הכנסת אישרה הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית

הכנסת אישרה אמש את התיקון לחוק המו"פ, שכולל הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית. הרשות תרכז את כל נושא החדשנות בישראל תחת קורת גג אחת, שתהיה כפופה לשר הכלכלה ומופקדת על מדיניות וביצוע התמיכה הממשלתית במשאב החדשנות של ישראל.

"חדשנות טכנולוגית היא אסטרטגיית צמיחה משמעותית של המשק הישראלי", אמר שר הכלכלה, אריה דרעי. "העולם כיום מאוד תחרותי ומדינות רבות העתיקו מישראל את מודל החדשנות שלה. כדי להמשיך ולהוביל בתחום זה, עלינו לחדש את הכלים שהיא מעמידה לרשות התעשייה. הקמת הרשות תאפשר לנו להמשיך ולהתמודד עם עולם תחרותי, חדשני ומאתגר".

יישום המדיניות יהיה באמצעות כלי התמיכה הקיימים, ועל ידי פיתוח כלים חדשים ממגוון סוגים ובהתאם לצרכים המשתנים של התעשייה. לרשות שתוקם יוענקו יכולות מקצועיות וגמישות, כך שתוכל ליזום, לנהל ולקדם שימוש במגוון אמצעים שיסייעו לקדם את המו"פ והחדשנות בקצב שמתאים לתעשייה וביעילות מרבית.

המדען הראשי במשרד הכלכלה ימשיך בתפקידו ויכהן כראש הרשות ויו"ר מועצת הרשות בוועדות התוכניות השונות שתפעיל הרשות. הרשות תחליף את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ, ותהווה את הגוף המוביל המתכלל של נושא החדשנות בישראל בכפיפות לשר הכלכלה. החוק עבר אחרי שורה של דיונים קדחתניים אשר התנהלו בוועדת כספים במהלך השבועות האחרונים במסגרתם נדונו כל סעיפיו לעומקם ונשמעו דברי כל הגורמים הרלוונטיים ואף הוטמעו שינויים.

החדשנות וההון האנושי

הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית הינה פרי מאמץ משותף של משרד הכלכלה, האוצר, והמשפטים, אשר חברו יחד למהלך רחב ומתואם לקידום הנושא.

השר דרעי הוסיף כי הקמת הרשות מהווה הזדמנות לתעשייה הישראלית המסורתית, וכלי הסיוע החדשים והוותיקים שהיא תעמיד לרשות התעשייה, אמורים להצעיד קדימה את הטכנולוגיות הישראליות הוותיקות ולאפשר להן להתקדם, להתפתח ולהגיע להישגים המתאימים לשנים הקרובות".

מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג אמר כי "היום מגיעים לסופם חודשים של עבודה מאומצת ואינטנסיבית שתכליתם היא אחת – טיפול הולם, נכון, ומרוכז, במשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל – החדשנות וההון האנושי. הממשלה חייבת להתאים את עצמה לתעשייה והיכולת שלנו להתקדם ולחדש תוך כדי פעולה היא הכרחית להמשך הובלתנו את חזית החדשנות הטכנולוגית בעולם".

אבי חסון, המדען הראשי שיזם והוביל את המהלך, אמר כי "זוהי בשורה אמיתית לכלכלת הידע והחדשנות של מדינת ישראל. לאורך כל הדרך, הייתה תמימות דעים בין כל משרדי הממשלה בנוגע לנחיצותה וחשיבותה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. הגדלת הגמישות ויכולות העשייה של יחידת ביצוע ממשלתית הוא צעד בכיוון הנכון וצעד שמיטיב עם התעשייה. רק גוף מרכזי אחד עם מנדט ברור וגמישות מתאימה ייטיב לגבש תוכנית לאומית לתעשייה עתירת הידע, ובעיקר עשוי להצליח יותר בהוצאת תוכנית זו אל הפועל. הרשות תהיה מסוגלת לתת מענה אופטימלי לצרכים המגוונים והמשתנים של תעשיית ההיי-טק בפרקי הזמן הנדרשים, ותהיה בעלת גמישות מספקת לפעול, לחדש, וליזום".

האטה מדאיגה בשנים האחרונות

תעשיית ההיי-טק הישראלית הגיעה בעשרים השנים האחרונות להישגים מרשימים, והפכה לאחד ממרכזי החדשנות המובילים בעולם ולמנוע הצמיחה העיקרי של המשק. עם זאת ישנה הסכמה רחבה, המגובה בנתונים, כי צמיחת תעשייה זו נמצאת בהאטה מדאיגה בשנים האחרונות. האטה זו מתרחשת במקביל להתעצמות התחרות מצד מדינות רבות, מפותחות ומתפתחות כאחד, שבחרו בחדשנות כאסטרטגיית הצמיחה המרכזית שלהם. השילוב בין שני גורמים אלה מלמד כי ללא צעדים משמעותיים להתנעה מחדש של צמיחה התעשייה, תישחק ההובלה הישראלית בתחום, ביחד עם פגיעה ביכולתו של קטר צמיחה זה להמשיך ולמשוך קדימה את שאר המשק.

המטרה ארוכת הטווח של משרד הכלכלה ולשכת המדען הראשי היא שמירה וחיזוק ההובלה העולמית של תעשיית ההיי-טק אל מול תחרות הולכת וגוברת, בד בבד עם חיבור חלקים נרחבים יותר במשק אל מנוע צמיחה זה.

מטרה זו חייבה שינוי מדיניות משמעותי ומעבר ממשימה מרכזית אחת של "יצירת" תעשייה – משימה אשר היוותה את ליבת המדיניות של פעילות הלשכה בעשרים השנים האחרונות – לריבוי משימות ממוקדות יותר הדורשות כלים מוכווני לקוח ומוכווני משימה.  כך, בנוסף לפעילות כיום, על מדיניות החדשנות הממשלתית בעשור הקרוב לפעול להשגת משימות לאומיות רחבות יותר מבחינת היקף השפעתן, וביניהן: הצמחת חברות גדולות בתעשייה; התנעת חדשנות טכנולוגית בענפים מסורתיים שאינם מוטי מו"פ; חיזוק תשתיות מחקר, הון וכוח אדם; רתימת חדשנות לשיפור המגזר הציבורי; והגברת ההשתתפות בכוח העבודה הטכנולוגי של אוכלוסיות המיוצגות בו בחסר.

עמידה במשימות אלה דורשת כלי תמיכה מגוונים המותאמים למשימה אותה הם מבקשים להשיג. כלי מדיניות המותאמים באופן מדויק לא היו כלולים עד כה בארגז הכלים של לשכת המדען הראשי. אך לאור השינויים המשמעותיים שחלו בתעשייה זו ואל מול המשימות העתידיות והמורכבות, ארגז הכלים העומד בפני הלשכה יתרחב עם הקמת הרשות. הרשות תציע כלי תמיכה רחבים ורבים בהרבה הכוללים: ערבויות, הלוואות, קרנות משותפות עם המגזר הפרטי, השקעה ישירה במניות, ועוד.

הפתרון שגובש במסגרת עבודת המטה היסודית שהתקיימה בשנתיים האחרונות במשרדי הכלכלה והאוצר, הוא מודל חדשני של רשות סטטוטורית המסוגלת לפעול אל מול צרכי התעשייה במהירות ויעילות, תוך הקפדה על כך שמדיניות הרשות ואופן פעולתה ישרתו את המטרות הציבוריות המוגדרות בחוק. המדען הראשי של משרד הכלכלה יכהן כיו"ר מועצת המנהלים של הרשות. כך, נבנתה מערכת של איזונים ובלמים שתשמור על המטרות הממשלתיות לשמם היא קיימת, תוך שאיפה להתנהלות חכמה, גמישה, וחדשנית, בסטנדרטים המותאמים לתחכום והחדשנות של התעשייה אותה אנו משרתים.