתבצעות ללא יכולת מעקב אחריהן עקב העדר מערכת לניהול מסמכים – כך עולה מדיון שערכה אתמול (ב') הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. יו"רית הוועדה, ח"כ קרין אלהרר, דרשה מהממשלה למפות את נהלי ניהול המסמכים בתוך חודש, "תוך התייחסות לשאלות- מה קיים כיום, איך מתבצעים הדברים והאם ישנה כוונה לעבור למערכת חלופית?"

הדיון כונס בעקבות דו"ח חריף של מבקר המדינה, שקבע שאופן ניהול המסמכים והרשומות כיום במשרדי הממשלה לא יאפשר בעתיד העברה מסודרת של מסמכים לארכיון המדינה, מה שיקשה מאוד על איתורם לצורך בירור ומעקב אחרי תהליכים.

ח"כ אלהרר אמרה כי "תמיד יש עוד דברים, אבל אם זה לא יהיה בראש סדר העדיפויות – כולנו נתכנס שוב בעוד שנתיים-שלוש ונדון באותם דברים".

לדבריה, "לא פעם אנחנו רואים קושי של משרדים ממשלתיים לדבר אחד עם השני והטיפול בזה צריך להתחיל בפרטים הקטנים, כמו ניהול רשומות אלקטרוניות. מדו"ח המבקר עולה שכל מיני דברים בסיסיים בפרויקט הזה לא עובדים כמו שצריך. למשל, ועדת ההיגוי שקמה ב-2012, שאחד מתפקידיה היה קביעת מתווה הפרויקט והאסטרטגיה למימושו, והובלת השינוי הארגוני הנדרש בממשלה, כלל לא כונסה".

יובל חיו, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח ואמר: "בעבר, כל פעולות הממשלה היו מתועדות במסמכים פיזיים והייתה תורת תיעוד שקוימה ברובה. מזה 20 שנים יש שינוי דרמטי-דיגיטלי, אלא שאם נידרש בעוד 5-10 שנים לאסוף מידע על רפורמות שנעשו בממשלה, היכולת להגיע לאותו מידע, שהיה צריך להישמר, מוגבלת ביותר. כבר כיום, אם מישהו ירצה לבחון מה קרה לפני שנתיים ברפורמה מרכזית כמו משבר הדיור או הגז, ספק אם יצליח לעקוב על כל מה שנעשה. יש שקוראים לזה 'העשור האבוד'".

הוא ציין כי משרד מבקר המדינה התריע על כך כבר ב-1998 וגם בדוחו"ת ב-2004, ב-2007 וב-2011, והתשובה שהתקבלה מהממשלה הייתה שתוקם מערכת שתטפל בכך רוחבית. "לכן, בדו"ח הנוכחי, מ-2015, הלכנו לבחון מה קורה עם מערכת סע"ר, שהייתה אמורה לתת מענה לבעיה. המסקנה העיקרית היא שעד שלא יהיו נהלים למשרדי הממשלה איך הם מטפלים בכל המידע האלקטרוני, עד שלא יהיו אדם שאחראי על הנושא בכל משרד, תורה סדורה ומערכת מחשוב מסודרת – הבעיה לא תיפתר", אמר.

מיכאל וייס, מנהל הביקורת במשרד המבקר, אמר ש-"ב-2013, שמונה שנים אחרי ההחלטה להקים את המערכת, היא יושמה רק בגוף ממשלתי אחד. תקציב הפרויקט, שעומד על 21 מיליון שקלים ונועד ליישום בחמישה משרדי ממשלה, הספיק רק להתקנות מקומיות בשלושה גופים בלבד. הפרויקט ותקציבו מנוהלים בצורה מבוזרת, ללא לוח זמנים ברור ומחייב – מה שגורר עיכובים ביישומו. משרדי הממשלה לא קיימו הערכות ארגונית כנדרש ומחצית מעשרת המשרדים שהתחייבו לקחת חלק מהטמעת המערכת לא מימשו התחייבותם. כמו כן, הביקורת מצאה כי בניגוד לדרישת הדין חסר גורם מנחה, מטמיע ומפקח. בנוסף, נציבות שירות המדינה לא הכשירה עובדים לניהול רישום אלקטרוני במשרדי הממשלה".

"הטמעת המערכת גורמת לסכסוכי עבודה"

בהמשך דיבר יאיר פראנק, יו"ר רשות התקשוב הממשלתי, שאמר כי פרויקט הטמעת מערכת סע"ר נמצא בעיצומו. עם זאת, הוא הזהיר כי "אם העובדים לא יבינו את המשמעות והערך המוסף של המערכת – היא לא תוטמע. הטמעתה גורמת לסכסוכי עבודה ויוצרת בעיות".

אבי חליבה, סמנכ"ל משרד הפנים, שספג ביקורת חריפה בדו"ח המבקר, ציין כי המשרד משנה בימים אלה את תפיסתו בנושא, יחד עם התקשוב הממשלתי. הוא מנה את הפעולות שעשה המשרד לקידום העניין: "כתבנו נוהל פנימי שיודע לתרגם את הדברים הגדולים לפרקטיקה, ואנחנו מקדמים את פרויקט סע"ר ועושים מאמצעים לקלוט אותו השנה ובמקביל להקים אגף שיש לו פונקציה של ניהול ידע. מדובר בתהליך ארוך, אבל אני מעריך שבמחצית השנייה של 2017 נהיה במקום אחר".

במשרד המבקר אמנם בירכו על הפעולות הללו של משרד הפנים אבל הם לא אופטימיים באשר ליישום הפרויקט. "עדיין חסרה מחויבות אמיתית של המנהלים לנושא. כולם צריכים להתגייס וזה לא עניין של מה בכך", ציין חיו.