אלון בן צור, בינת: "הקמנו בנגב עיר חכמה בשלוש שנים"
לדברי בן צור, מנכ"ל החברה, אחת הסיבות להצלחת הפרויקט הייתה הבשלתן של הטכנולוגיות לעולם הערים החכמות
"בהקמת עיר הבה"דים בנגב היו לא מעט אתגרים, טכנולוגיים והנדסיים. היה גם יתרון בכך שהתחלנו מאפס, בעבודה בחול. בסופו של דבר, עמדנו בתנאי המכרז המאתגרים והקמנו את עיר הבה"דים כעיר חכמה, בזמן שיא של שלוש שנים". כך אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת ומחשבים.
בן צור דיבר במליאה המרכזית בכנס "הפסגה הדיגיטלית – מאסטרטגייה ליישום", הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, על שם שלמה טירן, מיסודה של לשכת מנתחי מערכות מידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ד') במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצועני IT. את המליאה המרכזית הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה.
בן צור אמר כי אחת הסיבות להצלחת הפרויקט הייתה שהטכנולוגיות של עיר חכמה – הבשילו. האתגרים בפרויקט, הסביר, היו: "תחבורה, הנגשה, התייעלות, חיבור מערכות רבות, שיתוף מידע, הצורך בשיפור השירות לחיילים, תושבי הבה"דים. בנוסף, בנינו ומימשנו תפיסת הדרגה מתוקשבת ובנינו עם היבטים ירוקים".
תחילת המיזם, אמר בן צור, היא בחזונו של בן גוריון בשנות ה-50', ולאחריה, החלטת הממשלה ב-1962, על הקמת "עיר אימונים" בנגב. בחלוף ארבעה עשורים, ציין, "החליטה הממשלה על העתקת בסיסי צה"ל דרומה. ב-2007 הוציא משרד הביטחון מכרז, וב-2012 נחתם חוזה מול בינת ומנרב, אז צירפנו לקבוצה את אלקטרה".
"החלק הכי מורכב בחוזה", אמר בן צור, "הוא ההקמה בתוך שלוש שנים. היה זה האתגר שהכי השפיע על התנהלות הפרויקט. ב-2012 נכנסנו לתכנון מואץ ובט"ו בשבט 2013 עלינו לקרקע נטענו עצים ראשונים. גילינו שבקרע יש אבן צור, שזה סלע קשה. נדרשו מקדחי יהלום, שהיו רק ארבעה מהם בארץ וזה ייקר עלויות. תהליך הבנייה המואצת ייצר אתגר בהעמדת מנופים כך שלא יתנגשו. לבסוף, באפריל 2015 התבצע האכלוס הראשון, של בה"ד 13. האכלוס המלא של העיר יקרה בחודשים הקרובים – היא תגדל".
בהיבט התכנון, אמר בן צור, "בשל אילוצי לוח הזמנים, עבדנו במקביל: עשינו תכנון מלווה ביצוע – וביצוע מלווה תכנון. המטרה היתה עמידה בזמנים בשל קנסות. זה פגע ביכולת לשיפור העלויות כי עבדנו יום ולילה".
על מנת להמחיש את היקפו העצום של הפרויקט, הביא בן צור כמה נתונים: כמויות העפר שהזזנו היו יכולות למלא את אצטדיון וומבלי לגובה 200 מטר. אורך הכבילה האופטית הוא כמו המרחק לרבת עמון וחזרה. כבילת התקשורת יכלה להגיע עד רומא".
תפיסת הדרכה מתוקשבת
בהיבט הטכנולוגי, ציין, "בנינו תפיסת הדרכה ולמידה מתוקשבת, כשכל החומרים נמצאים בתוך מערכים מסודרים: הטכנולוגיה, המולטימדיה ושירותי ההדרכה 'עוקבים' אחר המדריך. נעשה שימוש בכלים מתקדמים. טיפלנו בהיבט הטכנולוגי במגוון תחומים: מהגנה היקפית, דרך הדטה סנטר ועד האפליקציות. הקמנו 5,000 מערכות כריזה ו-25 אלף נקודות קצה. בנינו טלוויזיה מבוססת IP, לטובת חיבור למקורות מידע, עם וידיאו לפי דרישה. יש בעיר תקשורת דיגיטלית נוחה וזמינה. הקמנו 130 עמדות משתמש, קיוסקי מידע בעיר. טכנולוגיות התקשוב נעשו בראייה של TCO, בתכנון עלות בעלות כוללת – כי אנו מתפעלים את העיר. זו חשיבה שונה".
"עיר חכמה מכילה סנסורים", אמר בן צור. "האתגר היה לשלוט ב-150 אלף רכיבים. היה לנו יתרון בכך שיש לנו יכולת לטפל במגוון הטכנולוגיות, כך רק ל-10% מהן נדרשנו לסיוע של קבלנים, רוב העבודה נעשתה על ידינו".
היבט אבטחת המידע, הסביר בן צור, "נעשה לחוד, כי מדובר בבסיס צבאי. טיפלנו בהיבטי הרשאות, שליטה ובקרה, הגנה וניטור של הרשת סביב השעון. בנינו מערכת בקרת כניסות ואזעקה". דגש הושם על היבט הניהול, הסביר, "אי אפשר לנהל בלי מערכות בקרה מנוהלות, מערכות בקרת מבנה ובקרת אנגריה, מערכות בקרת אבטחת מידע, ניהול שליטה ובקרה, ניהול מולטימדיה. לטובת מערכת ניהול העיר, הטמענו עם GIV פתרון של אינפור (Infor), עם ניהול רציף".
"כל משאבי העיר מנוהלים", ציין, "זה מאפשר צריכה ומדידה. הבאנו מימד של התייעלות ואיחוד משאבים על בסיס כיתות דינאמיות. יצרנו אפקטיביות בהדרכה של מסות של חניכים".
עיר בתפיסה ירוקה
"בנינו את העיר בתפיסה ירוקה", אמר בן צור, "בעתיד תיבנה תחנת כוח מבוססת גז. אנו מקימים מערכת סולרית. ההשקייה מתבצעת ב'מים אפורים'. התחייבנו לכמות צל, חלקה בהצללה חלקה בעצים".
"הבאנו לקיצור תהליכים", הסביר, "כך, יש בבה"ד יכולת לקלוט חניך בתוך שתי דקות, בעוד בעבר זה ארך 14 שעות".
"ההחלטה על ביצוע הפרויקט בתוך שלוש שנים הייתה לא נכונה", סיכם בן צור, "לא היה קורה דבר לו הפרויקט היה נמשך ארבע או חמש שנים. נדרשת מחויבות של כלל הצרכנים – והיא חשובה: לא מספיק לבנות עבורם, צריך לבדוק צרכים, והם שונים בכל בה"ד. דרוש אינטגרטור תקשוב ראשי, אי אפשר בלעדיו בפרויקט בסדר גודל שכזה, כי יש הרבה מרכיבים לטפל. יש להתייחס בנפרד לביטחון מידע. התקציבים והצרכים משתנים תוך כדי תנועה, ויש להגיב בזריזות לכך. לוחות הזמנים מחייבים תכנון מתקדם עם ממשקים שיתחברו וטכנולוגיות פתוחות לחיבור".
תגובות
(0)