"נותנים לדורות ה-Y וה-Z לממש את יכולותיהם"

"בצה"ל, אולי לפני כל מקום אחר, הרוב המוחלט של המפתחים הם צעירים המגיעים מדור ה-Y, כעת מתחילים להגיע גם חיילים המשתייכים כבר לדור ה-Z. יש הרבה שיח האם זה אתגר או הזדמנות. כפי שאני רואה זאת, הדורות הללו הם הזדמנות רק צריך להתאים את ההתנהלות של המפקדים לדור הזה. כל עוד מתאימים אותנו אליהם ולא מנסים להתאים אותם אלינו, אפשר להצליח". כך מתאר אל"מ עומר דגן, מפקד מצפן, את המאפיינים המיוחדים של המהפכה הדיגיטלית העוברת על צה"ל, במסגרת הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגית המידע בישראל.

אל"מ דגן דיבר בסיום כנס "הפסגה הדיגיטלית – מאסטרטגייה ליישום", הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, על שם שלמה טירן, מיסודה של לשכת מנתחי מערכות מידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים ביום ד' האחרון במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצועני IT. אל"מ דגן קיבל בשמו של תא"ל דני ברן, מפקד יחידת לוט"ם, את פרס לשכת מנתחי מערכות מידע, ע"ש לודוויג מיטווך שניתן ליחידה ולעומד בראשה.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

אחת הדוגמאות להשפעת בואם של דורות אלו, היא סוג התכנים הנלמדים בקורסים בתחילת השירות. "המקצועות של היום אינם אלו של פעם, אנחנו מכשירים אנליסטים של מידע מבצעי וטכנולוגי", אומר דגן. "גם קורס התכנות זה לא אותו קורס תכנות של פעם: JavaScript בקליינט, Java בשרת ואנדרואיד – שולחים אותם לאינטרנט שילמדו לבד טכנולוגיות. בסופו של דבר אנחנו מרוויחים מזה הרבה דברים".

לא אויב יציב שהיינו רגילים לו שנים

לדבריו, "גל המידע, הגל השלישי לאחר המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית, משפיע משמעותית גם על הצבאות. האתגרים שאנחנו מתמודדים בצה"ל הם רבים, אך כולם משפיעים גם על התקשוב. האויב שאיתו אנחנו מתמודדים משתנה. האביב הערבי, מה שקרה בסוריה, זה איננו אויב יציב שהיינו רגילים לו שנים".

"אתגר נוסף הוא אתגר הסייבר התופס חלק כנראה יותר ויותר נרחב בעולם של כולנו", הוא אומר. "אנו גם פועלים להגנה על המערכות שלנו, גם עוזרים במאמץ הלאומי ומנצלים את מימד הסייבר לדברים שהשתיקה יפה להם אך משפיעים משמעותית".

"בבואנו לבחון איפה אנחנו פחות טובים, זיהינו לפני כמה שנים שאנחנו כמעט לא רלוונטיים כשאנחנו צריכים לתת מענה לכוחות המקצועיים", מבהיר דגן. "היה לוקח לנו 18 חודשים לבצע אחרי תקופה ארוכה של תכנון. לקוח היה מקבל את מה שביקש אחרי שלוש-ארבע שנים. ומאז שביקש, גם התחלפו המפקדים ולוחות הזמנים היו לא רלוונטיים".

"בנוסף, גילינו שיש המון מתווכים בין מי שמפתח את המערכת למי שמקבל אותה בסוף. אנחנו רוצים להיות יעילים, לנצל את המשאבים, לעשות את הדברים נכון – אבל גם לעשות את הדברים הנכונים טוב".

דרך מחשבה חדשה

"אחת התובנות היתה שאם רוצים לשנות, צריך גם לחשוב אחרת" אומר דגן. "אי אפשר לעשות דברים עם קונסצפיות, מחשבות, תיאוריות או תפיסות ישנות. אחד הכיוונים החשובים הוא ניצול המערך הגדול של חיישנים שיש לנו בים באוויר וביבשה – ועל כלי הרכב, השיט והטיס כדי לאסוף את המידע ולנתח אותו".

לדבריו, "צריך לנתח את המידע בצורה מאוד אינטליגנטית, וצריך אנשים שיודעים לעשות את זה. אלו אינם אותם אנשים שכתבו קוד בעבר. צריך להכשיר אותם, לתת להם כלים. הרבה פעמים יש צרכים ייחודיים ולא משהו גנרי שידע לתת מענה – והם צריכים ליישם אותו".

באשר לאיום הסייבר אומר דגן כי "אחת התובנות שלנו היתה שלא נוכל להמשיך ולהגן על המערכות באותה צורה כמו עד לפני מספר שנים – שגרמה לצורת עבודה מדוקדקת, כאשר הכל היה עטוף בין מעטפות של הגנה. כשרוצים להשתנות ולאפשר עבודה ביחד בתוך הצבא, גם לכוחות המקצועיים אבל גם למי שעוסק בתקשוב – נדרשת הגנה שפונה יותר כלפי חוץ ופחות כלפי פנים".

"יש הרבה מידע ממשתמשים, החיישנים נמצאים על הרבה פלטפורמות באוויר בים וביבשה שיש עליהם סנסורים – יש מידע שזורם ברשת וצריך לתפוס אותו לזרוק אותו לענן ולהתחיל לעבד אותו", הוא אומר.

משנים את התרבות

"כדי להגיע לכך – שינינו את התרבות", מסביר דגן. "במקום זרוע שכל אחת פועלת בנפרד, עובדים יותר כשילובים. עם הקמת אגף התקשוב ב-2003 התחלנו במצב לא טוב. לכל זרוע היתה רשת משלה ולא יכלו להעביר מידע מאחד לשני, אפילו אימיילים. היינו צריכים לייצר תרבות משותפת, אמון משותף. התחלנו משילוביות של המערכות. היום מספר גופים בצבא, למשל מודיעין, חיל האוויר וכו', יושבים ביחד ומפתחים אפליקציות".

לדבריו, "כדי לעשות זאת, היינו צריכים לשנות את היחס שלנו לממשק המשתמש. ב-UX לא היינו מספיק טובים. בינואר האחרון ערכנו תרגיל בפיקוד הצפון וסיירנו עם האלוף (עד לפני שבוע) עוזי מוסקוביץ'. אחד מאנשי המילואים שהשתתפו בתרגיל אמר לי "עד היום הייתי מגיע לתרגילים של שבועיים ולא מצליח להשתמש במערכת הממוחשבת. היום, תוך שעתיים אני מבין הכל ומשתמש באופן מלא".

כדי לעשות זאת, אומר דגן, "אנו נוקטים בתפיסת ה-MVP: היכולת לספק מענה זריז למשתמש, תוך חודשיים-שלושה מביאים מערכת שנותנת ערך מבצעי מהיר וממוקד. ואז מתחילים להתפתח בצורה אבולוציונית ומספקים פעם בשלושה-חמישה חודשים גרסה טובה יותר".

"אם היינו חזקים בלהציג למפקדים את תמונת המצב, היום אנחנו עושים הרבה יותר – אנו עוזרים להם בסימולציות "מה יקרה אם". באותו תרגיל בפיקוד צפון עשינו משהו דומה, כאשר בסוף השבוע שבין שני חלקי התרגיל פיתחנו שדרוג למערכת כתגובה לתובנות של השלב הראשון. הרמטכ"ל, מפקד פיקוד צפון ואחרים יצאו נפעמים", מסכם דגן.