אבי חסון, המדען הראשי: "האתגר – ממשלה חדשנית וחכמה"

"האתגר המרכזי של הרשות הלאומית החדשה לחדשנות הוא להפוך את הממשלה לחדשנית וחכמה. זה לא יקרה מהיום למחר, מדובר בתהליך ארוך, אבל לשם אנחנו מכוונים", כך אמר אבי חסון, המדען הראשי.

חסון דיבר בכנס של פורום החברות הרב לאומיות של איגוד תעשיות הטכנולוגיה המתקדמות בישראל – IATI, שנערך היום (א') בקמפוס של HP ביהוד. הוא התייחס בדבריו להפיכת לשכת המדען הראשי לרשות הלאומית לחדשנות, שתתרחש ב-1 בינואר, ושהוא יעמוד בראשה.

לדבריו, "המעבר הזה לא יתבטא רק בלשנות את הלוגו. תפקידנו הוא לראות מה הממשלה יכולה לעשות כדי להיות חכמה וחדשנית, ולעשות את זה. לכן יצרנו את הרשות".

חסון אמר כי "אנחנו רוצים להציע את הפתרונות הנכונים, להוות One stop shop לתעשיית ההיי-טק הישראלית". הוא קרא לחברות הרב לאומיות להירתם לכך והוסיף ש-"זאת ההזדמנות של החברות האלה לעשות למען הציבור".

בכנס, שנערך באנגלית, השתתפו נציגים של חברות היי-טק רב לאומיות רבות שפועלות בישראל, כמו גם שגרירים ונספחים מסחריים ממדינות שונות. כמו כן, נטלו בו חלק ח"כ ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ, וח"כ רוברט אילטוב, יו"ר השדולה למען ההיי-טק בכנסת.

חסון ציין כי החברות הרב לאומיות מהוות כמעט מחצית מההיי-טק הישראלי ומשפיעות עליו רבות. הוא הוסיף כי "חברות רבות מגיעות לישראל, מפני שהן מחפשות את האקו-סיסטם הישראלי. תפקידנו, כממשלה, הוא לסייע לקדם ולפתח את האקו-סיסטם הזה. החברות הרב לאומיות מועילות לתחרותיות של ההיי-טק הישראלי ולמוניטין שלנו בעולם".

"אם לא נתעשת – תיפגע התחרותיות שלנו"

יורם יעקובי, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט (Microsoft) בישראל ויו"ר משותף של פורום החברות הרב לאומיות של IATI, מנה את הבעיות המרכזיות שלדבריו עומדות בפני ההיי-טק הישראלי ומה נעשה כדי לפתור אותן.

יורם יעקובי, מנהל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל ויו"ר משותף של פורום החברות הרב לאומיות של IATI

הבעיה המרכזית, לדבריו, היא קיומו של מחסור בתלמידי תיכון לחמש יחידות לימוד במתמטיקה, שמשפיע על כך שיש מחסור בסטודנטים למקצועות המחשוב. "כבר כיום יש בישראל צורך ב-5,000-10,000 סטודנטים למדעי המחשב, והמספר הזה ילך ויגדל, בין היתר בגלל הירידה המתמשכת במספר לומדי המתמטיקה ברמה של חמש יחידות. במחצית מבתי הספר התיכוניים בכלל לא מציעים את זה".

בעיות נוספות אותן ציין הן השיעור הקטן (29%) של הנשים והשיעור הזניח (1%) של הערבים בסטודנטים למקצועות המחשוב, כמו גם הפערים בחינוך למדעים בין המרכז לפריפריה. "אם לא נתגבר על האתגרים האלה מהר, נתקשה להישאר תחרותיים בסביבה הגלובלית", ציין. "ההיי-טק הישראלי צריך עוד מהנדסים, בכלל זה חברות רב לאומיות שבאות לכאן. מערכת החינוך לא יוצרת עבורנו את המהנדסים האלה".

הוא אמר כי כדי לפתור את הבעיה, הארגון וראשי ההיי-טק הישראלי "מתכתבים בכל יום בווטסאפ (WhatsApp)" עם שר החינוך, נפתלי בנט. הוא אף ציין שנעשות פעולות שונות לקידום חרדים, נשים וערבים בהיי-טק הישראלי.

"אנחנו נמצאים כיום במצב שבו הייתה תעשיית ההיי-טק בארצות הברית לפני 15 שנים. האמריקנים התגברו על זה על ידי פתיחת הדלת להודים, ישראלים וסינים. אנחנו, כמדינה, לא מוכנים לעשות את זה, אבל נצטרך בשלב מסוים. אנחנו צריכים למנוע את זליגת מקומות העבודה למדינות אחרות, ולכן פועלים לטווח הארוך, עם תוכניות שונות לקירוב אוכלוסיות שונות לתעשייה".

לדבריו, "אם נתפוס את הילד בכיתה ט' ונשכנע אותו ללמוד חמש יחידות מתמטיקה – כעבור כמה שנים נראה אותו בתעשיית ההיי-טק, וזה ישתלם לכולנו".