אלי פרנק, מנמ"ר בזק: "מנמ"רים מתגאים בכך שמערך ה-IT שלהם גדול; לא כך זה צריך להיות"

"מנמ"רים מתגאים בכך שמערך ה-IT בראשותם הוא גדול, ולא כך זה צריך להיות. מחלקות המיחשוב בארגונים צריכות להיות קטנות וזריזות", אמר אלי פרנק, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע בבזק. פרנק – שהוסיף כי "ה-IT בבזק הצליח להתייעל ולהקטין את הוצאותיו ב-50% בשלוש השנים האחרונות", פתח אירוע שנערך היום (ב') במטה הנהלת בזק במגדלי עזריאלי בתל אביב, בו אירחה החברה עשרות מנמ"רים חברי פורום C3 של קבוצת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי בקבוצה.

לדברי פרנק, בזק נמצאת ב-"מסע ארוך במעבר מהיותה גוף מונופול ממשלתי, לחברה ציבורית הפועלת בשוק תחרותי". במסגרת שינוי זה, הסביר, החברה משנה את ה-"DNA ההתנהגותי והתרבותי-ארגוני" שלה, על מנת לתפקד בתנאי תחרות ולספק יותר שירותים, בזמן הגעה קצר יותר לשוק. ל-IT, אמר, יש חלק נכבד באספקת אותם יישומים ושירותים, כשהדרישות מצד הלקוחות הפנימיים והחיצוניים גדלות ללא הרף, ועל מערך המיחשוב להיות יעיל וזריז.

בהיבט הטכנולוגי, אמר פרנק, מערך המיחשוב של בזק כולל מערכות IT חדשות, הפועלות לצד ועם מערכות ישנות, מבוססות מיינפריים (Mainframe) או שפותחו בשפת קובול (COBOL), בנות עשרים ו-25 שנים. "מדובר באוסף מערכות עם מיליוני שורות קוד ועשרות אלפי תכניות", הסביר, "המטרה היא לחדש את כולן. במקביל, על מנת להמשיך ולספק שירותים, אנו משקיעים בתחזוק מערכות ש-'תמותנה' תוך שנים ספורות".

פרנק פירט את הפרויקטים המרכזיים בהם מעורבת באופן שלם או חלקי מחלקת ה-IT שבראשותו: NGN, מערכת קריאת טכנאים, CRM, בילינג, אתרי האינטרנט של החברה, מערכות IVR-CTI, מערכות BI, מענה לרגולציות ולניידות המספרים, מערכות פנים ארגוניות, חידוש תשתיות, הטמעת טכנולוגיות חדשות ואספקת יישומים ושירותים חדשים.

הוא סיפק עשר תובנות למנמ"רים המבוססות על ניסיונו, הכוללות את מילות המפתח הבאות: התמקדות, התייעלות, שקיפות, מעורבות, הזדהות, אמינות, זריזות, נועזות, חיוביות ויציבות. בהתייחסות להתמקדות וליעילות, אמר פרנק, כי על המנמ"רים לצאת מהתפיסה לפיה "הגודל כן קובע", וכי ארגוני המיחשוב נדרשים להיות קטנים וזריזים. כך, אמר, מערך ה-IT בבזק הצליח להתייעל ולהקטין את הוצאותיו ב-50% בשלוש השנים האחרונות, אולם במקביל, הוא קיבל תקציבים להשקעה בהוצאות שוטפות, ככל שנדרש. סוגי התייעלות נוספים, אמר, הם בכל הקשור לחסכון בנדל"ן ובאנרגיה בחדרי המיחשוב, ובבדיקה פרטנית ועקבית של החוזים מול ספקי ה-IT.

לגבי שימוש בשירותי מיקור-חוץ, אמר פרנק, כי הוא נמצא במהלך של קליטת עובדי ה-"גולגלות", כיוון שגילה שמדובר בצעד יעיל כלכלית, ובהפחתת מספרם ביחס של מ-25% ל-5%, כשהשאיפה היא להגיע לאפס. לדבריו, "לעולם הביקוש למיחשוב יעלה על יכולת ההיצע שלו". הוא סיים בציינו, כי "בזק היא לא עוד נושאת מטוסים הנעה בכבדות בים, כי אם סירת טורפדו המגיבה במהירות לשינויים".

את האירוע פתח אבי גבאי, מנכ"ל בזק, שאמר כי החברה עוברת שינויים רבים, ולמערך המיחשוב בה יש חלק חשוב בכך. "ה-IT שלנו עושה עבור החברה הרבה יותר מבעבר", אמר גבאי, "וזה קורה כי הוא מבין מה לקוחות רוצים". הוא סיים באומרו, כי לטעמו, כמנהל, חשוב יותר להגדיל את הפריון והתפוקה, על פני צמצום ההוצאות, וכי בזק משקיעה בייצור שירותים נוספים על מנת לשמור על רמת רווחיות. "אנו חווים גידול ברווחיות למרות הירידה בהכנסות מטלפונים", סיכם גבאי.

יובל קינן, סמנכ"ל חטיבת הנדסה ורשת בבזק, תיאר את NGN – רשת התקשורת החדשה. לדבריו, החלפת כבלי הנחושת בסיבים אופטיים נעשית בהדרגה ברחבי המדינה, וכבר כיום כ-300,000 לקוחות מתוך יותר משני מיליון הלקוחות של החברה, נהנים מהרשת החדשה. הרציונל לרשת ה-NGN, אמר קינן, הוא מתן היכולת להעביר כל סוג של מידע ברוחבי פס גדולים בהרבה מהיום. התועלות משדרוג זה, הסביר, הן בתחומי הרפואה מרחוק, בשינוי שיטות עבודה של עובדי ארגונים, ביכולת ללימודים מרחוק, בקבלת  וידיאו באיכות HD, וכן בשדרוג חוויות המשחקים. הוא אמר, כי בארצות אחרות בהן נערכים פרויקטים שכאלה, מתמקדים רק ברישות במרכז המטרופולין במדינה, ולעומתן, בכוונת בזק לרשת את כלל ישראל. הוא סירב לנקוב במועד סיום הפרויקט, אך הבטיח שישראל תהיה הראשונה בעולם שהפרויקט יושלם בה.

את המפגש חתם קובי פז, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק. החברה, אמר, מבצעת מדי חודש 450 פרויקטים של הטמעת סיבים אופטיים בארגונים, לא כולל בארגוני ביטחון – נתון גבוה בהרבה ממתחרותיה, לדבריו. פז תיאר את השירותים שהם מספקים עבור ארגונים, ביניהם: שרתים וירטואליים, שירותי נתונים מתקדמים, פרויקטי אבטחה על בסיס תשתית IPVPN במשולב עם חברת השמירה, אירוח בדטה-סנטר ועוד.

פז סיים בהציגו פרויקטי "עיר ללא אלימות", במסגרתם מפוזרות עשרות מצלמות ברחבי הערים ובמרכזי בילוי בהן, והנתונים בה מועברים למוקדים העירוניים, על גבי תשתית בזק. הפרויקט מיושם כבר ביותר מתריסר ערים בישראל, אולם עדיין לא בשלוש הערים הגדולות.