היכולת לחזות את העתיד בדרך לכלכלה הדיגיטלית

כנס BI Big Data של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם Lago בראשון לציון, הוכיח שוב כי למרות המציאות הביטחונית העגומה שאנחנו חיים בה, ובמיוחד לאחר יום הפיגועים אתמול, יש נחישות להמשיך בשגרה. כרגיל, ענף ההיי-טק מוביל את המגמה זו.

ההוכחה לכך היא מאות האנשים שגדשו את אולם הכנסים החדיש. הם שמעו סדרה מרתקת של הרצאות וצפו בתצוגות של החברות המובילות בתחום.

BI Big Data הוא אחד הכנסים הוותיקים והגדולים של אנשים ומחשבים. העובדה שבשנים האחרונות מסתמן גידול בולט במספר המשתתפים בו אינה מקרית.

בשלוש השנים האחרונות, ה-BI זז מעט הצידה לטובת ה-Big Data. אנחנו נמצאים בתקופה שבה ארגונים מבינים ש-BiG Data זה דבר חשוב, שלדעת להתמודד עם ים הנתונים שמגיע לארגון ממקורות שונים זה חשוב מאוד, אבל מה שהארגון זקוק לו יותר מכל זה לדעת הרבה יותר על הלקוחות שלו. עליו לדעת מהר ומדויק יותר מה הם צריכים, מהן המגמות הנוכחיות והעתידיות בשוק ואיך ייראה הארגון שלהם בעוד 10 שנים, למשל.

השופט בדימוס שלמה שוהם, יו"ר ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר ומרצה בחסד עליון, דיבר על החשיבות של הצורך בלדעת מה יקרה בעתיד. רובנו, אמר שוהם, אמנם רוצים תמיד לדעת מה צופה לנו העתיד ומה יקרה לנו, אבל מעטים מאוד עושים משהו כדי לקבל את המידע.

לדבריו, כדי לדעת – צריכים קודם כל לרצות לדעת, ולדעת לכוון לאן רוצים להגיע – הן באופן אישי, הן ברמה הארגונית והן ברמה הלאומית. שוהם הביא דוגמאות מעולם חקר העתיד, שהוא מתמחה בו, וציין כי בעצם העובדה שאדם או ארגון מכוון לאן הוא רוצה, הוא כבר מבצע חצי מהמשימה המרכזית: להוציא מהמידע את המקסימום. אבל החיזוי של העתיד, המשיך שוהם, אינו ערובה לכך שזה באמת מה שיקרה וכידוע, יש לא מעט דוגמאות לאירועים דרמטיים שאף אחד לא חזה: האביב הערבי, אסונות טבע ביפן ובארצות הברית ואפילו שיטפונות בנחל איילון.

תרחישים דומים יכולים לקרות גם בניהול ארגון. אולם, שוהם מדגיש שלמרות זאת, אסור לסטות מהקו של הרצון לדמיין את העתיד ולשאול שאלות שיעזרו לחזות אותו.

המנהלים מתמודדים עם Big Data על בסיס תובנות שהם יוצרים

דוברים אחרים בכנס הצביעו על נקודה מעניינת נוספת: מרבית המנהלים מנסים להתמודד עם ניתוח הנתונים ועודף המידע על בסיס הנחות יסוד ותובנות שהם עצמם יוצרים. אין להם את המניע של לחשוב אחרת, לשאול את השאלות הנכונות ואז לגשת לחפש את הפתרון.

הרצון והיכולת לדעת ולדייק מבוססות על ה-BI וה-Big Data. הנתונים שמכניסים לתוך הכלים השונים הם הבסיס לקבלת החלטות נכונות, ועל ידי כך אולי אף לחיזוי העתיד. החלטות שגויות הן אחת הסיבות העיקריות לכישלונות עסקיים, לאיבוד נתח שוק ואפילו עד כדי ירידה מהבמה.

יכולת לחזות נכון את העתיד נצרכת בין היתר בגלל תחרות מצד ארגונים צעירים ורזים, שפותחים חזית תחרותית מול ארגונים שבאופן מסורתי החזיקו נתחי שוק גדולים. אובר (Uber), עלי באבא (AliBaba), אמזון (Amazon) ובנקים וירטואליים הם דוגמאות ל-"כלכלה החדשה". אותה כלכלה שמבוססת על ארגונים שהמשאב העיקרי שלהם הוא פלטפורמת האינטרנט וניתוח של המידע בעזרת כלי BI אנליטיים.

אמיר רסקין, מנחה הכנס ומוביל התכנים שלו, אמר למשתתפים כי רבים מהם עובדים בארגונים שבקרוב או ברחוק יעברו לכלכלה הדיגיטלית – כי לא תהיה להם ברירה, בגלל התחרות ומאחר שהלקוחות ידרשו זאת. לדבריו, הארגונים המסורתיים יתמודדו עם הכלכלה הדיגיטלית באמצעות כלי הניתוח האנליטיים.

ככלל, אפשר לומר שהמילה השגורה ביותר בכנס הייתה אנליטיקה. הדוברים הזכירו אותה שוב ושוב, בהם נציגי החברות הספקיות, שהציגו בקצרה את המוצרים שלהן – מה ששיקף את התחרות בשוק משוכלל זה. האתגר של הספקים הוא לשכנע את הארגונים שעליהם להתקדם וליישם פתרונות BI משודרגים, לבדוק פתרונות חדשניים. הספקים כמובן ומסבירים שאת האנליטיקה הזו, שתביא אותם למחוזות החדשים, לא כדאי לארגונים לעשות לבד.

זאת ועוד, בחלק האחרון של הכנס נערך פנל בהשתתפות חמישה נציגי סטארט-אפים בתחום ה-BI, מה שמוכיח שהתחום הזה צועד בצעדי ענק לחדשנות ולמבט אל העתיד. יצוין כי המשתתפים בפנל עבדו בארגונים מסורתיים, שהכלכלה הדיגיטלית מאיימת עליהם, והם יודעים היטב מה צריכים מנהלי ה-BI בארגונים אלה לדעת בכל הנוגע לניתוח נתונים ומתן משמעות עבורם בעידן הנוכחי.

השורה התחתונה: אם בעבר, ה-BI נועד רק כדי להרשים את המנהלים שלנו עם מסכים ירוקים שמרמזים על הכנסות נאות בארגון, כיום נדרשים מנהלי ה-BI לספק להנהלות, למחלקות העסקיות וללקוחות הסופיים פתרונות שנועדו להגדיל את החזר ההשקעה בכלים שהם השקיעו בהם לא מעט כסף. זאת, כדי להעמיק את האחיזה שלהם בשוק, רגע לפני שהחברות הצעירות ימשכו את השטיח מתחת לרגליהם.