"אנו מספקים לסטארט-אפים הישראלים אתרי בטא כדי לקדם את יציאתם לשוק"

"אנו מעריכים מאוד את הסטארט-אפים הישראלים ואפילו מספקים להם אתרי בטא במעבדת יבמ בחיפה כדי לקדם את הפיתוח ויציאתם לשוק". כך אמרה לורי זאפט, סגנית נשיא יבמ (IBM) האחראית על תוכנית השותפים באקו-סיסטם של ווטסון, בראיון לאנשים ומחשבים במהלך כנס Insight של החברה המסתיים היום בלאס וגאס.

"שיתוף הפעולה מביא תועלת לשני הצדדים. להם יש גישה למומחים ולסביבות הטכנולוגיות ולנו יש גישה למוצרים שלהם לפני שהם מוציאים אותם לשוק", אמרה.

לדבריה, ווטסון כבר אינו מחשב הפלא שניצח בתוכנית טריוויה בטלוויזיה בשנת 2011. למעשה הוא לא קיים במציאות, אלא מבוזר בעננים רבים, והוא יודע הרבה יותר מאשר רק לענות על חידונים: הוא כבר הצליח להבין את מקצוע הרפואה, להיות מאסטר שף, ואפילו ללמוד יפנית. למעלה ממאה יישומים שהמנוע שלהם הוא מערכת המחשוב הקוגניטיבי ווטסון, כבר פועלים ומסייעים למומחים בתחומים להגיע מהר יותר לתשובות טובות יותר.

"לא כל החוכמה והידע נמצאים אצלנו"

ואולם, ביבמ יודעים שאי אפשר לרדת לעומקם של תחומים ותתי-תחומים בעצמם, ומתחילת 2014 פועלת מחלקה המקדמת פיתוח של חברות אחרות, בעיקר סטארט-אפים, לפתח מערכות חכמות המבוססות על ווטסון, שבראשו עומדת זאפט. "כשאנחנו מסתכלים על ווטסון, ישנם שלושה סוגי כניסה לשוק: האחד טרנספורמציה בפרויקטים גדולים (כדוגמת הרפואה א.ב), השניה פרויקטים ארוכי טווח בתוך ארגונים, לשיפור מערכות כספים ושימוש במערכות חכמות בתוך הארגונים. הדרך השלישית היא לבנות אקו-סיסטם. פיתחנו API ואנו מאפשרים לכל מי שיש לו רעיון להפוך מכשיר לחכם או לבנות מכשיר חכם מהיסוד, ולפתח אותו סביב ווטסון. אנו מודעים לכך שלא כל החוכמה והידע נמצאים אצלנו. הרעיון הוא לקחת כל תחום – רפואה, מסחר עריכת דין ולשדרג את המומחים", אומרת זאפט.

"לעורכי דין למשל ייחסך המון זמן של קריאת חומרים וחיפוש אחר תקדימים, משום שהמערכת הלומדת תוכל לסייע להם לחסוך קריאה של כמויות עצומות של חומר והיא תיתן להם בדיוק את מה שהם מבקשים, מבלי שיצטרכו להגדיר מראש. גם הרגולטורים שצריכים לעבד כמות עצומה של מידע כדי לעשות את עבודתם יוכלו להסתייע במחשוב הקוגניטיבי".

"דוגמה נוספת היא Pathway Genomics האמריקנית המאפשרת לאנשים לסרוק את ה-DNA שלהם והיא מספקת להם המלצות על סגנון החיים שלהם. גם עולם התרופות והאבחונים הוטרינריים משווע למערכת כזו שתאפשר לדעת להתאים את התרופה הנכונה לבעל החיים בהתאם לרגישותו."

כבר בשנת 2001 הקימה יבמ את קבוצת הטכנולוגיות הגלובליות – GTU, במטרה ליצור שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ והיי-טק. ביולי 2014, יזמה והקימה קבוצת ה-GTU, אותה מוביל דרור פרל, את Alphazone, האקסלרטור הראשון והיחיד עד עתה ביבמ.

החברות שנבחרות ל-Alpha Zone מוזמנות לעבוד במרחב משרדי שהוקצה במיוחד לצורך מטרה זו במטה יבמ ישראל בפתח תקווה. הן זוכות להדרכה צמודה של מנטורים, לגישה חופשית לתשתיות הענן של יבמ וכן לכלים, שירותים ותוכנות של יבמ. מעבר לליווי הטכנולוגי, נהנית כל חברה מליווי איש פיתוח עסקי הבונה עמה את ה-Go-To-Market המשותף וחושף את החברה להזדמנויות עסקיות ברחי העולם. יבמ גם מסייעת לחברות בייעוץ אסטרטגיה לפטנטים, עיצוב מוצר, הגשת בקשות מהמדען הראשי ועוד.

הגנה מסכנת אובדן ודליפת מידע סודי

בין חברות הסטארט-אפ שפיתחו מוצרים מבוססי ווטסון ניתן לציין שלוש חברות: Nuro Secure Messaging, בוגרת המחזור השני של המאיץ מפתחת פלטפורמה להודעות מיידיות פנים ארגוניות, המאובטחת ברמה הנדרשת בארגונים גדולים, משלבת הצפנה, שקיפות ועמידה בהוראות חקיקה. היא מציעה לארגונים הקמת קבוצות מאובטחות פרטיות בסביבה מבוקרת לעובדים ושותפים עסקיים, ובכך מגנה על ארגונים מסכנת אובדן ודליפת מידע סודי. באמצעות המחשוב הקוגניטיבי של ווטסון, מזהה המערכת של Nuro התנהגויות חריגות ומספקת על-כך התראות לארגון בזמן אמת.

חברה נוספת, אף היא בוגרת מחזור השני, היא Doctome, המציעה פלטפורמת טלה-רפואה מתקדמת להתייעצות מרחוק עם רופאים מומחים. הפתרון מאפשר מתן שירות רפואי מקוון בשיחת וידיאו עם רופאים מומחים מכל מקום בעולם, בשפת האם של הלקוח 24 שעת ביממה. המערכת מאפשרת ניהול תיק רפואי ממוחשב והפקת מסמכים רפואיים, כגון: סיכום, הפנייה למיון, מרשם תרופות חתום דיגיטלית, אישור מחלה וכו'.

מוצרה החדש של Doctome  בשם Doctome Rx הוא מוצר המשלב את היכולות של ווטסון, ומסייע לקשר בין צוותים רפואיים למחלקות הרפואיות של חברות התרופות, וכל איש צוות רפואי יכול לפנות אליה ולברר מהן התרופות המתאימות לחולה ספציפי.

שתי החברות הללו כבר חתומות על הסכם עם יבמ לשיווק משותף של המערכות.

חברה נוספת, המשתתפת כעת במחזור השלישי של המאיץ היא Nutrino מציעה שירות של תזונאי דיגיטלי אישי. מנוע ההמלצות של Nutrino מבוסס על Big Data הכולל, בין היתר, את המחקרים העדכניים ביותר בתזונה, ומשתמש במאות פרמטרים שונים ובתובנות כיצד מזון שונה משפיע על אנשים שונים וכך היא מסייעת לאנשים לתכנן את ארוחותיהם על בסיס הרקע הרפואי שלהם.