מהי המטרה האמיתית לשמה נוצר סוליטר?

שיצביע מי שמעולם לא שיחק סוליטר, שולה המוקשים, לבבות או פריסל. אף אחד לא קם. נכון?

המשחקים האלה של Windows גרמו לבזבוז שעות בלתי נתפס, ובואו נודה בזה, רובן על חשבון העבודה. לא משנה איזה משחק מבין כולם היה האהוב עליכם, הפיתוי לתת לזה עוד ניסיון, בין אם לסיים בזמן מהיר יותר או פשוט לצבור יותר ניקוד, היה חזק מאיתנו בשביל שנתעלם מכך.

אבל עם כמה שהמשחקים היו כיפיים, למעשה הם לא באמת נועדו למטרת הנאה ובידור. לפחות לא בגלגוליהם ב-Windows.

סוליטר, הוותיק מהארבעה, התווסף בפעם הראשונה ל-Windows 3.0 ב-1990. על אף שהמשחק קיים כבר משנת 1700, ולעתים כונה "סבלנות" (קשה לומר שמפתיע שהשם לא החזיק מעמד הרבה זמן), הגרסה הדיגיטלית נראתה כמו הדגמה לכך שבעתיד לא נצטרך יותר חפיסת קלפים פיזית כדי לשחק משחקי קלפים פשוטים. אבל לא זה היה העניין בכלל. המטרה האמיתית של המשחק הייתה הרבה יותר צנועה: היא לימדה בסתר שימוש בעכבר.

הכוונה הייתה שסוליטר ייקח דור של משתמשי מחשב שעדיין רגילים להקליד את שורת הפקודה, וכביכול ילמדו את עצמם איך לגרור ולשחרר עם העכבר, בלי להבין שזה מה שהם עושים. עצם העובדה שאנחנו עדיין גוררים ומשחררים את העכבר גם היום מצביעה על כך שהטריק עבד די טוב.

כמובן, כל זה לא מסביר למה המשחקים המשיכו להתקיים לאחר שהם מילאו את חלקם המקצועי. ובכן, הם פשוט מהנים מדי. בכל פעם שמיקרוסופט (Microsoft) ניסתה להיפטר מהם בשחרור חדש של המערכת, קמה זעקה גדולה. בסופו של דבר, שחרור Windows 8 הגיע ללא המשחקים. משתמשים יכלו להוריד את סוליטר ושולה המוקשים בנפרד.

יחד עם זאת, עם שחרורו השנה של Windows 10, מיקרוסופט החליטה להחזיר את סוליטר. את שאר המשחקים לעומת זאת, תוכלו למצוא רק דרך חנות האפליקציות, שם אפשר להוריד את הגרסאות העדכניות ביותר. ולכו תדעו, אולי זה אפילו מכוון. איזו מוטיבציה גדולה יותר אנחנו צריכים כדי ללמוד על חנות האפליקציות של Windows, מאשר לשים את ידינו על המשחקים האהובים עלינו? אולי הם עדיין מנסים ללמד אותנו משהו  בסתר, אפילו אחרי כל השנים האלה.