כי מציון ייצא ממשל זמין

בערב החג שבה לישראל משלחת ישראל מכנס של ICA – ארגון המנמ"רים הממשלתיים העולמי, שנערך שטוקהולם. ישראל היא חברה של כבוד בארגון זה, שזה הכנס ה-49 שלו. עד לכנס זה, יו"ר הנשיאות של הארגון היה שמעון ברונר, מנמ"ר משרד הכלכלה. במהלך האירוע נערכו בחירות לנשיאות הארגון, וכמחליפו של ברונר נבחר טושיוקי זאמה מיפן.

ברונר ניהל מושבים ודיונים רבים בכנס וזכה שם להערכה ולכבוד רב. המשלחת הישראלית כללה, מלבדו, בין היתר את יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית; ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה ומי שהיה בעבר נשיא ICA; אורן אריאב, מנמ"ר המשרד להגנת הסביבה; ודרור מרגליות, מנהל הטכנולוגיות הראשי של מיזם ישראל דיגיטלית.

השתתפו בכנס 60 נציגים מ-22 מדינות, ביניהן יפן, טייוואן, סינגפור, מולדובה, אסטוניה, קנדה, ארצות הברית וכמובן, המדינה המארחת – שבדיה. כמו כן, נטלו בו חלק שלושה משקיפים קבועים מטעם ה-OCED, האיחוד האירופי והבנק העולמי. טקס הפתיחה התקיים בחסות יו"ר מועצת עיריית שטוקהולם, אווה לואיז אריינדסון, והוא התקיים באולם בו נערך מדי שנה טקס חלוקת פרסי נובל. הכנס כולו נערך בחסות המשרד השבדי לענייני ארגון ותקשוב, בראשותו של השר מחמט קפלן.

קפלן הוא מוסלמי, יליד טורקיה, שמכהן בממשלת שבדיה כנציג המפלגה האיסלמיסטית המקומית, שזכתה בבחירות האחרונות במספיק קולות כדי שהמפלגה המנצחת תהיה חייבת לכלול אותה בממשלה. אבל הפרט היותר מעניין הוא שקפלן גילה בכנס שהוא היה על ספינת המרמרה.

רק אלוהי הכנסים והתערוכות יכול לזמן סיטואציה שבה יו"ר הכנס הישראלי מארח על הבמה שר טורקי שהיה על המרמרה, ואף אחד לא קם ולא עוזב את האולם. אולי זו עוד הוכחה שהטכנולוגיה חוצה גבולות וממשלות. לדברי המשתתפים מהארץ, האווירה בכנס אף הייתה עניינית ואפילו אוהדת לישראל – תופעה די נדירה בזירה הבינלאומית בימים אלה.

המובייל – אחד האתגרים הטכנולוגיים של הממשלות

הנושא המרכזי בכנס היה כיצד לשחרר ולהאיץ את שילוב שירותי הממשלות לאזרחים על גבי פלטפורמות ניידות, כדי להתאים את השירותים לעידן המובייל והרשתות החברתיות. זהו נושא שמעסיק ממשלות רבות בעולם, שהבינו כי עליהן לעבור שלב אחד קדימה בפרויקט הממשל הזמין שלהן ולהנגיש את השירותים למקומות שבהם האזרחים נמצאים ולממשקים אליהם הם צמודים כל היום – המכשירים הניידים.

מהמרמרה לממשל זמין השבדי. השר מחמט קפלן. צילום: פרדריק היירלינג, מתוך ויקיפדיה

הכנס כלל שלושה מושבים, שאחד מהם עסק באסטרטגיה של ניהול IT בעידן של סביבה משתנה. דנו בו כיצד לנהל מדיניות IT כוללת שתתאים לצרכים של ימינו. ברונר ניהל אותו ואחד המשתתפים בו היה יאיר פראנק, שפרש בפני הקהל את החזון של ממשלת ישראל בנושא. במבט לאחור, מסתבר שבתחומים רבים שקשורים לממשל זמין ישראל מובילה אפילו ביחס למדינות מערביות גדולות ומפותחות.

נושאים נוספים שעלו בכנס הם איך משלבים את פלטפורמת המובייל עם צרכי האזרחים, נושא הסייבר בהיבט של ממשלות ומדינות ועוד שורה ארוכה של תחומים שמשותפים לכל המנמרים של הממשלות בעולם הנאור.

מעבדת eGov

באירוע השנה הכניסו המארגנים חידוש מרענן: חלק מהסדנאות המעשיות נערכו במקום קצת מרוחק משטוקהולם, שם פועל פרויקט ייחודי שמשותף לממשלה, לתעשייה ולאקדמיה בשבדיה.

זוהי מעבדה שבה ניתן לבחון ולפתח אפליקציות ופתרונות אחרים בתחומי הממשל הדיגיטלי. משתתפי הסדנאות לא הסתפקו רק בצפייה במיזמים, אלא ביצעו סיעור מוחות מרתק, שבו כל קבוצה הייתה צריכה לדון בנושא מסוים, להציע הצעות אופרטיביות ולהביא את הסיכומים לפורום הכולל של המשתתפים.

גם כאן הצוות הישראלי גילה תושייה ומקוריות, והוביל חלק מהדיונים. חברי המשלחת, וביניהם פראנק, התרשמו מהרעיון של המיזם, שמשלב את כל המגזרים, והחלו בחשיבה איך מיישמים דבר כזה גם אצלנו, אומת הסטארט-אפים.

השורה התחתונה: המחשוב הממשלתי בישראל עומד בפני אתגרים רבים בשנה הקרובה ובשנים שלאחריה. לפעמים טוב להשוות ולבדוק מה קורה מעבר לים, ולדעת שמצבנו לא הכי גרוע ושלמדינות לא מעטות יש אפילו מה ללמוד מאיתנו. בתחילתה של השנה החדשה, זו בהחלט בשורה טובה.