האינטרנט של הדברים בתעשייה – האם אנחנו כבר שם?

האינטרנט של הדברים הוא באזזז חזק בעולם הטכנולוגי בשנתיים האחרונות, אלא שמדובר בקונספט שהומצא כבר בשנות ה-90 עבור מגזר התעשייה, תחת ראשי התיבות IIoT (ר"ת Industrial Internet of Things). נראה שהוא סוף סוף הגיע לרגע האמת, בו הוא יכול לעשות מהפכה ברצפת הייצור.

IDC מעריכה שעד 2020, כ-40% מכל המידע ייווצר על ידי מכונות, עם 20 עד 50 מיליארד התקנים שיזינו את הגידול הזה. בסקר שפרסמה באחרונה אינפור (Infor) נחשף שיותר ממחצית מהיצרנים (52%) סביב העולם מוצאים חשיבות עסקית באינטרנט של הדברים, כאשר 12% מתכננים פרויקט בתחום בשנה הקרובה. 7% טענו כי הם נמצאים בעיצומו של פיילוט וכשליש (35%) אמרו שאין להם תוכניות להשתמש בטכנולוגיה זו.

תחום חדש?

הקונספט של מכונות המייצרות מידע ומשתפות אותו עם מכונות אחרות אינו חדש. יצרנים, חברות שירותים, מזקקות נפט ותעשיות ציוד אחרות משתמשים בהתקנים מקושרים על מנת לנטר את הפעילות שלהם כבר יותר מ-20 שנים – בין אם מדובר בסנסורים חכמים המדווחים על שינויי טמפרטורה או מערכות למעקב אחר כלי רכב התומכות בלוגיסטיקה.
ארגוני תעשייה רבים בישראל מאמצים שימוש בסנסורים על מנת לנטר, לנהל ולשמר את הציוד וביצועיו. יחד עם זאת, מרבית פרויקטי האינטרנט של הדברים בתעשייה עדיין בחיתוליהם.

בעוד שאין עדיין הסכמה על ההגדרה האוניברסלית של האינטרנט של הדברים, דבר אחד ברור – הערך שלו הפך משמעותי יותר כתוצאה מטכנולוגיות חדשות שהתפתחו בשנים האחרונות.

הדרך לפרו-אקטיביות

ה-IIoT מספק הזדמנות אדירה ליצרנים. מק'ינזי (McKinsey) צופה כי הערך הכלכלי הגלובלי של האינטרנט של הדברים יגיע ל-11 טריליון דולר עד 2020. חברות יכולות להשיג תובנות מקיפות ומפורטות על ידי אנליזה ועיבוד של מידע המיוצר ונאסף על ידי סנסורים, תובנות שיכולות לסייע להפחית בעלויות או לשמש למטרת גיבוש הצעות ושירותים חדשים ללקוחות. דבר זה פותח ערוצים חדשים לצמיחה והגדלת הרווחיות.

שני שליש מכלל היצרנים הגלובליים (65%) שנסקרו על ידי אינפור ציינו שהתועלת העיקרית מ-IIoT הינה חסכון בעלויות בעקבות התייעלות תפעולית, כאשר 35% ציינו שהיתרון הגדול שראו הוא בגידול בהכנסות ממוצרים ושירותים חדשים. יתרונות נוספים שציינו משתתפי הסקר כוללים פרודוקטיביות, תובנות עסקיות וקבלת החלטות טובה יותר, ניהול טוב יותר של ציוד ומכשור, כמו גם עקיבות ושקיפות לאורך שרשרת האספקה וזרם הכנסות חדש.

יחד עם זאת, על מנת למהר ולנצל את ההזדמנויות האלה, סנסורים לבדם אינם יעילים. יצרנים צריכים לשלב בין מידע המושג בזמן אמת על ידי הסנסורים לבין אחסון בענן ואנליזה רבת עוצמה. רק אז הם יוכלו לקבל החלטות חכמות במהירות, שיניעו תרבות פרו-אקטיבית, תבונית וגמישה – כזאת שנדרשת על מנת להגביר רווחיות ולזרז תחרותיות.

משמעות הדבר היא שבניגוד ללהטוט הפרסומי סביב ה-IIoT, המפתח לקבלת התועלות האמיתיות שלו לא טמון בסנסורים, אלא באינטגרציה של המידע המיוצר על ידו עם מערכות ליבה עסקיות.

פתרון ה-ERP הוא מרכיב אינטגרלי להצלחה של ה-IIoT, שכן הוא מקשר בין המידע הנאגר על ידי הסנסורים לבסיס הנתונים של מערכות המידע של הארגון, וכן עם מידע לא מובנה המצוי בו. רק דרך רמה כזאת של אינטגרציה, פרשנות ויצירת קונטקסט ניתן לחסוך בעלויות עד למקסימום ולייצר ערך עסקי.

עבור רבים, משמעות הדבר היא שעליהם לבחון מחדש את פתרון ה-ERP הנוכחי שלהם, ולעתים קרובות להחליף או לשדרג אותו על מנת להשיג הזדמנות חדשה זאת. סביר להניח שמערכות מיושנות לא יכללו את רמת הגמישות הדרושה בארכיטקטורה, יכולות אינטגרציה, שיתוף חברתי וממשק משתמש אינטואיטיבי, שנחוצים להשלמת המשימות המתקדמות.

על מנת להפוך את התהליך הזה למאתגר אפילו יותר, יש צורך להיות מעודכנים בתהליכי העבודה המומלצים ומי אמור להניע אותם – ונראה שזה לא המצב בקרב ארגונים רבים. ה-IIoT חסר ב-"בעל בית" בארגון. אתגרים נוספים כוללים עלויות, מחסור בארגז כלים מתאים, וכן מחסור באסטרטגיה ובתשתית טכנולוגית.

השילוב המנצח

IIoT מחבר בין אנשים, תהליכים, מידע ודברים בצורה אינטליגנטית, על מנת לאפשר פיתוח מודלים עסקיים חדשים וקבלת החלטות טובה יותר. אם הארגון מעוניין שה-IIoT יעמוד בהבטחתו, האסטרטגיה צריכה להיות מונעת מלמעלה, מחוברת לאנליטיקה חזקה ונתמכת על ידי פתרון ERP גמיש וחכם בזמן אמת.

יצוין כי IIoT הוא לא משהו שניתן לרכוש מהמדף כשלעצמו, ויש לחשוד בכל ספק שטוען זאת. מדובר בהזדמנות לאמץ טווח שלם של טכנולוגיות חדשות, על מנת לקדם חדשנות ולהניע לתובנות טובות יותר, פרו-אקטיביות וגמישות ליצרנים. מדובר בשילוב שמיועד לסייע לתעשייה הישראלית למצב את עצמה כמובילה בגזרה הבינלאומית.

הכותב הינו סמנכ"ל פיתוח עסקי ולקוחות אסטרטגיים ב-Intentia, המייצגת בישראל את פתרון Infor M3.