"כמעט כל משימות העיבוד בתחום ה-IT עברו לענן"

"כמעט כל משימות העיבוד בתחום ה-IT בעולם עברו למחשוב ענן. רוב הארגונים הבשלים בעולם פונים כיום לפתרונות ענן כפלטפורמה אסטרטגית להגברת הביקוש מצד לקוחות ולהרחבת ערוצי המכירות, והשנה צפויה עלייה של עשרות אחוזים בהשקעה הארגונית הממוצעת בעולם זה", כך אמר תומר שוייצר, מנכ"ל Y-Tech, בראיון לאנשים ומחשבים. החברה שבראשה הוא עומד עוסקת בפתרונות מחשוב ענן.

שוייצר הצביע בדבריו על נתונים שפרסם המגזין פורבס (Forbes), שמראים שמחשוב ענן מהווה את הבסיס ל-86% מניהול תוכן הווב, 83% מנתוני התקשורת, 80% מפיתוח היישומים ו-79% מהתשתיות להתאוששות מאסון. לדבריו, "עסקים צריכים להבין שאפליקציות מחשוב ענן עומדות להוות 90% מכלל תעבורת התקשורת הניידת ב-2019 – גידול של פי 11 ביחס ל-2014".

במהלך הראיון הוא הצביע על מגמות מפתח בתחום בעולם ובישראל, כפי שהן משתקפות מניסיונו בענף, ממחקרי שוק ומחברותו בוועדת תקינה בינלאומית בתחום.

האם אפשר להגיד שב-2015 הייתה עליית מדרגה בתקציבים המופנים לענן?
"בהחלט. ארגונים גדולים בעולם, כאלה שמעסיקים מעל 1,000 עובדים, צפויים להשקיע השנה סכום ממוצע של 2.87 מיליון דולר בשירותי ענן. ממוצע ההשקעה של כלל הארגונים בעולם בענן יגיע השנה לסך של 1.56 מיליון וארגוני SMB ישקיעו בממוצע 578 אלף, על פי בדיקת IDG. גם בישראל אני צופה עלייה של עשרות אחוזים בהשקעה הממוצעת בענן ב-2016".

האם המניע העיקרי למעבר לענן קשור למהירות או לצמצום עלויות?
"הן בישראל והן בשאר העולם ארגונים מוצאים סיבות רבות לעבור לענן. הסיבות האלה משתנות בהתאם לסוג הארגון ולפעילות, אך במבט על ניתן להצביע על שילוב של כמה גורמי מפתח: מהירות ההתקנה והפעולה של תשתיות ענן; ה-TCO (עלות בעלות כוללת – Total Cost of Ownership) הנמוך; הצורך בהמשכיות עסקית, שבולט בעיקר במניעים של ארגונים בסדר גודל בינוני; וב-2015 ראינו עלייה בגורם משמעותי רביעי – הגדלת שיעור הצמיחה של הארגון. רוב הארגונים הבשלים בעולם פונים לפתרונות ענן כפלטפורמה אסטרטגית להגברת הביקוש מצד לקוחות ולהרחבת ערוצי המכירות. בסיכומו של דבר, בכירים בעולם ובישראל יודעים שמחשוב ענן חוסך זמן, אנרגיה וכסף, בין היתר על ידי ביטול ההשקעה בתשתית IT פנימית על כל רבדיה".

איך זה מתבטא בפלחי השוק העיקריים המרכיבים את שירותי מחשוב הענן?
"ההוצאות העולמיות על IaaS (תשתית כשירות – Infrastructure as a Service) זינקו בשנה החולפת ב-33% והגיעו ל-16.5 מיליארד דולר. בו בזמן, שוק ה-SaaS (תוכנה כשירות – Software as a Service) העולמי צפוי לצמוח מ-49 מיליארד דולר ב-2015 ל-67 מיליארד ב-2018 – צמיחה שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע של 8%. שוק ה-PaaS (פלטפורמה כשירות – Platform as a Service) יזנק מ-1.7 מיליארד דולר בלבד ב-2014 ל-68.3 מיליארד ב-2026".

האם אתה רואה את המגמה הזו גם בישראל, ובכל הסקטורים?
"התשובה הוודאית היא כן. גם בישראל, בדומה לעולם, עסקים וארגונים מאמצים את מחשוב הענן ברמה בלתי הפיכה של מחויבות והתלהבות, ויש לכך משמעויות עצומות. יש לשירותים האלה אפקט מחולל תמורה על כל ענפי הכלכלה בארץ ובעולם. הארגונים בכמעט כל המגזרים עוברים או לפחות שוקלים להעביר את הנתונים שלהם לענן. במקביל, יותר ויותר ארגונים שעברו אליו חשים שהדבר דוחף אותם להדק את שיתוף הפעולה והסנכרון בין מחלקות ה-IT ליחידות העסקית בתוך הארגון".

מהו החסם הבולט להתפתחות שירותי מחשוב ענן?
"העובדה שתחום אספקת השירותים הללו פרוץ. איש לא מוודא שספקי ענן יעמדו ברמות סף של אמינות, אבטחת מידע ופרטיות. מי שסובל הם הלקוחות של אותם ספקים בארץ ובעולם. כדי לתת מענה מקיף לבעיה זו, הצטרפתי לוועדת התקינה הבינלאומית ISO/IEC JTC 1/SC 38 כנציג של ישראל. הוועדה מגבשת דרכים להבטחת התאימות ההדדית של מערכות מחשוב ענן ומניחה את היסוד לתקנים עתידיים בתחום. אני מאמין שהעבודה שלנו תסייע להגדיר בצורה אפקטיבית יותר את מגרש המשחקים בעולם הענן".

האם אתה מרגיש שהממשלה בישראל ממצה את יתרונות מחשוב הענן?
"לצערי לא, וזה דורש אסטרטגיה לאומית לתחום, כפי שנעשה באוסטרליה החל מ-2013. יש לי משנה סדורה באשר לאופן שבו יש לעשות זאת בישראל, ואחת הנקודות החשובות היא לדרוש מרשויות הממשל בישראל לשקול שימוש בשירותי ענן ציבוריים עבור רכש חדש ולהעביר אתרי אינטרנט הפונים לציבור לשירותי ענן ציבורי ברמה הולמת. זה דורש הרבה תיאום בין גופי הממשל. הגופים השונים במגזר הציבורי צריכים לגבש ערוצים יעילים לשיתוף התובנות והידע המצטברים ביישום האסטרטגיה".

נשמע כמו ריצת מרתון לא פשוטה.
"זה פחות מורכב מכפי שזה יכול להישמע. דבר אחד בטוח – בתוך זמן קצר נראה יותר חיסכון, יותר תפוקה ושיפור של הזריזות ורמת השירות שמספק המגזר הציבורי לאזרחים במדינה".