"בלי המעבר לצבא דיגיטלי צה"ל לא יוכל לנצח את מלחמות העתיד"

"צה"ל מבצע בימים אלה תהליך של מעבר לצבא דיגיטלי. היו גורמים שאמרו שזה תהליך מסוכן, מפני שהוא כולל חיבור של הרשתות הזרועיות, הבאת טכנולוגיה מבחוץ ומעבר לקוד פתוח. אלא שאם לא נעשה את זה, ננצח בעולם הקיברנטי אבל נפסיד בעולם הפיזי. בלי המעבר לדיגיטל, צה"ל לא יוכל לנצח את המלחמות הפיזיות שלו. אין אלטרנטיבה לזה", כך אמר תא"ל דני ברן, מפקד לוט"ם וראש חטיבת ההגנה באגף התקשוב.

תא"ל ברן, שפורש בקרוב מתפקידו, אמר את הדברים בתדרוך לעיתונאים שנערך היום (ד') ועסק בפעילות אגף התקשוב ובנושאי המחשוב והטכנולוגיה בצה"ל. לדבריו, "על המפקדים להבין את הצורך במעבר לעידן הדיגיטלי, ואת האתגרים וההזדמנויות שהוא טומן. עליהם להפנים שתם עידן הסגירות הזרועית. הרמטכ"ל מבין את הדברים האלה היטב".

הוא דיבר על תר"ש גדעון – התוכנית הרב שנתית של צה"ל בנושאי המחשוב. "התוכנית הזו אומרת: על צה"ל להיות ערוך בדינמיות מלאה להשתנות הסביבתית, בהתבסס על מערכות מידע חזקות ומתקדמות, שיחברו מודיעין איכותי ליכולת תמרון ואש חזקה, תוך שמירה על כלכלת מלחמה", אמר.

כחלק מזה, ציין תא"ל ברן את הקמת זרוע הסייבר שמתבצעת בצה"ל בימים אלה ואמר שבחודשים הקרובים יוחלט איך היא תיראה – האם תישאר המתכונת הנוכחית, תוקם זרוע עצמאית או שמא תוקם זרוע שתוכפף לאחד הגופים הקיימים בצה"ל.

"חסרים לצבא אנשי IT וסייבר"

בדבריו התייחס תא"ל ברן לאחת הבעיות הבוערות של תעשיית ההיי-טק – מחסור בכוח אדם איכותי – ואמר כי היא באה לידי ביטוי גם בצה"ל. "חסרים לצבא אנשי IT וסייבר, וזה בעייתי", ציין. "ניתן לפתור את זה בשני אופנים במקביל – דרך מערכת החינוך ועל ידי הכנסת עוד אוכלוסיות להיי-טק, כולל במסגרת הצבא, בהן חרדיות, אתיופים, דרוזים וכדומה".

"לצד מערכת הביטחון, מערכת החינוך היא הביטחון השני של מדינת ישראל. היא צריכה לעודד לגיוס וללימוד מקצועות עם חשיבה יזמית. ללמד את התלמידים איך להתמודד עם בעיות ולפתור אותן", אמר תא"ל ברן. "כדי שיצאו יזמים ואנשי היי-טק טובים, נדרש ללמוד מתמטיקה, אבל גם מקצועות כמו ספרות. ככלל, יהיה טוב לתעשייה אם יהיו כאן פחות חברות שיעשו אקזיט ויותר חברות שיישארו בישראל". עוד הוא ציין כי "חברות ההיי-טק צריכות לתרום יותר לצבא ולמערכת החינוך".

"צה"ל משנה את אופן הלחימה – לחשיבה דיגיטלית"

בדבריו תיאר תא"ל ברן את תהליך המעבר הדיגיטלי שעובר בימים אלה על אגף התקשוב ועל צה"ל כולו, וציין כי "הצבא משנה את האופן שבו הוא נלחם – מחשיבה מונוליטית לחשיבה דיגיטלית, בהובלתם של אגף התקשוב ולוט"ם, כגוף הביצוע המרכזי".

"עד לפני מספר שנים, הארכיטקטורה ומערכות המידע של העידן הקודם היו 'טוריים', בהתאם ל-'מפל מים': התחל בדרישות של הגופים השונים למערכות מחשוב, עבור בעיצוב של אותן מערכות ולאחר מכן פיתוח, בדיקות, אינטגרציה והטמעה. תהליך הפיתוח של מערכת מידע לקח יותר משנתיים. לפני כמה שנים הבנו שהקצב הזה לא רלבנטי למציאות הנוכחית ושאנחנו צריכים לבצע שינוי עמוק, שלא רק ממכן ומייעל את תהליכי העברת המידע בצה"ל אלא גם משנה את האופן שבו הצבא נלחם", אמר תא"ל ברן.

בעקבות כך, ציין, נקט אגף התקשוב במספר צעדים: "ראשית, ביצענו שינוי ארכיטקטוני מלא – מעבר ממערכות סגורות למערכות קוד פתוח בהגדרה, למרחב שיש בו הרבה שירותים פתוחים ואפליקציות פתוחות. בנוסף, שינינו את הסביבה האנושית. התחלנו לייצר אנשי IT דיגיטליים ולשלב אותם עם אנשי ה-IT המסורתי. זה תהליך אתגרי, משום שהם לא יודעים לדבר באותה השפה".

"עוד פעולות שביצענו הן מעבר לענן, כי בלעדיו אנחנו לא יכולים לייצר את המהירות והגמישות הנדרשת במחשוב הצה"לי, מעבר ל-DevOps ואג'יליות. אימוץ הקוד הפתוח נתקל בשלושה קשיים, שפתרנו אותם: משפטיים, ביטחון מידע וייצור קהיליית ידע. הכול כדי לקצר את תהליך הפיתוח של המערכות משנתיים לשישה חודשים", אמר תא"ל ברן. "בנוסף, הקמנו פורום מנמ"רים צה"לי, שמאחד את המנמ"רים מהחילות השונים והיחידות השונות".

"בתוך אגף התקשוב", הוסיף, "הקמנו לפני שלוש שנים שלושה ארגונים: ענף סיגמה, שאחראי על היזמות והחדשנות בעולם הדיגיטלי ומקיים שורה של האקתונים, מהם כאלה שבמסגרתם מיוצרות אפליקציות מבצעיות; גוף מחקרי מידע, שתפקידו לבנות את האקו-סיסטם ולחפש את הבעיות וההזדמנויות הטכנולוגיות והמבצעיות; וגוף בעולם הסייבר".

גילדה מקצועית-יזמית-חדשנית בצה"ל

בהמשך התייחס מפקד לוט"ם לשילוביות הרב-זרועית ואמר כי היא חיונית לצה"ל. "יש ויכוח האם השילוביות הרב-זרועית החלה בצוק איתן או עוד לפני כן, אבל מה שבטוח הוא שהמבצע הזה היה סגירה של עידן ישן ופתיחה של עידן חדש מבחינה זו", אמר. "אז הובא לכדי מיצוי עשור שלם של מאמצי בניין כוח, לרבות כוח מחשובי. לדוגמה, באמצעות הניידות, המפקדים קיבלו באמצעות הטכנולוגיה את כל המידע הדרוש להם להחלטות מבצעיות, בכל זמן ובכל מקום".

"השילוביות נמצאת גם היא בטרנספורמציה", ציין. "כיום יש באגף התקשוב צוותים משותפים לאמ"ן ולנו, שמפתחים את המערכת של הדור הבא – בחשיבה פתוחה ובארכיטקטורה פתוחה, כך שכשגוף זה או אחר מצטרף, לא יהיה צורך לפתח ולבנות את כל המערכת מחדש".

"התוצאה של זה היא שמתחילה להיות בצה"ל גילדה מקצועית-יזמית-חדשנית, טרנספורמציה לכל האורך", אמר תא"ל ברן. "דבר מרתק הוא שמאחר שעברנו לאג'יליות ופיתחנו יותר את חוויית המשתמש, התוכניתן, למשל, היה חייב להכיר את עולם התוכן של המשתמש. רואים אנשי מערכות מידע ו-Big Data שנמצאים ליד אנשי המבצעים, מבינים את הבעיות המבצעיות ומפתחים עולם שלם של יזמויות והזדמנויות. כולם על אותו אקו-סיסטם וכל אחד עושה את מה שהוא צריך בתוכו".

"המעבר לדרום – הזדמנות עבור המחשוב הצה"לי"

הוא ציין שני דברים שלדבריו מהווים הזדמנויות עבור אגף התקשוב: הקיצוצים התקציביים והעלייה לנגב. "המעבר לדרום הוא הזדמנות גדולה לבצע תהליכים להמשך מודרניזציה של המחשוב הצה"לי – ובמהירות", אמר.

תא"ל ברן סיכם באמרו כי "ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שאויביה רוצים להשמיד אותה גם פיזית וגם בסייבר. אנחנו צריכים להתמודד עם זה, לצד מאבקים והגנה מפני טרור סייבר ואיומי סייבר שיש למדינות רבות אחרות בעולם. צה"ל עושה כל שביכולתו על מנת לעמוד באתגרים, הפיזיים כמו הקיברנטיים, ולמחשוב הצה"לי יש חלק נכבד בכך".