מחשבה טובה: הטכנולוגיה כגשר לצמצום פערים בחברה הישראלית

עמותת מחשבה טובה, אשר עוסקת בצמצום פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיה, יצאה בקמפיין בו היא קוראת לחברות הטכנולוגיה מכל הארץ, לתרום את ציוד המחשוב הישן שלהן. העמותה תהפוך את הציוד לשמיש דרך סדנאות הכשרה לטכנולוגיה של נוער בסיכון. הציוד יחזור לקהילה וייתרם לעשרות משפחות עבור סיוע לילדים בשיעורי הבית, קידום מקצועי למחוסרי עבודה, תרומה לקשישים בהיבט שמירת קשרים חברתיים, וכן לעשרות עמותות, ארגונים חברתיים והוסטלים.

לרגל המבצע שוחחנו עם אורנית בן-ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, כדי לשמוע על פעילות העמותה, מטרותיה והקהל אליה היא פונה.

ספרי בכמה מילים על מחשבה טובה ועל הרקע להקמתה.
"מחשבה טובה הנה עמותה העוסקת משנת 2003 בצמצום פערים חברתיים באמצעות הנגשת הטכנולוגיה. העמותה הוקמה על ידי אנשי חינוך והיי-טק במטרה לקדם אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית, מתוך הבנת היתרון המשמעותי של ישראל כאומת סטארט-אפ, וההתייחסות לחוזקה הטכנולוגית שלה".

"מחשבה טובה הוקמה על ידי ד"ר אסטורה מודנה, שהינו המייסד והמנכ"ל של קרן הון סיכון Terra venture partners. אסטורה עבד במשרד בשכונת תלפיות בירושלים, ובדרכו למשרדו בכל יום ראה את בני הנוער בשכונה משוטטים חסרי מעש. אסטורה הרגיש כי צריך לעשות מעשה לשינוי המצב, וכאיש היי-טק בחר להשתמש בטכנולוגיה כדרך לעבודה עם הנוער, והחליט לפתוח מרכז מחשבים בלב שכונת תלפיות. כך נולדה עמותת מחשבה טובה. המרכז בתלפיות הפך להיות המרכז הראשון של העמותה. המקום פעל בראשיתו בעיקר עם בני נוער ומהר מאד הגיעו אחים צעירים והורים. הבנו שאין סיבה לעבוד רק עם נוער ופתחנו את שערינו לכלל הקהילה. ומאז עברו 12 שנים, ומחשבה טובה צמחה להיות עמותה ארצית שמפעילה מרכזי מחשבים בכל הארץ".

עם אילו סוגי אוכלוסיות אתם עובדים?
"מחשבה טובה צמחה מתוך הקהילה, כך שלמעשה אנחנו עובדים עם מגוון רחב מאוד של אוכלוסיות. כיום העבודה שלנו מתמקדת בעיקר בילדים, בני נוער בסיכון, אנשים עם צרכים מיוחדים, דורשי עבודה ובני הגיל השלישי. מעבר לכך, העמותה פועלת עם כלל מגזרי החברה הישראלית והקבוצות שבה: בני מיעוטים, משפחות חד הוריות, בני העדה האתיופית, הורים שכולים, עולים מרוסיה – פסיפס החברה הישראלית. אנחנו מעניקים לאוכלוסיות הללו עשרות סוגי הכשרות טכנולוגיות, המתקיימות במרכזי מחשבה טובה ברחבי הארץ, כמו גם בכיתות קיימות בקהילה: בבתי ספר,מתנ"סים או מרכזי לימוד קיימים. בנוסף, אנחנו מפעילים כיתות מחשבים ניידות שהן מודל ייחודי שלנו. מדובר ברכב עם מקרן, שרת, לפטופים וכיוב', שמגיע לנקודה גיאוגרפית ותוך 10-15 דקות מעמיד כיתת מחשבים".

ספרי על סוגי תכניות שאתם מובילים מול האוכלוסיות הנ"ל.
"אנחנו מפעילים טווח רחב של הכשרות, מקורסים בסיסיים של הכרת המחשב והאינטרנט ועד קורסים של הכשרות מקצועיות לתעסוקה. אנחנו מתאימים תכניות לצרכים, בודקים מה האתגר של כל אוכלוסיה ואיך הטכנולוגיה יכולה לסייע לה. למשל, בנינו תכנית לבעלי צרכים מיוחדים יחד עם הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, בה הפעלנו פרויקט עבור מקבלי קצבת נכות במטרה לשפר את חייהם. המונח Well Being הולך והופך למונח שגור בעולם הזה. לתפיסתנו, אם ננגיש את המחשב ואת שימושי האינטרנט למקבלי קצבת נכות, נוכל לשפר את איכות חייהם משמעותית, ברמה של תקשורת כמו מיילים ורשתות חברתיות וגם ברמה של נגישות למידע: מידע על זכויות, האתר של ביטוח לאומי, חדשות או צריכת מידע שקיים ברשת. אתן לך דוגמא מהתוכנית: היה לנו משתתף בתוכנית, דובר רוסית, שלאורך כל התוכנית כמעט ולא דיבר. במפגש הסיום אנחנו עורכים משוב עם המשתתפים והיה ברור שהוא לא ידבר, פתאום הוא מתחיל להגיד שחשוב לו לספר על החוויה שעבר, על היכולת שלו לצרוך חדשות ברוסית ברשת ושזה מבחינתו, נתן לו את הכל. הוא היה מנותק חברתית, ללא עברית, והיום הוא מרגיש שזה נתן לו שער לחברה".

"עבור אוכלוסיות מסוימות, הטכנולוגיה הפשוטה והנגישות לאינטרנט, לדעת איך לחפש מידע, מתי האוטובוס מגיע, מתי משרדי הביטוח הלאומי פתוחים וכן הלאה, הם דוגמאות לאופן בו הטכנולוגיה משנה את איכות החיים. בדומה לכך, אנחנו מקיימים קורסים בשיתוף עם משרד הבריאות עבור מתמודדים עם מחלות נפשיות. הם נחשפים לשימושי אינטרנט מתקדמים ולרשתות חברתיות, מה שמעלה בצורה משמעותית את איכות החיים מבחינתם. הקורסים משלבים בין מתמודדים לבין אנשים 'נורמטיביים', דבר שכשלעצמו, יוצר חיבור משמעותי לקהילה".

מה מטרת העמותה והחזון שלכם?
"המטרה היא צמצום פערים חברתיים על ידי הנגשת טכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה ודהירתה קדימה יוצרות פער דיגיטלי אשר יוצר עומק נוסף לפערים החברתיים הקיימים ממילא. משום כך, אוכלוסיות חזקות יותר מתקדמות מהר יותר והפער החברתי גדל ומתעצם. הפער הדיגיטלי הזה מורכב מהנגישות לחומרה והנגישות לשימוש בחומרה, שהוא הידע איך לעבוד בצורה טובה עם טכנולוגיה. המצב בישראל משתפר לאחרונה בהיבט של נגישות לחומרה – קיים יותר ציוד מחשוב גם אצל אוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך. אבל הדבר המרכזי יותר הוא הנגישות לשימוש בו – הידע והיכולת להשתמש בטכנולוגיה ככלי שמקדם אותי בחברה. קיומו של מחשב עדיין לא מוכיח אפשרות להתקדם חברתית. שימוש בסמארטפון לא בהכרח יבטיח את הגעתו של נער לאקדמיה. הידע והכלים לצריכת מידע מהאינטרנט בצורה חכמה וטובה, הם אלה שעשויים לקדם אותו. על הצריכה להיות כזו שמאפשרת לאדם לצרוך מה שמתאים לו ומקדם אותו ברמה הלימודית, ברמה התעסוקתית וברמת ההשתלבות החברתית".

האם יש לך מסר כלשהו לקהילת ההיי-טק הישראלית?
"כל שיתוף פעולה שיש לנו עם חברות ההיי-טק הוא מאוד משמעותי. בין היתר, מפגשים שאנחנו מקיימים בין קבוצות לבין אנשי היי-טק, שעבור המשתתף הבודד, לפגוש אדם שעובד בהיי-טק והצליח להשתלב ולהיכנס לתחום, עשוי לשמש סוג של מודל משמעותי לחיקוי. בנוסף, מפגשים בהם בני נוער או דורשי תעסוקה מגיעים לחברות היי-טק לסיור או למפגש עם תוכן שמועבר על ידי עובדי החברה, מהווים הזדמנות לחלום ולהאמין. זו היכולת לייצר תמונת עתיד טובה יותר".

"בגלל העיסוק הטכנולוגי שלנו, אך טבעי שהשותפים שלנו יהיו מקהילת ההיי-טק. קורסי הכשרה מקצועית שלנו לציבור של מבקשי עבודה, מפרטים מה נחוץ בשוק ואילו תחומים יכולים להיות פתוחים עבורם. אלה עשויים לשמש מצפן לאן להתקדם. אני חושבת שבעולם בו נושא "עסקים-קהילה" הפך לשגור, בו גם חברות מחפשות את החיבור לקהילה – דווקא החיבור בנושא בו הם חזקים, יכול לתת העצמה ומשמעות לנתינה שלהם. חברות עסקיות מדהימות מלוות את פעילות העמותה מזה שנים רבות ותומכות בעשיה היומיומית שלנו. אנחנו מאמינים שהשותפות הזו מקדמת מאוד את העשייה החברתית שלנו ואנו מזמינים כל ארגון עסקי לחבור אלינו ולעשייה החברתית שלנו".