2015: מיזוגים, רכישות ואימוץ סטארט-אפים על ידי השוק הארגוני

2015 הייתה שנה מאוד מעניינת בכל מה שקשור לסטארט-אפים, אקזיטים ומיזוגים ורכישות. רובי סולימן, ראש מגזר ההיי-טק ב-PwC Israel, שפרסמה היום (ד') את הנתונים השנתיים שלה על הענף, כותב בדברי ההקדמה לדו"ח: "נראה שהשוק הישראלי, כולו, כבר התרגל לקום בכל בוקר לאקזיט חדש".

על פי הנתונים, בשנה האחרונה היו מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות ב-7.2 מיליארד דולר לעומת חמישה מיליארד בשנה קודמת. אבל, מצד שני, מסתמנת תופעה מדאיגה, לפיה כמות ההנפקות של חברות בבורסות השונות, כולל בתל אביב, נמצאת במגמת ירידה. אם ב-2014 ההנפקות של חברות הגיעו ל-9.8 מיליארד דולר, השנה הן הסתכמו ב-3.5 מיליארד.

ב-PwC תולים זאת בהנפקה הגדולה של Mobileye, בשווי של 5.3 מיליארד דולר, שבוצעה ב-2014. השנה היו רק שמונה חברות שהונפקו לעומת 62 עסקות של מיזוגים ורכישות.

הסברים נוספים לכך קשורים במציאות המקרו-כלכלית העולמית, שמשפיעה גם על ישראל, כמו גם העובדה שלציבור יש יותר כסף להשקעה, הוא כבר לא מאמין פנאטי בגיוס ציבורי והוכח שחברות הצליחו לגייס כספים באופן פרטי בשווי יותר טוב מאשר הנפקות בורסאיות.

למציאות הזו יש השלכות על מצבן של הבורסות בכלל, ובוודאי בישראל, מאחר שהבורסה היא הברומטר הכלכלי של כל משק, וברגע שהיא לא מגדילה את נפח פעילותה, יש לכך השפעות על הכלכלה בכללותה.

הממשלה, מצידה, לא נוקטת עמדה לשום צד, ובצדק. כשם שהיא מנסה לסייע לצמיחה גדולה יותר של הבורסה, היא נקטה בכמה צעדי חקיקה שנועדו לסייע למשקיעים להשקיע בסטארט-אפים. אחד מהם הוא התיקון לחוק האנג'לים, שאושר אתמול בוועדת הכספים. מטרתו של תיקון זה היא לסייע לחברות צעירות, בשלב ה-Seed, לגייס כספים מאנג'לים, שהם משקיעים שלא שייכים בדרך כלל לקרנות הון או לגופי השקעות, אבל יש להם כסף פנוי.

החקיקה הזו, אם תתקבל בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת, תסייע לרפורמה שנעשית בפעילות המדען הראשי, שתפקידו בעיקר לעודד חברות צעירות, על ידי כך שהוא יבטיח אופק השקעה יציב לאותם משקיעים.

פריחה בהתעניינות של חברות רב לאומיות

אם מסתכלים על הצד החיובי, הרי שהמיזוגים, הרכישות וההשקעות מסמלים תקופת פריחה מדהימה בהתעניינות של חברות רב לאומיות, שמחפשות בישראל טכנולוגיות חדשות ואת ההון האנושי שלנו.

על פי הנתונים של PwC, המגזרים המבוקשים ביותר היו, באופן לא מפתיע, מגזרי התוכנה, מערכות המחשוב והאפליקציות. לאחר מכן הגיעו מדעי החיים, האינטרנט ומגזרים נוספים. בתחום התקשורת לא הייתה כמעט בכלל פעילות של מיזוגים ורכישות לעומת 2014, בה בוצעה מכירת וייבר (Viber), בשווי של 900 מיליון דולר.

ההון האנושי שלנו – אותו, כאמור, מחפשות החברות הרב לאומיות – מאייש את מרכזי החדשנות ומהווה חלק מכוח הפיתוח שלהן, שפעמים רבות הוא מאוד מצומצם מחוץ לארץ המוצא. ישראל היא בין המדינות הבודדות שבהן אותן חברות מקימות ומאיישות מרכזי פיתוח.

ברב שיח שערכנו, באנשים ומחשבים, בספטמבר התארחו מספר מנהלי מרכזי חדשנות בחברות רב לאומיות, שהשיבו לשאלות של עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן וקרן ההון-סיכון JVP. קוזלובוסקי אמר בדיון כי "תרומת החברות הרב לאומיות לתעשייה המקומית ולחברות הישראליות פחות ידוע בשוק הישראלי, על אף שהן מעסיקות חלק ניכר מעובדי התעשייה בארץ, שחלקם עוסקים בחדשנות ואחר כך מקימים מיזמים עצמאיים שעושים אקזיטים".

החברות המסורתיות "גילו" את הצעירות

הסטארט-אפים זכו לעדנה בשנה האחרונה גם מכיוונים אחרים: השוק הארגוני המסורתי, במגזרים כמו בנקים, חברות ביטוח, בריאות ותחבורה, "גילה" את החברות הצעירות. חברות מסורתיות אימצו פתרונות של סטארט-אפים שפועלים באותם המגזרים.

נוצרה מציאות של Win-Win. הארגונים מחזרים אחרי הסטארט-אפים כי הם מבינים שהחדשנות היא כורח המציאות ושאימוץ פתרונות חדשניים "בחוץ" הוא הפתרון המתאים, מאחר שהן לא יכולות לפתח את הכול לבד. מנגד, הסטארט-אפים, שכבר יש להם מוצרים, מחפשים ארגונים להטמיע בהם את המערכות, כדי להוכיח קיימות ופעילות בפני המשקיעים.

אל החגיגה הזו הצטרפו ספקיות שירותי ה-IT הגדולות בישראל – מטריקס, שהקימה את מיזם 8300, ו-One1, שהקימה קהילת סטארט-אפים משלה. אלה הצטרפו למיזמים ותיקים יותר, כמו ה-GTU של יבמ (IBM).

הארגונים הוותיקים פותחים לחברות הצעירות דלתות ומקצרים עבורן את הדרך אל האקזיט. גם אנחנו, באנשים ומחשבים, נרתמנו למשימה ומפרסמים מדור יומי על סטארט-אפים, שמדווח על החדש והנעשה בתחום ונועד גם כדי להקל על החיבור בין הסטארט-אפים למנמ"רים במגזרים המרכזיים במשק.

השורה התחתונה: 2016 תהיה שנה דומה ל-2015 בכל מה שקשור להמשך התבססותה של ישראל כאומת הסטארט-אפ, עם הרבה מיזוגים ורכישות ומעט גיוסים באמצעות הבורסה.

שתהיה שנה מצוינת לכל המשקיעים והמגייסים.