המנהלים מרוצים, אבל מודאגים

ההיי-טק הישראלי ממשיך לגרום לעוסקים בו, המשקיעים והעובדים, לחייך. על פי נתוני IVC-KMPG שפורסמו היום (ד'), ברבעון השני של השנה חל גידול של 12% בהיקף הגיוסים לעומת הרבעון הקודם, כאשר סקטור התוכנה מוביל אותם, עם סך של 487 מיליון דולר.

אתמול דיווחנו על נתונים מעודדים שפרסמה קבוצת דן אנד ברדסטריט במפגש של מנכ"לי היי-טק בכירים שנערך במשרדיה. שם התמקדו בנתונים מעודדים על תעשיית האקזיטים הפורחת בישראל, עם סממנים ברורים שמראים כי החגיגה תימשך עוד הרבה.

משתתפי הפאנל לא הסתירו את שביעות רצונם מהמציאות שנוצרה. הם היו תמימי דעים כי בניגוד למשבר הדוט.קום של תחילת שנת ה-2000 ולמשבר של 2008, הפעם לא מדובר בבועה. מנהלי חברות ה-IT שישבו בפאנל הסבירו כי הסיבה לגאות בהנפקות ובגיוסים היא אמיתית ומבוססת על המציאות החדשה שנוצרת לנגד עינינו – זו של העולם הדיגיטלי. המציאות הזו מאתגרת גם את השוק הארגוני המסורתי. הטכנולוגיה היא שחקן מרכזי, תשתיות התקשורת והאינטרנט בשלות יותר מתמיד וכל אלה ביחד יוצרים את הצורך בחדשנות ומייצרים את החברות הצעירות.

אבל אחרי שמסיימים לחייך ומברכים על האווירה האופטימית, חוזרים לאתגרים שמסביב – אתגרים שאם לא יהיה להם מענה, החגיגה הזו עלולה בכל זאת להיעצר יום אחד.
בדיון עסקו המנהלים בסוגיות כגון המחסור החמור בכוח אדם בענף, מקורות המימון המדוללים שמגיעים מהקרנות הישראליות, שמושפעות מהריבית הנמוכה בשוק, ושילוב קרנות הפנסיה בהשקעות בשוק ההון. המשותף לתשובות של הדוברים בנושא הזה הוא הדאגה וחוסר הוודאות. המשיכה של משקיעים לשוק ההון אינה חסינה מפני המשך חוסר היציבות שהמשק הישראלי משדר.

אחדים מהמנכ"לים אמרו כי בין הסיבות לכך שהם לא מפתחים או מייצרים פתרונות חדשים נמצאת העובדה שאין בארץ תרבות של תכנון לטווח ארוך. חברות לא יכולות לתכנן פרויקטים ליותר משנה או שנתיים, במציאות של ימינו זה בלתי אפשרי. הממשלה, שצריכה להיות הסמן הימני של עידוד הטכנולוגיה וההשקעות, רחוקה מאוד מלעשות זאת.

משכך, המסר שתעשיית ההיי-טק הישראלית משדרת לעולם הוא שיש כאן מצד אחד הון אנושי ייחודי אבל, מצד שני, רמת הסיכון פה גבוהה יחסית.

על הממשלה להפנים את השינוי

סגנו של המדען הראשי, אבירם ז'ולטי, ששידר המון רצון טוב ונכונות לסייע, ייצג חלק מהסיבות לבעיה. הממשלה עדיין לא הפנימה בצורה ברורה ובולטת שהטכנולוגיה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות שלה. עובדה זו מייצרת רמת סיכון גבוהה יותר לחברות שרוצות לגייס פה ולצאת לחו"ל, מה שמקשה עליהן עוד יותר.

בשיח שנערך דובר על האיזון הלא נכון שקיים בארץ בין החברות הרב לאומיות לאלה המקומיות. טענתו של ז'ולטי לפיה בזמן חירום מרכזי הפיתוח בישראל הם הראשונים להיסגר עוררה חוסר נוחות מצד נציגי החברות הרב לאומיות – ובצדק. ראשית, בתקופות המתיחות הביטחונית שהיו פה בעשור האחרון, אף חברה לא קמה ועזבה. בקריית גת המשיכו לעבוד כרגיל למרות העובדה שהמפעלים סבלו מטילים ורקטות ושחלק ניכר מהעובדים בהם גרים באזורים שספגו הרבה מאוד מהלומות במהלך השנים.

המדינה לא שינתה דיסקט והיא עדיין רואה בכל דולר שהיא מעניקה לחברות הרב לאומיות שבאות לפה מתנה או תרומה, מבלי לבדוק ולהפנים את התמורה שהיא מקבלת, הרבה מעבר להשתתפות הדולרית.

הממשלה צריכה לעודד את יצירת האיזון בין החברות הזרות והמקומיות בהיי-טק הישראלי על ידי השקעות בחינוך טכנולוגי. זאת, כדי להגדיל את מספר הצעירים הלומדים ארבע וחמש יחידות במקצועות מדעיים, לחזק את הקשר עם האקדמיה ולדחוף באופן רציני את המדע.

הנושאים שהוזכרו במפגש – וכאן – אינם חדשים. הם נשמעים בכל מפגש כזה של מנהלים עם נציגי ממשלה, ובכל פעם שומעים שהממשלה מודעת לנושא ומשתדלת לסייע. זה לא רחוק מהמציאות, אבל התוצאות אינן משביעות רצון.

השורה התחתונה: למשתתפי הפאנל ברור שאם לא יחול שינוי מהותי בסדרי העדיפויות הלאומיים, שיעמיד את ההיי-טק בראש בצורה ברורה ומוחשית, ייתכן שהחגיגה הגדולה הזו תיעצר יום אחד.