אבי קטקו, מנמ"ר עיריית תל אביב: "אין מספיק שיתוף פעולה בין ה-IT הממשלתי והמוניציפאלי"

"שיתוף הפעולה בין המנמ"רים ברמה המוניציפאלית לבין ה-IT ברמה הממשלתית, לא נעשה בצורה מספקת", קבע אבי קטקו, מנמ"ר עיריית תל אביב-יפו. קטקו דיבר במסגרת הפאנל שהתקיים בכנס IT מוניציפאלי 2009 – ועידת המיחשוב לשלטון המקומי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך הבוקר (ד') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי בקבוצה.

קטקו ציין, כי גם בין המנמ"רים המוניציפאליים לא מתקיים שיתוף פעולה בינם לבין עצמם. הוא אמר שאינו יודע את הסיבות לכך, "בין אם אגו, רגולציה, או הבדלים בין הרשויות". לדבריו, העובדים שבאגף שבראשותו השכילו ליצור מערכת יחסי אמון מול הנהלה ועובדי העירייה, והדבר ניכר בין השאר בתקציבים המוקצים לו מההנהלה. לגבי הספקים אמר, כי נדרשת הוגנות ביחסים עימם.

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים, שם בדבריו את הדגש על שותפות עם ספקים. הוא ציין, כי השותפות בין המנמ"רים המקומיים לא עובדת ממגוון סיבות – מיחשוביות ופרוצדוראליות. "השותפות בין המנמ"רים", אמר קורנפלד, "דווקא כן קיימת בהיבט שיתוף ידע ביניהם, לצד הורדת מחירים של הספקים". הוא הוסיף, כי "אנו אחד האגפים היחידים שתקציביו לא קוצצו, אלא אף הוגדל התקציב שלנו". הוא סיים בציינו כי "אני מעסיק לא מעט ספקים, תרומתם בהעברת ידע אלינו רבה".

מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת-ים, אמר כי למרות השנים הרבות שהוא בתפקיד, "יש התחדשות כל הזמן". "הליך החיבור בין המנמ"ר להנהלה, הוא אישי לחלוטין, כולם מצהירים שמיחשוב זה חשוב", אמר, "עד הנקודה שאתה דורש מהם תקציבים".  לגבי היחס בינם לבין הספקים, אמר לייסט, כי שני הגורמים לא חיים באותה סקלה של זמן, ונדרש לתאם ביניהם. "על הספקים להבין שאם למכירה לא יתלווה תהליך של שירות", אמר, "אז לא תהיינה עסקאות נוספות".

ד"ר עדי קפליוק, מנמ"ר עיריית גבעתיים, אמר, כי שיתופי הפעולה המנמ"רים מעוכבים גם בשל מניעה משפטית שהגיעה ממשרד הפנים. "קיים פער אדיר בין מה שהמנמ"רים הממשלתיים מקבלים לעומת מה שהמנמ"רים של הרשויות המקומיות מקבלים". כך, אמר, הקצאה של 150 מיליון שקלים שהם דרשו לטובת המיחשוב המוניציפאלי, נדחתה. הוא ציין כי שוק המיחשוב המוניציפאלי הוא בעל פוטנציאל גדול, והיה מצפה מהספקים יתייחסו אליהם כאל שאר המנמ"רים.

דניאל אדם, מנמ"ר עיריית נתניה, ציין, כי מעמד המנמ"ר השתנה ברבות השנים בשל התפתחות מערכות המידע בהיבט הטכנולוגי. "אסור לחשוב שמערכות המידע הן חזות הכל", סייג, "אלא שעליהן להיות חלק מהתהליכים. זהו אגף רוחבי המספק שירותים פנימיים לכל היחידות". הוא הוסיף שאין לו מטרה להיות חבר של הספקים, אולם רוצה לראות שותפות דו-כיוונית ביחסים, כולל שקיפות.

יובב יהב, מנמ"ר ראש העין, אמר, כי ההנהלה מתחילה להבין את חשיבות המיחשוב והדבר ניכר בגידול בדרישות ממחלקת המיחשוב שבראשותו. הוא הוסיף כי הקשר עם הספקים לא מתחיל עימו אלא ברמת ההנהלה. לו היה מוקצה לו תקציב בלתי מוגבל, אמר יהב, "הייתי מנסה לשפר את סביבות העבודה לעובדי העירייה ואת שיפור השירות לאזרחים".

רן שלום, מנמ"ר עיריית פתח תקווה, אמר, כי היחידה שבראשותו עברה לכפיפות ראש העיר והמנכ"ל. הוא ציין, כי הנהלת העירייה רואה ב-IT כלי חיוני לשיפור התפקוד של העירייה. המוטו לפיו הוא פועל, אמר, הוא חיבור בין המיחשוב לבין הדרישות העסקיות של העירייה. הוא המליץ לצמצם את כמות הספקים מולם עובד המנמ"ר ברשות המקומי.

פאנל מנמ"רים מוניציפאליים. מימין: ד"ר עדי קפליוק, גבעתיים; רן שלום, פתח תקווה; מוטי לייסט, בת-ים; איתמר קורנפלד, ירושלים; דניאל אדם, נתניה; יובב יהב, ראש העין; אבי קטקו, תל אביב-יפו. צילום: קובי קנטור

אלי זיברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי, חילן, דיבר על שיפור המצב של ניצול חלקי ולא יעיל של תשתיות המיחשוב. הוא הציג את מתקן התשתיות כשירות של !We, חברה בבעלות חילן, שבה החזר ההשקעה נעשה בשל צמצום ההשקעה בתחום. הוא ציין שניתן להשתמש במודל השירות לתכנית התאוששות מאסון, או שימוש ברכיבי אבטחה של טרנד מיקרו (Trend Micro), אותה חילן מייצגת בארץ. עוד סיפר שהחברה מספקת שירותים דומים גם בתחומי השכר ומשאבי אנוש. זיברט סיים בציינו, כי במודל זה, לקוחות ארגוניים יכולים לקבל שירותי מומחים בתחומים שונים בעלות מופחתת, וציין שחילן מתמחה במתן שירותים שכאלה.

מאיר גבעון, מנכ"ל GIV, אמר כי הרשויות הן ארגוני שירות עתירי תשתיות וככאלה הן בעלות פוטנציאל שיפור וייעול, בשל ניהול התשתיות והציוד לאורך מחזור חייהם. הוא הציג מה כוללת תשתית ברשות מקומית – החל מההנדסית, התחבורתית, נדל"ן לרבות פארקים ומוסדות חינוך, וכן תשתיות מיחשוב. גבעון הזכיר פרויקטים שהחברה ביצעה, בין השאר ברכבת ישראל, בחברת דרך ארץ, החברה הלאומית לדרכים וכן בתאגיד המים בעיריית תל אביב-יפו כשבפרויקט זה הוטמעה מערכת Infor EAM המיוצגת בארץ על ידיהם, "הכוללת פתרון ייעודי למגזר המוניציפאלי, ומבוססת על נסיון בפרויקטים רבים בעולם".

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה, הציגה את כלי ה-BI וה-BPM ככלי ניהול אסטרטגיים בעירייה. לפני כמה שנים, אמרה, הוחלט על הקמת מרכז מידע עירוני, לצורך טיוב תהליכי קבלת ההחלטות עבור המנהלים בעיריית חיפה. דביר אמרה, כי המימוש נעשה על ידי הטמעת מערכת BI תומכת החלטות, וזו מבוססת על נתונים המצויים במחסן הנתונים הארגוני, ה-DWH.

אסי ינוס, בוחן תקציבים בעיריית תל אביב, דיבר על בדיקות כלכליות ככלי להתייעלות ולחיסכון בתקציב ה-IT. חלק מרכזי בפעילות אגף התקציבים והכלכלה בעירייה, אמר, הוא בדיקות כלכליות לתכנון תקציבי פרויקטים. הוא תיאר את פעילות אגף המיחשוב בעירייה ואת שיתוף הפעולה בין שני האגפים, כסינרגיה המביאה התייעלות אמיתית לארגון. בשנה האחרונה, אמר, הועלו עשרות מערכות IT שהביאו לצמצום התקציבים. כך, ינוס הביא דוגמה להטמעת תוכנה לניהול הדפסה בעירייה, שניתוח הנתונים שלה הביא להתייעלות בעשרות אחוזים, ולחסכון של מאות מיליוני שקלים.

ברוך הינוך, מנכ"ל ג.ג. מערכות ויועץ למערכות GIS לרשויות מקומיות, דיבר על שילוב אפקטיבי בין מערכות מידע גיאוגרפיות למערכות מידע עירוניות. מערכות אלו, אמר, הן נדבך, חלק ממערכות המידע ולכן נדרש לשלבן. הרעיון, אמר, הוא "ראייה מעכתית" של מערכות המידע כמכלול כוללני חד, המאפשר יצירת תועלות ("ערך מוסף") מניתוחים שונים והפקת מידע עשיר יותר, בשל חיבור הנתונים בין המערכות השונות של העייירה, לבין מערכת ה-GIS.

יובל ביתן, מנהל פרויקט iPost בדואר ישראל, תיאר את הפרויקט. לדבריו, דואר ישראל פותח לכל אדם ועסק בישראל תא דואר מקוון, אישי ומאובטח, באמצעותו ינוהלו כל התכתובות הרשמיות. "ה-iPost משלב בין כמה מערכות IT", אמר, "שיוצרות פלטפורמת דיוור מקוונת לניהול וטיפול בדיווחים תקופתיים, מסמכים רשמיים, הודעות תשלום, דואר רשום ועוד. תא ה-iPost מאפשר את אחסון המידע על שרתים ייעודיים בדואר ישראל, והוא המקום שניתן לנהל בו את משק הבית ואת התכתובות הרשמיות בצורה מקוונת, בדפדפן רגיל, במהירות ובצורה מאובטחת". אסף קבקוב, מנהל הפיתוח של הפרויקט, מלם מערכות מקבוצת מלם-תים, הציג את ההיבטים הטכנולוגיים בפרויקט.

עופר גור-אריה, מנכ"ל איקרוס, הציג את חזון הלימוד במאה ה-21, שנדרש לדבריו שיהיה מבוסס מערכות מידע ומקוון. המורה, אמר גור-אריה, יהיה בעל מערכות בקרה על התלמידים, וחיבור למורים אחרים. התלמידים, אמר, ילמדו באופן אישי, בקצב שלהם, וכך יוכלו להתקדם בהתאם לרמתם.