הנשיא אובמה מבין סייבר

החודש הגיש נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, לסנאט את הצעת התקציב האחרונה שלו כנשיא. בין היתר ביקש להקצות 19 מיליארד דולר לאבטחה מקוונת בממשל בשנת 2017. ההצעה כוללת גם מרכיב חשוב בה – תכנית הפעולה הלאומית לביטחון במרחב הקיברנטי (CNAP) שעלותה כשלושה מיליארד דולר. תכנית זו נועדה לשדרג את מערכי המחשב בכלל משרדי הממשל.

על-פי התכנית תתוקנן משרה חדשה – הממונה על אבטחת המידע הפדרלי – שתפקידו להוביל את הרפורמה בממשל, והקמת גוף קיברנטי מקצועי שיהיה אמון על יישום התכנית בכלל רמות הממשל השונות.

מטרות התכנית היא לחזק את הקשר של הממשל עם המגזר הפרטי, לאתר, להרתיע ולסכל איומים על תשתיות קריטיות במרחב הקיברנטי. בנוסף, הממשל בשיתוף המגזר הפרטי משיק קמפיין להגברת המודעות לאיומים שצופן בחובו המרחב הקיברנטי, ולעידוד הציבור האמריקני להגביר את האבטחה על המידע האישי המקוון שלהם, בין היתר באמצעות חתימה ביומטרית. עוד הודיע הנשיא על הקמת ועדה שתכלול נציגים דמוקרטים ורפובליקנים שתהיה אמונה על פיתוח פתרונות אבטחה לאומיים לטווח ארוך במרחב הקיברנטי.

אובמה הוא אולי הנשיא שפעל יותר מכל נשיא אמריקני אחר בתחום הקיברנטי, הן בגיבוש תשתית חוקית, הן בהקצאת משאבים והן בחיזוק יכולות ההגנה וההתקפה של ארצות הברית. הדבר נובע כאמור גם מן העובדה שבימי משלו הפך מרחב הסייבר למשמעותי בהרבה מבעבר.

לעכב את תכנית הגרעין האיראנית

בתקופת ממשל אובמה התרחשו בין היתר אירועים כמו המתקפה הקיברנטית על סוני (Sony), שמאחוריה עמדה ככל הנראה צפון קוריאה, ותקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית. בנוסף פורסם שארצות הברית עצמה הגבירה את פעילותה ההתקפית בתחום הסייבר כנגד איראן, במטרה לעכב את תכנית הגרעין האיראנית.

הצורך בתכניתו של הנשיא אובמה קיבל חיזוק לאור תקיפת סייבר שביצעה קבוצת האקרים שבמהלכה פרסמה בטוויטר (Twitter) פרטי מידע אישיים אודות 20 אלף מעובדי לשכת החקירות הפדרלית, ה-FBI, ויותר מ-9,000 מעובדי המשרד להגנת המולדת. בין היתר חשפו התוקפים את תפקידיהם וכתובות הדוא"ל של העובדים. בלינק שפרסמו טענו התוקפים כי עשו זאת למען שחרור פלסטין. צורת התקיפה דומה לאופן שבו נפרצו בשנה שעברה חשבונות הדוא"ל של ראש סוכנות הביון המרכזית, CIA, ג'ון ברנן, ומנהל המודיעין הלאומי, הגנרל ג'יימס קאלפר. אף שלכאורה לא נחשפו סודות מדינה משמעותיים, הרי שמדובר בשני גופי ממשל האמונים על הביטחון הלאומי שניתן היה להניח כי המידע שהם אוצרים מאובטח כנדרש, ולא כך הוא הדבר.

יריבותיה של ארצות הברית הוכיחו בשנים האחרונות כי הן הפנימו את פוטנציאל תקיפה הטמון במרחב הקיברנטי ופועלות להעצמת יכולותיהם בתחום זה, כפי שהוכיחה לאחרונה רוסיה במערכה באוקראינה ולחלופין באופן שעושה זאת סין כבר שנים ארוכות. אפילו דאעש מבצע פעולות התקפיות במרחב הסייבר כנגד ארצות הברית.

התקפה מהירה הרבה יותר מהגנה

הנשיא אובמה, שמודע היטב לכך ש"התקפה מהירה הרבה יותר מהגנה", כפי שאמר בשעתו בדיון עם מומחי סייבר, הוכיח במהלך כהונתו כי הוא מבין את הסיכונים, כמו גם את היתרונות הטמונים במרחב הסייבר. התכנית שהוא משיק מהווה הזדמנות עבור משרדי הממשל, שכמאמר הפתגם פועלים "לאט אך בביטחון", לפעול בשיתוף המגזר הפרטי, הגמיש והמשתנה תדיר בכדי ליצור מערך הגנתי חזק יותר אל מול איומי העתיד.

DCOI 2016  יתקיים ב 18-19 במאי 2016, בוושינגטון.

הכנס יתמקד בחשיפת טכנולוגיות, יוזמה וחדשנות ישראלית לקהל וחברות בארצות הברית. בכנס ישתתפו חברות בטחון סייבר ולקוחות פוטנציאליים מארצות הברית ואמריקה הלטינית.

הכנס מהווה הזדמנות מצוינת לחברות העוסקות באבטחת סייבר, מודיעין סייבר, הגנת תשתיות קריטיות ועוד. קידום החברות הישראליות ותיאום הפגישות העסקיות מתבצע בסיוע משלחת הסחר של משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בוושינגטון.

לאתר הכנס לחצן כאן.