מה דרוש לאומת הסטארט-אפ על מנת להישאר בחוד החנית?
בתקופה האחרונה נרשמה ירידה מסוימת בהתלהבות מישראל כיצרנית סטארט-אפים ● אמנם ראוי שיישאו אליה עיניים מחוץ לגבולותיה - אך גם מתוכה ● היא צריכה לשמר את המשאבים האנושיים שלה בכל דרך אפשרית ולהמשיך לחזק את מעמדה התדמיתי
"אומת הסטארט-אפ", המושג השגור שטבעו דן סנור ושאול זינגר בספרם, נראה שהולך ונשחק לאחרונה, לפחות מבחינה תדמיתית. למרות שבפועל מספר הסטארט-אפים בישראל גדול לאין שיעור והיא עדיין מרכז טכנולוגי מעניין למשקיעים סביב העולם, פרסומים שונים בתקופה האחרונה מצביעים על ירידה מסוימת בהתלהבות ממנה.
החדשות הטובות הן, שעדיין טבועים בישראל רוב המאפיינים הדרושים על מנת להצעיד טכנולוגיות רבות במסע האבולוציוני לתוך העולם החדש. המפתחים שלנו מעזים לפרוץ את המסגרות והעקרונות עליהם מושתתות הטכנולוגיות הקיימות, ובמקביל הם מרבים להתייחס לצורך בוער בשוק, וליצור עקרונות חדשים השייכים לעולם החדש לתוכו העולם צועד.
טכנולוגיות רבות המוכרות לנו כיום מושתתות על החלטות שנעשו בתום לב לפני מאות שנים. אם ניקח כדוגמה פשוטה את פסי הרכבת – הללו הונחו באופן היסטורי ברוחב מסוים שהיה נהוג בכרכרות סוסים, אבל עד היום, זהו רוחב הפסים הנהוג סביב העולם, ולא מתכוונים לשנות אותו. גם בעולם הטכנולוגיה ישנם עקרונות מסוימים, פרדיגמות שממשיכים לבסס עליהן טכנולוגיות שונות, ולעיתים קרובות אפילו לא חושבים שיש צורך לשנות אותן. הישראלים לעומת זאת, לא חוששים לנתץ אותן ולבנות במקומן חדשות.
מישראל הגיעה הבשורה
כך לדוגמה בעולם אחסון הנתונים, מישראל הבאנו את הבשורה של אחסון מידע מחוץ לשרתים ולאחר מכן את הגישה החדשנית לניהול פשוט של אחסון ארגוני. אחסון הנתונים עבר בישראל אבולוציה עד שהגיע לשיאו היום, עם פתרונות אחסון עתירי ביצועים המסוגלים לאחסן נתונים בנפח אדיר ובשטח קטן תוך חסכון אדיר באנרגיה.
פיתוח פתרונות האחסון החדשניים התאפשר הודות לפריצת מסגרות מוכרות בתחום, תוך יכולת להביט קדימה אל העולם החדש שבו אנחנו עומדים לחיות – עולם בו כמות המידע הולכת וגדלה בקצב אקספוננציאלי, עולם בו ה-ד.נ.א של כל אדם ימופה ויצטרך להיות מאוחסן ונחקר במקום בטוח לדורות רבים קדימה ולקידום הרפואה, עולם בו מצלמות וחיישנים חכמים יותקנו על לבושו וגופו של כל אדם, והמידע הנצבר בהם, גם הוא יצטרך להיות מאוחסן.
רק 5% מכלל חברות הסטארט-אפ הישראליות שהוקמו ב-15 השנים האחרונות נחלו הצלחה, כך פרסמה לאחרונה חברת המחקר IVC. ההישרדות, אם כן, לא פשוטה, ועל המדינה וארגוני ההיי-טק לפעול ללא לאות כדי לאפשר אותה.
ישנם גורמים רבים שחשובים לחיזוק מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ. הבסיס הבלתי מעורער להצלחתה מתחיל בחינוך, בהוראת המדעים ובשימור המוחות באקדמיה הישראלית. כמעט מיותר לציין כי דרוש סיוע נוסף של המדינה במענקים ובחיזוק תדמיתי של ישראל על רקע הסכסוך, סיוע מוניציפאלי לסטארט-אפים במסים, כפי שמתבצע בתל אביב, ודרושה לא מעט השקעה בחיזוק הקשר בין חברות ישראליות לגורמים בחו"ל.
להמשיך לחלום ולקיים את החזון בגבולות ישראל
המשאב החשוב ביותר לאומת הסטארט-אפ היא האנשים שמרכיבים אותה. סטארט-אפים עובדים קשה מאוד על מנת לגייס לשורותיהם את המוחות המבריקים והטובים ביותר, וזוהי מלחמה יומיומית ובלתי פוסקת. אולם בתוך כך, על ארגונים להשקיע מחשבה בגיוון אנשי הפיתוח – לדוגמה, בתוכניות לגיוס נשים ומהנדסות וחיזוק מעמדן, ובגיוס עובדים מהמגזר הערבי והחרדי. שילובם של עובדים מבוגרים ובעלי ניסיון, גם הוא חשוב מאוד לתהליך הפיתוח של פתרון טכנולוגי מורכב. ארגון בו יושבים יחדיו שניים ושלושה דורות של מפתחים הוא ארגון חכם, בעל ניסיון ובעל אורך-רוח.
האבולוציה הטכנולוגית תתאפשר אם כן רק באקו-סיסטם בעל תכונות ייחודיות, שיש לשמר ולפתח בישראל. אנשי סטארט-אפ ישראליים צריכים להמשיך לחלום ולקיים את חזונם כאן בגבולות ישראל, עם ההרכב האנושי הייחודי שלה, ולא לייצא אותו לחו"ל. ראוי לה, למדינת הסטארט-אפ, שיישאו אליה עיניים מחוץ לגבולותיה אך גם מתוכה. ראוי לה לשמר את המשאבים האנושיים שלה בכל דרך אפשרית ולהמשיך לחזק את מעמדה התדמיתי.
הכותב הינו מייסד ומנכ"ל Infinidat.
תגובות
(0)