איך בוחרים עורך פטנטים?

בפרקים הקודמים של סידרה זו עסקתי במהות הפטנטים ותרומתם למיזם, בחיפושי פטנטים ובשאלה כיצד להתחיל בהליך הרישום. הפעם אעסוק בנושא סובייקטיבי יותר, שאין עליו תשובה אחת נכונה: בחירת עורך הפטנטים איתו עובדים.

הקושי הגדול בבחירת עורך הפטנטים נובע מכך שמרבית האנשים, כולל יזמים ותיקים ומנוסים, לא תמיד מבינים ויודעים להעריך את רמת העבודה המתקבלת. אם כך, יש להיעזר בעת הבחירה בשיקולים נוספים, מעבר לקריאת מסמכים קודמים של אותו עורך פטנטים.

רקע וניסיון

למקצוע עריכת הפטנטים מגיעים לאחר סיום תואר אקדמי בתחום הנדסי או מדעי. יש עורכי פטנטים שמגיעים למקצוע לאחר לימוד של מספר תחומים. חשוב להדגיש שמעבר לתואר האקדמי הראשוני, הלימוד לא חייב להיות פורמלי ו/או אקדמי. לעורכי פטנטים בעלי רקע רחב שכזה יש פוטנציאל גבוה יותר לראות את הדברים מזוויות רחבות שכוללות לא רק היבטים טכנולוגיים אלא גם היבטים עסקיים, כלכליים, משפטיים, לשוניים וכדומה. גם רקע של מספר שנות עבודה או מחקר לפני המעבר לעיסוק בעריכת פטנטים תורם רבות לבשלותו של עורך הפטנטים.

בישראל ובמרבית מדינות העולם נדרשת התמחות של לפחות שנתיים כדי להיות עורך פטנטים, תחת הנחיה של עורך פטנטים מנוסה, אחריה עובר המתמחה מבחנים שבעקבותיהם הוא מקבל רישיון לעסוק בתחום. עם זאת, הוא לא מסיים בכך את הכשרתו. עורך פטנטים מגיע ליכולת עבודה עצמאית מלאה תוך מינימום שש-שבע או אפילו שמונה שנים, במהלכן רצוי שימשיך לעבוד תחת השגחה, ייעוץ ותמיכה של עורך פטנטים מנוסה ובכיר.

קיימים תחומים טכנולוגיים בהם רצוי, אם כי לא הכרחי, לעבוד עם עורך פטנטים בעל השכלה וניסיון רלבנטיים. לדוגמה: תוכנה היא תחום בעייתי בעולם הפטנטים וחלות עליו מגבלות רבות. אם אמצאתכם היא בתחום התוכנה, חשוב מאוד לעבוד עם עורך פטנטים שמבין ויודע את התחום, והתמחה בעריכת פטנטים בו, שכן הוא ידע לנווט בין המגבלות בעוד שעורך פטנטים מרקע אחר עשוי לכתוב בקשה כפי שכותבים בקשות בתחומים אחרים, ללא התחשבות במגמות, במגבלות ובאילוצים הקיימים בתחום, וכך לגרום בקלות למצב בו האפשרות לזכות בהגנת פטנט תאבד.

מחיר

שיקול חשוב הוא המחיר. עורכי פטנטים מחייבים את לקוחותיהם, ברוב המקרים, לפי תעריף לשעת עבודה שיכול לנוע בין מספר אלפים לבין מאות בודדות של שקלים (לשעה). יש מהם שגובים "מחיר קבוע" על עבודה זו או אחרת, אך חשוב לדעת שבסופו של דבר, הם קובעים את המחיר גם מתוך היכרות עם התחום והמשימה, ומתוך הבנה של מספר השעות שכל משימה דורשת. כלומר: גם אם לא באופן שקוף, מחיר קבוע נגזר גם הוא מעלות שעת עבודה.

יוזמה צעירה, במיוחד כזו שאינה ממומנת עדיין על ידי משקיעים, תיתקל בקשיים לממן עורך פטנטים יקר. כאן עולה המשפט הידוע: לא כל הנוצץ זהב. בהחלט ניתן למצוא עורך פטנטים מצוין שלא גובה 3,000 שקלים לשעת עבודה. עם זאת, זיכרו גם את האמירה הנגדית, לפיה "מה שקונים בזול עולה ביוקר". במקרה זה, המחיר אותו אתם עלולים לשלם הוא החברה שלכם. ההגנה על הקניין הרוחני שלכם, הידע, היא התשתית עליה תבססו בהמשך את החברה כולה. אם היסודות לבניין לא ייבנו היטב, אתם עלולים לגלות זאת בשלב הרבה יותר מדי מאוחר, כשה-"בניין" כבר בנוי. או אז, במקרה הטוב תצטרכו להרוס את כולו (כלומר: לסגור את החברה) וחלילה, במקרה הרע, הוא עלול להתמוטט על יושביו (קריסה של החברה).

קיימים גם עורכי פטנטים שפתוחים לאפשרויות תשלום יצירתיות. לדוגמה: בעת ביצוע העבודה תשלמו סכום נמוך כלשהו, ובעקבות הצלחה שתוגדר בין הצדדים תשלמו לעורך פטנטים את ההפרש בין מה ששולם לבין תעריף עליו תסכימו. התעריף המוסכם יהיה בדרך כלל גבוה מהתעריף הרגיל של עורך הפטנטים. אפשרות אחרת היא תשלום במניות או באופציות.

במרבית המודלים היצירתיים עורך הפטנטים לוקח סיכון יחד אתכם ולכן התעריף גבוה מהרגיל. זאת גם הסיבה שתצטרכו לשכנע אותו שאתם והרעיון שלכם רווחיים ומצדיקים את לקיחת הסיכון. קחו בחשבון שהסדרים יצירתיים שכאלה על פי רוב לא כוללים תשלומי הוצאות, בהן תצטרכו לשאת בכל מקרה.

משרד גדול, בינוני או קטן? ישראלי או זר?

בין הדרכים שבהן ניתן לחלק את עורכי הפטנטים נמנות מדינת המקור ו/או גודל המשרד. אתחיל משאלת הלאומיות של עורך הפטנטים. בארץ פועלים מספר עורכי פטנטים זרים, בעיקר נציגויות מקומיות של משרדים אמריקניים.

ההחלטה האם לבחור בעורך פטנטים ישראלי או זר צריכה ליפול קודם כל בהתאם לכל השיקולים הרגילים. מעבר לכך, לא במקרה ישראל נקראת אומת הסטארט-אפ. אנחנו מקוריים, חוצפנים ושוברי גבולות, מה שמאפשר לנו לפתח רעיונות ייחודיים רבים ומיוחדים כל כך, ללא כל פרופורציה לגודל המדינה. אנחנו יודעים להסתכל על העולם מזוויות שונות. מאפיינים אלה אינם משותפים לכלל תושבי העולם. מסיבה זו, גם בשלב ההגנה על ה-IP של החברה נכון לשמור על יתרון הישראליות ולעבוד עם עורך פטנטים מקומי, שמבין אתכם וחושב כמוכם.

בנוגע לגודל המשרד, חישבו עליכם קונים בגד. אפשר ללכת לאחת הרשתות בקניון, אפשר לפנות לחנות פרטית ושם לרכוש משהו קצת יותר מיוחד, ואפשר לגשת לחייט שיעצב ויתפור עבורכם משהו ייחודי. במקרים שונים, כל אחת מהאפשרויות שתיארתי נכונה ומתאימה. המצב דומה גם בפניה לעורך פטנטים. אתם יכולים להקשר למשרד גדול, שמעסיק עורכי פטנטים רבים, למשרד בינוני, עם קשר אישי יותר ללקוח, או לעורך פטנטים שעובד לבד, מקסימום עם עוד שותף או שניים, ולקבל יחס אישי. אני ממליצה לקבל את ההחלטה לפי האופי שלכם ולפי מידת המרכזיות של ה- IP באסטרטגיה העסקית שלכם.

בפרק הבא אעסוק בהסכמים בינלאומיים בתחום הפטנטים.

הכותבת הינה מומחית לדיני פטנטים וקניין רוחני.