ה-IT לטובת שיקום הצבי של דואר ישראל

דואר ישראל מצוי בעיצומה של תוכנית הבראה, שכוללת מהלכים כואבים מבחינת כוח האדם, אבל גם תוכנית השקעות לשיפורים וחדשנות. המהלך אמור לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו משתמשים בשירותי הדואר ולשפר את התדמית של הגוף הזה.

חלק גדול מהתוכנית מוטלת על כתפיה של עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל, שנכנסה לתפקידה לפני זמן קצר, תקופה ארוכה אחרי שלא היה בארגון מנמ"ר קבוע. על שולחנה של חן יש שורה של אתגרים שנועדו להוציא את הדואר ממצבו.

חן, שהשכלתה בתחום התעשייה והניהול, הגיעה לדואר ממשרד הבריאות, שם הובילה את פרויקט מחשוב בתי החולים. לפני כן היא עבדה ב-HP ובארגוני IT נוספים.

היא אמרה לאנשים ומחשבים כי "דואר ישראל מבצע שינויים משמעותיים במבנה הארגוני והתפקודי שלו. התפקיד של האגף שאני עומדת בראשו הוא לספק למנהלים ולכל האגפים את הכלים, שרובם מבוססי טכנולוגיה, כדי שיוכלו לממש את תוכנית ההבראה".

ואכן, חלק לא מבוטל מתקציב ההשקעות של הדואר, שעומד על עשרות מיליוני שקלים ואמור להיות מאושר בימים הקרובים, עתיד לעבור להשקעות במערכות מידע ופיתוחים טכנולוגיים שיקדמו את הדואר אל המאה ה-21.

"הנהלת הדואר, ובראשה המנכ"ל, דני גולדשטיין, הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המנוע שיכול לסייע לארגון לצאת לדרך חדשה", אמרה חן.

שורה של פרויקטים

רשימת הפרויקטים הטכנולוגיים בדואר ארוכה והם מתפרשים גם לשנים הבאות. בין היתר, מדברים בארגון על הנגשת שירותים רבים למובייל, כמו גם העמקה והרחבה משמעותית של הנגשת השירותים לאזרחים אונליין, מבלי הצורך לצאת לסניף הקרוב. בהקשר זה פרסם הדואר באחרונה כי הוא יוצא לפרויקט טכנולוגי שיעשה מהפכה בהעברת החבילות לידי הנמענים, בעיקר חבילות של מוצרים שנקנו דרך האינטרנט. מדובר בשירות שיאפשר ללקוחות לעקוב אחרי דברי הדואר הנשלחים באמצעות צ'יפ RFID וכך לגלות עיכובים ותקלות בתהליך מסירת החבילה בזמן אמת. זהו פרויקט טכנולוגי נטו שאגף מערכות המידע שוקד עליו בשיתוף מוטורולה סולשנס (Motorola Solutions), שנבחרה להקים את המערכת.

פרויקט ה-RFID מהווה ביטוי לכיוון אליו הולך הדואר: בעידן האינטרנט, הדיגיטל והממשקים הניידים, יש לו תפקיד מרכזי – להביא לביתו של הגולש את המוצרים אותם הוא קונה ברשת, לעשות זאת בזמן ולוודא שהוא לא יצטרך לעמוד בתורים ארוכים. בחודשים האחרונים, כלי התקשורת היו מלאים בתלונות מצד אזרחים שלא קיבלו מהדואר שירות כפי שהם ציפו, בעיקר חבילות שהוזמנו אונליין. בדואר טוענים שמדובר באזורים מסוימים בלבד ושהמצב הרבה יותר טוב. פרויקט ה-RFID יוכל לסייע בפתרון של הבעיה.

פרויקט נוסף הם הקמת עמדות שאליהן יועברו החבילות וכל נמען יוכל לקבל אותן, ובכך לא להיות תלוי בשעות פתיחת הסניפים. גם פה, הקריטיות של מערכות המידע היא מרכזית ביותר, מאחר שנדרש תיאום בין מערכות מידע שונות מסונכרנות, שיודעות לתת חיווי בזמן אמת על הגעת החבילה ליעד. הדואר מתכנן לפרוש 135 עמדות כאלה בנקודות מרכזיות ברחבי הארץ, ובכלל זה שיתופי פעולה עם רשתות כמו אופיס דיפו (Office Depot) ושופרסל.

עוד פרויקט טכנולוגי מבית היוצר של הדואר מאפשר להזמין תור לקבלת שירות בסניף הדואר הקרוב באמצעות הרשת. שירות זה יצמצמם את זמני ההמתנה בתורים בסניפים ויקל על האזרחים.

אגף מערכות המידע של הדואר מעורב גם בהקמת בית מיון נפחי, חדש, שיטפל אך ורק במיון והעברת חבילות – וייעל את תהליך. המבנה החדש יהיה כנראה באזור מודיעין או לוד. כיום מטפל הדואר ב-40 מיליון חבילות בשנה ועל פי התחזיות, המספר הזה אמור לגדול ל-100 מיליון עד 2020. בית מיון חדש, ייעודי, יאפשר להתמודד עם האתגר היטב.

את הפרויקטים תוביל חן עם הצוות בן 130 האנשים שמונה האגף, שמספקים שירותי מחשוב  ל-700 סניפים. לסיכום היא אמרה כי "היעדים המרכזיים שלנו הם הגדלת היקף השירותים שיונגשו אונליין לציבור, התייעלות והרחבת החדשנות".

השורה התחתונה: דואר ישראל הוא דוגמה לחיבור הבלתי נמנע בין הווירטואלי לפיזי. בין עידן האינטרנט, שמספק חוויית קניות דרך הרשת מכל מקום בעולם, לבין העולם הפיזי, שדורש כוח וטכנולוגיה לאספקת המוצרים. את החיבור בין שניהם עושה אגף מערכות המידע של הדואר, בראשותה של עידית חן.