דינה גת, בנק הפועלים: "יישום שיטה לניהול אסטרטגי סייע לנו לחזור ולהוביל בשוק"

"בסוף העשור הקודם הבנק איבד את ההובלה שלו בשוק. יישום שיטה לניהול אסטרטגי סייע לו לחזור ולהוביל", כך אמרה דינה גת, מבנק הפועלים.

גת, מנהלת יחידת יישום אסטרטגיה במרכז לניהול אסטרטגי, בנק הפועלים, דיברה בכנס BIG DATA & BI. הכנס בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. לכנס הגיעו מאות מקצועני BI, והנחה אותו אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro.

לדברי גת "שנת 2008 הייתה לא קלה, לצד המשבר הכלכלי העולמי, בנק הפועלים איבד את המובילות שלו, והנהלת הבנק רצתה לשוב ולהוביל". גת ציינה כי בבנק נעשתה שורה של צעדים, ביניהם הטמעת מערכת למדידת מידע ייעודי (Balanced Scorecard, סרגל הישגים מאוזן לניהול ביצועים ולמדידתם).

היא הציגה סרט פרסומת של מרצדס (Mercedes-Benz), בה ילד רצה לנסוע במכונית מסוג זה. לשם כך הוא חיפש והשיג מידע מוקדם, כגון העובדה שניידות המשטרה בגרמניה הן של מרצדס. "במקרה של מימוש רצון הילד", אמרה גת, "מדובר היה במידע קריטי. כך גם בעולם האמיתי: עקרון השימוש במידע הוא חשוב ותומך באסטרטגיה, אבל קודם כל נדרש להבין מה היא האסטרטגיה. אלא שמחקרים שונים מצביעים כי 92% מהארגונים אינם מיישמים אסטרטגיה שכזו".

מה מטרת הארגון, מה המידע, ואיזו מטרה הוא ישמש

"על מנת להצליח", אמרה גת, "נדרש לבצע כמה פעולות: שימוש במידע, עיתוי, זמינות ותוקף ניהולי. כאשר אתה סטודנט צעיר, המטרה שלך במכולת או בסופר היא חיסכון כספי. כאשר אתה הורה, המטרה שלך היא בריאות ילדיך ואז אתה נדרש למידע שונה, של הרכיבים שבמזון. כך גם בארגונים: נדרש להבין מה מטרת הארגון, מה המידע, ואיזו מטרה הוא ישמש". לגבי הזמינות, אמרה גת, "לפעמים המידע זמין – רק צריך ללכת לשאול עליו. יש לשאול מה המטרה הארגונית ולמצוא אותה. כאשר יש מטרה ויש מידע – אז אפשר לפנות למקבלי ההחלטות".

היא ציינה כי תהליך המדידה של הביצועים של העובד, מלווה באופן טבעי בייצור אנטגוניזם מצידו.

"יישמנו את השיטה", סיכמה גת, "וכעת המערכת מוטמעת בכל יחידות הבנק. בשנת 2011 הבנק החזיר לעצמו את המובילות בשוק. עליכם לשאול: האם אתם מכירים את מטרת הארגון שלכם? ובהשאלה: האם אתם מוכנים לעשות קניות בסופר?".

לתת פתרון מלא

יניב מאיר, מנהל תחום BI, מלם מערכות מקבוצת מלם-תים, אמר כי "עולם הטכנולוגיה חווה התקדמות בכמה שלבים: זה החל באינטרנט של מסמכים, לאחר מכן אינטרנט של אנשים והיום המדובר באינטרנט של הדברים. המדובר בשוק רחב היקף, שחברות המחקר צופות כי הוא יעמוד בתוך שנים ספורות על היקף עולמי של 7.2 טריליון דולר".

עוד ציטט מאיר את חברות המחקר הצופות כי עד שנת 2020 מספר הדברים המקושרים יעמוד על 40-80 מיליארד, "כבר כיום יש יותר דברים מקושרים מאנשים על פני כדור הארץ. עד סוף העשור לכל אדם יהיו בממוצע כעשרה דברים מקושרים, כך לפי חברות המחקר. אנו, כמשתמשים, הופכים להיות חיישנים אנושיים. זאת, בשל התקדמות הטכנולוגיה המאפשרת לחבר ולקשר את כל אותם דברים".

יניב מאיר, מנהל תחום BI, מלם מערכות מקבוצת מלם-תים. צילום: ניב קנטור

מאיר הציג כמה פרויקטים מבוססי BI ואינטרנט של דברים, אותם ביצעה החברה: מערכות כרטוס, כריזה, שילוט, בשילוב טכנולוגיה חכמה, לטובת תחבורה ציבורית. עוד ציין מאיר כי החברה ערכה פרויקטים בתחום האינטרנט של הדברים גם ברמה המוניציפאלית, עם פתרון פינוי חכם של אשפה.

האינטרנט של הדברים, אמר מאיר, "כולל 'דברים', קישוריות ויכולת לשדר את הנתונים. אלא שנדרשת גם פלטפורמת Big Data, לצורך תחקור. החשיבות של תחום זה היא בהבאת ערך".

מאיר סיכם באומרו כי "קבלת התמונה הכוללת תתקבל מאחסון מלא ב'אגם מידע' ולאחר מכן בניתוח של הנתונים לטובת קבלת תובנות. Big Data זה לא קסם – מה שחשוב באמת אלה לא הנתונים – אלא מה עושים איתם. אנו יודעים לזהות את הערך העסקי יחד עם הלקוחות ולהביא פתרון מלא".