המקצועות שהטרנספורמציה הדיגיטלית עלולה למחוק

כאשר מדברים על הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמסמלת את הכלכלה החדשה, מתייחסים בעיקר לשני מישורים: המישור האחד הוא ההשפעה של המהפכה הממוחשבת על מעמדו של הארגון בסביבה העסקית בה הוא פועל. המישור השני, והלא פחות חשוב, הוא ההשפעה של המעבר לעידן הדיגיטלי ברמה הפנים ארגונית – על העובדים והתפקידים שלהם. כבר כיום ברור שארגונים שלא יתייחסו לעידן החדש וימשיכו לדרוך במקום, לא רק שעלולים לאבד את השוק שלהם, אלא שהם יגרמו לכך שבעלי תפקידים רבים פשוט ייעלמו מאחר שלא יאמצו את החדשנות הנדרשת בכל אחד מתפקידיהם.

באחרונה פרסם מרכז טאוב דו"ח מקיף על מצב החברה בישראל, שזכה לכותרות בעיקר בגלל הנתונים המדאיגים על ממדי העוני. אולם בתוך הדו"ח הזה יש פרק לא פחות מרתק בשם "מקצועות בסיכון: מגמות המחשוב בשוק העבודה הישראלי". החוקרת שביט מדהלה בריק בדקה לעומק את ההשפעות של האוטומציה והמחשוב על שורה ארוכה של מקצועות נפוצים בשוק ודירגה אותם לפי רמת סיכון.

אחת המסקנות מהדו"ח היא שהעובדים שהמקצועות שהם מועסקים בהם נמצאים בסיכון גבוה להיפגע או להיעלם הם חסרי השכלה אקדמית ושכר עבודה נמוך, ושרבים מהם גברים לא יהודים או עובדים צעירים. אפיון זה צריך לעודד מעסיקים וגורמי הכשרה אחרים לגרום לעובדים להתוודע לחדשנות הטכנולוגית, כדי שאם הם חס וחלילה ייפלטו עובדים לשוק העבודה, תהיה להם אלטרנטיבה.

מדהלה בריק מציינת כי מגמת המחשוב בשוק העבודה ניכרת כבר שנים רבות. למשל, כותבת החוקרת, ברכבת ישראל עמדות אוטומטיות מחליפות קופאים, פקידי הדלפק בבנקים מוחלפים יותר ויותר בשירותי בנקאות אוטומטיים ועוד.

מיליון מועסקים בסיכון גבוה

על פי הדו"ח, בשני העשורים הקרובים עלולים 40% משעות העבודה במשק להיות מוחלפים במערכות מחשוב ומכונות חכמות. אם מכמתים את זה למספרים מקבלים נתונים מדאיגים עוד יותר: כמיליון מועסקים בישראל מצויים בסיכון הגבוה שמשלח ידם יוחלף על ידי מחשב. מספר דומה מצוי בסיכון נמוך ועוד כחצי מיליון – בסיכון בינוני.

כלומר, 2.5 מיליון מועסקים בישראל עלולים להיות מפוטרים עקב המעבר למחשוב, ועליהם להתעורר במהירות ולהתוודע לחדשנות בתחום שהם עובדים, או לחפש תחליפים.

אילו מקצועות נמצאים ברמת סיכון גבוהה?

בין המקצועות שקיים הסיכון הגבוה ביותר שמערכות המחשוב והאוטומציה של התהליכים ישנו את פניהם נמצאים זבנים, נהגי מוניות, מנהלי חשבונות, מחסנאים, פקידי בנק וחברות אשראי, קופאים, סוכני ביטוח, עובדי נגריות, מזכירים ומזכירות, ומחסנאים. לעומתם, בין בעלי המקצועות שפחות צריכים לחשוש ניתן למצוא מורים בבתי ספר יסודיים ובחינוך המיוחד, אדריכלים ומהנדסים, רופאים, גננות, אחיות, מרצים באקדמיה, מנהלי חברות, ועוד.

מסקנות הדו"ח מופנות בעיקר אל גורמי התכנון וההכשרה. הן מחייבות אימוץ מדיניות ברורה ודחופה של הכשרות מקצועיות, שיותאמו הן לאלה שעתידים להיפלט לשוק העבודה בגלל הטכנולוגיה והן לאלה שיישארו אבל יצטרכו להתאים את עצמם לחדשנות בתחום שלהם. מחברת הדו"ח קוראת למוסדות המדינה לערוך רענון ובדיקה בהכשרת המקצועות שהיא מממנת, ולהציע קורסים והשתלמויות לאלה שבסיכון גבוה.

שינויים בזירות המסחר והשירותים

ממצאי הדו"ח של מרכז טאוב מתחברים היטב לנימוקים שמושמעים כיום כמעט בכל כנס רלוונטי – מדוע מוטלת על הנהלות הארגונים האחריות להיערך לעידן הדיגיטלי.
קחו לדוגמה את נהגי המוניות, שמופיעים בקטגוריה של סיכון גבוה. כבר כיום מתמודדים נהגי התחנות הישנות והמסורתיות עם "שיבושים טכנולוגיים" בדמות חברות כמו גט (לשעבר גט טקסי) או אובר (Uber), שמשנות לחלוטין את מקור הפרנסה העיקרי שלהם.

הנהגים שמצטרפים לאותן חברות נחשפים לטכנולוגיות חדישות, שכבר מוטמעות ברכבים החדשים, שיצאו לשוק בשנים האחרונות. המונית של היום היא דטה סנטר על גלגלים, שכולל מערכת אינטרנטית שדרכה מקבל הנהג את הקריאה לנסיעות; מערכת ניווט חכמה, שנותנת לו חיווי מיידי בתוך כמה זמן הוא אמור להגיע ללקוח או ליעד; ומערכת בילינג, שיודעת להבדיל בין נוסע מטעם ארגון או נוסע פרטי. השליטה במערכות אלה מחייבת מיומנות בסיסית וחשיפה לטכנולוגיה.

החדשנות והמחשוב משנים את פניהם של בעלי תפקידים רבים גם בתחומי המסחר והפיננסים. הבנק הדיגיטלי הוא הביטוי למחשוב של תהליכים עסקיים, שנועדו לתת ללקוח חוויית שירות טובה יותר, ואת העובדים היא מחייבת להתוודע לעולם חדשנות שלא הכירו קודם.

פרופיל הגילאים של העובדים, למשל בבנק הדיגיטלי של בנק הפועלים בצפון הישן של תל אביב, שונה לגמרי מפרופיל פקידי הבנק שאנחנו מכירים. מדובר בבוגרי אקדמיה צעירים, שמלבד השכלה במינהל עסקים וכלכלה הם מחוברים בעצמם לעידן הדיגיטלי ומסוגלים להעביר את החוויות האלה למשתמש.

לעומת זאת, העובדה שמקצוע כמו מורה נמצא בסיכון נמוך מלמדת על מגמה לא חיובית, לפיה מערכת החינוך לא צפויה להתאים את עצמה בשנים הקרובות לעולם התקשוב החדשני. זה אולי יציל את המורים בשר ודם מפיטורים, אבל ישפיע על אופי הדור שאותו הם יחנכו – דור שלא יהיה מספיק חשוף לטכנולוגיה.

השורה התחתונה: הכלכלה החדשה, שמתפשטת כמעט לכל תחום, תגרום למהפכה של ממש בתפקידים מסורתיים רבים שאנחנו מכירים, ובעיקר תשפיע על האנשים עצמם. מקבלי ההחלטות, מעצבי המדיניות ובעלי התפקידים עצמם צריכים להיות ערניים יותר ובעלי עניין רב להצטרף לחדשנות, בטרם היא תחלוף על פניהם.