שיעורי הבית של אריה דרעי

שר הכלכלה, אריה דרעי, נפגש בסוף השבוע עם 100 יצואנים, כולל בכירים בענף ההיי-טק, כדי לקבל מהם דו"ח מקיף שהכינו לכבודו על תחום הייצוא וחשיבותו. המסמך כולל הצעות אופרטיביות להגברת מעורבות הממשלה בסיוע לייצוא הישראלי, המייצג את התעשייה שלא עושה אקזיטים ומרבית אנשיה נשארים בארץ.

במידה רבה, המסמך מהווה שיעורי בית לשר דרעי, שעד היום לא היה חשוף לנושא, בהתחשב בתפקידים הקודמים שמילא בממשלה.

במציאות הישראלית אין יציבות פוליטית ובכל שנתיים בערך נאלצים התעשיינים לשבת ולכתוב מסמך שמסביר לשר הכלכלה, או איך שקוראים למשרד הזה באותה הפעם, את חשיבות הייצוא ומה עליו לעשות למענו.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הציב בפני דרעי אתגר: להגדיל את הייצוא הישראלי לכ-135 מיליארד דולר עד 2020. בתוך זה הוא כולל את התוכנית של תעשייני ההיי-טק להגדיל את הייצוא של הענף ל-50 מיליארד דולר בתוך כמה שנים.

את המסמך גיבשו חברי ועדה מייעצת שהוקמה במכון היצוא, שהיו חברים בה בכירים כמו רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים; מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל (Intel) ישראל לשעבר; סתוית נבון, מנכ"לית סאפ (SAP) ישראל; ועדן ברטל, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת.

מחברי המסמך ציינו כי "במהלך כל שנות קיומה של מדינת ישראל היה הייצוא הישראלי מנוע צמיחה עיקרי לכלכלת המשק ותרם לה שיעור משמעותי. אולם, במהלך השנים האחרונות חל שינוי מדאיג במגמה: בין השנים 2008 ל-2013 גדל הייצוא בשיעור מצטבר של כ-16%, בהשוואה לגידול מצטבר של כ-91% בין 2003 ל-2008".

הם הוסיפו כי "התוצאה היא שבתקופה המדוברת, קצב הצמיחה של המשק ירד לשיעור ממוצע של כ-2.5% – נמוך משמעותית מקצב הצמיחה הממוצע בין השנים 2003 ל-2008, שעמד על 5.1% לשנה. לצערנו, למרות ההתאוששות ההדרגתית בסחר העולמי, איננו צופים שינוי במגמה ו-2015 צפויה להיות שנה נוספת של קיפאון בייצוא".

מהן הסיבות לירידה בייצוא?

בהמשך מסבירים התעשיינים לשר את הסיבות לירידה בהיקף הייצוא: שער הדולר, שגורם לתיסוף ריאלי בשער השקל והתייקרות עלויות הייצור, כולל חשמל. בהקשר זה יצוין כי דרעי מעכב את רפורמת הגז, שאמורה להביא להוזלת עלויות החשמל. סיבות נוספות הן שחיקה בתמיכות שהממשלה מפנה לייצוא ותקציבי המדען הראשי, שמעולם לא הספיקו.

"איבדנו את המקום הראשון בעולם ביחס המו"פ לתוצר, לאחר שדרום קוריאה עקפה אותנו", כתבו התעשיינים במסמך.

דרעי ילמד מהמסמך שתרומת הייצוא לתעסוקה במשק היא גדולה ומגיע לכ-25% מסך המועסקים. זאת ועוד, על פי מחקרים של בנק ישראל, לחברות שמייצאות יש פריון גבוה יותר ביחס לחברות שפועלות בשוק המקומי ולפיכך, הן גם משלמות שכר גבוה יותר לעובדיהן. "מכאן עולה שמעבר לתרומתו של הייצוא לצמיחת המשק, יש לו תרומה משמעותית לצמצום פערי השכר ולהגדלת השוויון במדינה", נכתב במסמך.

כהכנה למסמך ערכו התעשיינים שולחנות עגולים וסיעור מוחות, ובין היתר נעזרו בחוכמת ההמונים. הם הקימו אתר בשם תובנות, בו הועלו הערות והמלצות לשיפור. זאת, בנוסף לסקר שנערך בקרב 300 יצואנים, לבחינת יתרונות וקשיים בתחום. המסקנות שעלו הן כי יש צורך במשימות שהניחו התעשיינים על שולחנו של דרעי. בין היתר, מדובר בצמצום המחסור בידע, ביכולות ובכלים ליצואנים, בין אם הם בתחילת הדרך או שכבר צברו ניסיון. נושא נוסף הוא הרגולציה, שלא פעם מהווה מכשול לייצוא במדינות היעד. וגם פה לא חסרה ביורוקרטיה, שמתישה יזמים רבים ופוגעת בייצוא.

בקשות לא חדשות

הבקשות של היצואנים אינן חדשות. הם זועקים על כך כבר שנים. בין היתר, הם דורשים הגדלת קרנות הסיוע ליצואנים, הגדלת תקציב והרחבת מסלולי הסיוע למו"פ של המדען הראשי והגברת האינטגרציה בין מו"פ טכנולוגי לשיווק.

בסוף המסמך מציעים התעשיינים להקים ועדה ממשלתית שתפעל לקיום החלטות הממשלה בנושא ויישומן.

השר דרעי קיבל את כל ההמלצות והבטיח ליישם אותן. כעת נותר לראות מה הוא יעשה איתן ועד כמה הוא יוכל להעביר אותן בממשלה. צריך רק לקוות שהיצואנים יוכלו להחזיק את הראש מעל המים ושהם לא ייאלצו להמתין עד לבחירות הבאות, שלאחריהן אולי יהיה שר כלכלה אחר, שגם אותו הם יצטרכו ללמד את הכול מחדש.