"ישראל תהיה אומת האינטרנט של הדברים לא פחות ממה שהיא בסייבר"

"יש כיום עשרות רבות של חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום האינטרנט של הדברים. בתוך זמן לא רב, ישראל תהפוך להיות אומת האינטרנט של הדברים, ומספר חברות הסטארט-אפ הישראליות הפועלות בתחום תהיה גדולה יותר מכמות החברות הפועלות בתחום הגנת הסייבר". כך אמר ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI.

ד"ר שוורצקוף דיבר באירוע "האינטרנט של הדברים", IoT.con. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב'), באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

"ישראל היא פונקציה בעולם הסייבר – בעולם האינטרנט של הדברים נהיה הרבה יותר גדולים", אמר ד"ר שוורצקוף. "והסיבה היא, כי חברות ההזנק בתחום מוקמות על ידי בני צעירים ששירתו בצבא. צה"ל של היום הוא צבא של חיישנים. כל חיל עבד בלחבר סנסורים, או היה עימם בקשר, או קיבל נתונים מהם. צה"ל הפך להיות צבא של סנסורים, מה שבאזרחות קוראים לו האינטרנט של הדברים".

צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס

פרויקט ביוב

המקור של תחילת הופעת החיישנים בצבא, אמר ד"ר שוורצקוף, היה במעשה גניבה. חיילים השתמשו לרעה במיכלים לפינוי ביוב, לטובת התחברות למאגרי דלק, מהם הם שאבו את התכולה. כך, סיפר, "נולד 'פרויקט ביוב', בו הותקנו חיישנים על מיכלים ומאגרי דלק, לטובת התראה על ניסיונות לא חוקיים להתחברות אליהם".

שנת 2016, אמר ד"ר שוורצקוף, "היא שנה משמעותית וחשובה כי היא תהווה נקודת מפנה בעולם הטכנולוגיה. בוועידה הכלכלית בדאבוס, דיברו על האינטרנט של הדברים כעל המהפכה התעשייתית הרביעית. מנהיגים כלכליים ואחרים הבינו כי החיבוריות היא שעושה את השינוי".

להתעצמות מגמת האינטרנט של הדברים, אמר ד"ר שוורצקוף כי "יש כמה סיבות, או מגמות מקבילות המופיעות עימה: המעבר מאלגוריתם לינארי לשינוי אקספוננציאלי; הופעתה של הרשת בגרסתה החדשה, Internet V2; ארכיטקטורת Blockchain; הדפסה בתלת מימד; רובוטים עצמוניים ועוד".

כולם יכולים לתקשר עם כולם

אחד מאבני הבניין של עולם האינטרנט של הדברים, אמר ד"ר שוורצקוף, "הוא התבססות על ארכיטקטורת Blockchain של הביטקוין, המאפשרת, בין השאר ככלי לתיעוד של טרנזקציות של מכשירים והתקנים. זו ארכיטקטורה הגורסת שאין 'מרכזיה' מרכזית, אלא כולם יכולים לתקשר עם כולם. יש הרבה סטארט-אפים ישראלים העוסקים בתחום זה, מחצית מהם היא לעולם האינטרנט של הדברים. בלא ארכיטקטורה זו, אין אינטרנט של הדברים".

"המערבולת הדייטלית מביאה לשינוי כולל בארגונים, אצל הלקוחות, וגם לשינויים טכנולוגיים", אמר ד"ר שוורצקוף. "יש ארגונים שהם אנלוגיים ואינם דיגיטליים, יש ארגונים 'מהגרים' טכנולוגית ויש כאלה שנולדו לתוך העולם החדש. כל אחד משלושת סוגי הארגונים משפיע על ההטמעה הכוללת של הטכנולוגיה החדשה, אבל המשותף לכולם הוא שפער החדשנות גדל מיום ליום".

השינוי, אמר ד"ר שוורצקוף, "משפיע גם על המנמ"ר ואנשי צוותו. מטרתו של ה-IT המסורתי היתה לייעל תהליכים לצמצם הוצאות, הוא כלל את מערכות הליבה וה-ERP והוא התנהל כ'IT נכון'. השלב הבא הוא מחשוב מוטה עסקית, ובתוכן, אפליקציות ממוקדות שיווק, טיפול בממשקי משתמש והטמעת ענן. הוא התאפיין בלעשות את 'ה-IT מהר'. השלב הבא בהתפתחות המחשוב הארגוני הוא IT ממוקד לקוח, ובתוכו נמצא האינטרנט של הדברים. מה שמאפיין דור זה של מחשוב, הוא שנדרש לספק אותו כאילו אתה ספק תוכנה".

עולם המחשוב החדש, סיכם ד"ר שוורצקוף, "מכונה 'Ambience', הוא שם דגש על שירות מתמשך. זה לא על טכנולוגיות, לא על דברים, אלא על שירות. בתוכו, האינטרנט של הדברים צפוי לשנות שמונה מגזרי תעשייה: אנרגיה, חקלאות, קמעונאות, תשתיות, ייצור, ביטוח, שירותי הסעדה ואת עולם הבריאות".