עידן הרובוטים: השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על התעסוקה במשק

בעולם המתפתח לנגד עינינו, נראה יותר ויותר דברים שנראים כמו מדע בדיוני ופחות ופחות דברים הנראים כעבודה. המכונית האוטונומית הנוסעת לבדה תייתר את הצורך בנהגים, Siri המחוברת לווטסון (Watson) תייתר הרבה מהעבודה של שירות הלקוחות, תמיכה טכנית ונציגי מכירות, והרובוטים במחסנים האוטומטיים יחסכו כוח אדם המאתר ומעמיס את הסחורה מהמדפים.

אזהרות כאלו נשמעות כבר 200 שנה, החל מתקופת הלודיטים שהתקוממו נגד הכנסת המכונות למפעלי הייצור בזמן המהפכה התעשייתית.

השוני לעומת העבר, הוא בכך שהמכונות היום מגלות תכונות שלא היה להן אז כמו: יכולת הבנה, דיבור, שמיעה, ראיה, חשיבה ודיבור, וגם הן ממשיכות להתפתח. לכן, לא מן הנמנע שרובוטים יעשו את מרבית העבודה שאנחנו עושים היום.

בעולם יהיו יותר ויותר מכונות ופחות ופחות עבודה – יש הקוראים כבר לתקופתנו "The new machine age". אלה חדשות כלכליות טובות ומעודדות מהסיבות הבאות:
● ההתפתחות הטכנולוגית מעלה את התפוקה, משפרת את האיכות, מגדילה את הנפח ומורידה את המחירים.
● כאשר מכונות עושות עבודה מסוימת, בדרך כלל עבודות רוטיניות הדורשות מאמץ, אנחנו, בני האדם, משוחררים מכך ויכולים להתמקד ב"עבודת ידע".

החברה הופכת להיות חברה של יזמים, ממציאים, חדשנים וטכנולוגים הנפגשים עם אנשי כספים, עורכי דין ומנהלים כדי לדון ולהתווכח. בעולם שבו באותה קלות שמדפיסים מסמך מייצרים גופים הנדסיים ונפתחות הזדמנויות חדשות לאנשי התעשייה – המלאכה והייצור יהפכו לחדשנים.

אז מה יכול להתקלקל או להשתבש?

● ההיבט הכלכלי
מספרים על הנרי פורד השני ועל וולטר רוטר, שהיה מנהיג איגוד פועלי הרכב, אשר סיירו יחד באחד המפעלים לייצור מכוניות של פורד. לשאלת פורד איך אפשר לגרום שהרובוטים, שכבר אז היו חלק נכבד בתהליך הייצור, ישלמו מסים לארגון העובדים, ענה וולטר, "איך תגרום לרובוטים לקנות מכוניות"?

מבחינה כלכלית, ההחזר על ההון הלך וגדל עם הכנסת טכנולוגיה, אך ההחזר על העבודה הלך וקטן במגמה הפוכה. זו ידיעה למנהיג הפועלים, אך משמחת את יצרן המכוניות. האמנם? אם רוצים למכור נפחים גדולים של סחורה ללקוחות צריך מעמד ביניים יציב וחזק שיכול להרשות לעצמו לקנות. מעמד הביניים נמצא היום בלחצים קשים של פרנסה, ממוצע ההכנסה לא עולה וההוצאות למשק בית גדלות (דיור, חינוך, מזון וכו). אי-שמירה על משרות מעמד הביניים עלולה לגרור לעליית שיעור העוני

● ההיבט הסוציאלי
אם נסתכל על מאפייני שני עובדים לדוגמא:
• טד – בעל השכלה, עובד במקצוע חופשי.
• ביל – עובד צווארון כחול, לא משכיל.

לפני כחמישים שנה היו להם חיים דומים שהתבססו על תעסוקה מלאה. מאז 1960 (כניסת המחשוב לעסקים), ההשפעה של הטכנולוגיה הדיגיטלית על החיים גדלה, על כן השתנה גורלם של ביל וטד מאוד.

טד המשיך להחזיק במשרה קבועה, מצבו הכלכלי השתפר, הוא נשוי באושר ומגדל את שני ילדיו לתפארת.

ביל עובר ממשרה למשרה, מצבו הכלכלי הורע, חיי הנשואים שלו כשלו והוא התגרש, הוא מתקשה בגידול ילדיו, ובנוסף אף הסתבך בפלילים.

כלכלית, לטווח הקצר, הרובוטים לא ישתלטו על שוק העבודה שלנו, לכן נוכל להגביר יזמות, נכפיל את התשתיות ונקפיד על מערכת חינוך תומכת ש"תייצר" אנשים עובדים עם הכישורים הדרושים.

אבל, לטווח הארוך – יותר רובוטים, פחות עבודה – תידרש התערבות רדיקלית יותר כמו הבטחת הכנסה מינימלית, למרות הצליל הסוציאליסטי.

לחינוך חלק חשוב למניעת הידרדרותו של ביל – החינוך להבנה שהעולם הוא מקום מעניין וכדאי לגלות אותו עוד בילדות, אבל בהמשך הופך אותנו יותר לפקידים ולבלרים מאשר לאנשי חזון.

השימוש בטכנולוגיה בחינוך לא יפתור את האבטלה הקיימת, אך כדי למנוע אותה בעתיד צריך לכוון את החינוך בכל הרמות: מהגן דרך התיכון, הצבא והאקדמיה, להכנה לעידן המכונות והטכנולוגיה, כדי ליצור הזדמנות ולא חוסר שוויון.