סטיבן מלור, קונסורציום ה-IoT: "לאינטרנט של הדברים תהיה השפעה עצומה על התל"ג העולמי"

"לאינטרנט של הדברים תהיה השפעה עצומה על התל"ג העולמי" כך אומר סטיבן מלור, ה-CTO של קונסורציום האינטרנט של הדברים העולמי (IIC), בשיחה עם אנשים ומחשבים, במהלך מפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך בתל אביב. מלור היה אורח של מטריקס, נציגת RTI, המתמחה בפתרונות קישוריות ו-DDS בזמן אמת ואחת מחברות הקונסורציום.

לדברי מלור, הקונסורציום הוקם לפני שנה וחצי על ידי חמש חברות AT&T, ג'נרל אלקטריק (GE) סיסקו (Cisco) יבמ (IBM) ואינטל (Intel) ועד מהרה הצטרפו אליו חברות רבות. נכון לעכשיו מונה הקונסורציום 220 חברות.

מטרת הקונסורציום היא להביא לאינטרנט של הדברים, שעיקרו שדרוג של התעשייה, את אותה מהפכה שהאינטרנט הרגיל הביא וממשיך להביא לכלכלה.

הכלכלה העולמית מגלגלת היום 70 טריליון דולר בשנה. מגזרים שיושפעו ישירות מהטכנולוגיה מהווים 46% מכלל הכלכלה העולמית – כ-32 טריליון דולר. שיפור של אחוז אחד בפרודוקטיביות או בהפחתת פסולת, מתבטא בסכומים עצומים. והדוגמאות רבות: חסכון בדלק בציי רכב, שיפור מערכת הבריאות ועוד.

פיתוח האקו-סיסטם

התפקיד שהקונסורציום נטל על עצמו הוא לפתח את האקו-סיסטם, שיאפשר קישוריות הדדית בין תוכנות וחומרות של יצרנים שונים, לתאם בין התקנים השונים (הקונסורציום עצמו אינו ארגון תקינה אך הוא יוכל להמליץ לארגוני התקינה על הכיוון הדרוש), לכתוב מילון מונחים אחיד כדי שלא כל אחד ימציא מונחי אינטרנט של הדברים באופן עצמאי כפי שהמצב היום, וכן לבצע ניסויים בטכנולוגיות חדשות. לחברות הקונסורציום ניתנת גם גישה לכל המסמכים הטכניים ולהשתתפות בניסויים.

בתחום התעופה אפשר לקבל שיפור בבטיחות. כיום לאחר כל נחיתה, מכניס הטכנאי USB לכונן ומושך את כל הנתונים על מנועי המטוס שנאגרו במהלך הטיסה. אם הנתונים הללו יועברו ליצרן המנוע, הוא יוכל באמצעות עיבודם (ומדובר ב-Big Data – טרה-בייטים של נתונים על כל טיסה) לדעת מה קרה לא רק בטיסה הספציפית הזו, אלא גם להבין כיצד נוצרו הבדלים בהתנהגות בין מנועים מאותו דגם, כיצד הם פועלים ולשפר את התכנון בהתאם. זה קיים היום אך לא בקנה מידה גדול.

אגב, מערכת הבריאות היא תחום שבו ניתן להשפיע מיידית על שיפור השירות והצלת חיי אדם. יש היום המון מכשור רפואי אפילו בתחום רפואי בודד, למשל מד חמצן, ECG, לחץ דם ועוד, שאינם מחוברים, ולכן ההתראות שלהם נשמעות (או לא) על ידי האחות הקרובה, וגם אין מי שיעשה השוואה בין התוצאות כדי לראות אם תוצאה חריגה באחד המכשירים נובעת מבעיה רפואית או מתקלה במכשיר, או אולי מתזוזת החולה. ניסוי כזה נעשה על ידי הקונסורציום בבית חולים גדול במסצ'וסטס.

סוג שונה של פרויקטים

חניון בתל אביב מספק נורות מעל מקום החניה, כאשר הנורה ירוקה מסמנת שהחניה פנויה. מלבד הנוחות שזה נותן לנהג שיכול לדעת להיכן הוא יכול להיכנס מבלי לעשות סיבוב מיותר, הנתון הזה מאפשר מיידית להנהלת החניון לדעת כמה מקומות יש וגם לנוסעים בדרך לחניון לדעת האם כדאי להם להגיע. זו דוגמה לאקו-סיסטמם שבו צריכים להשתתף ספק השבבים, ספקי החיישנים, ספק התוכנה וכן העירייה או הממשלה. צריך לארגן ביחד את כל השותפים, וזה מה שהקונסורציום מנסה לעשות.

"הנושא של הניסויים חשוב במיוחד, משום שמדובר לא רק בטכנולוגיה אלא גם בפיתוח מודלים עסקיים חדשים ויצירת תאימות בין מערכות חדשות למערכות הקיימות, כדי לבחון כיצד כל הרכיבים עובדים זה עם זה. מדובר בסוג שונה של פרויקטים מכאלה שהיינו רגילים אליו".

"בסך הכל יש לנו כרגע 11 אתרי ניסוי בתעשיות שונות, מתוכן שש כבר פתוחות לציבור. הקונסורציום מפעיל קבוצה שתפקידה לחפש ענפים שבהם התועלת של האינטרנט של הדברים תהיה מיידית".

"לא פחות חשוב, אנו מבקשים לפתח ארכיטקטורה פתוחה, אך מאובטחת כדי להשיג את הקישוריות ההדדית, אך מבלי להתפשר על אבטחת המידע, כי מדובר במכונות תעשייתיות ואיננו רוצים שתשתגענה".