מהפכת אמצעי התשלום וטירוף הקניות ברשת

82% מכלל הישראלים מבצעים קניות מקוונות באמצעות הרשת ועל פי התחזיות, עד סוף השנה הבאה יעמוד הסכום שיוציאו אונליין על 10 מיליארד שקלים.

סביר להניח שרבים מהם מבלים היום (ד') באחד האתרים של אמזון (Amazon), כדי לנסות ולרכוש את אחד הפריטים במחיר מוזל. זאת, במסגרת מבצע מיוחד עליו הכריזה החברה, במלאות לה 20 שנים.

פעילות זו היא קודם כל מבחן עליון לטכנולוגיה, לתשתיות המחשוב ומערכות המידע, שיש לקוות שיעמדו בעומס הרב שצפוי. המבצע הזה הוא חלק מההתגברות הרבה של הקניות ברשתות מקוונות. זוהי מהפכה חצי שקטה שמתחוללת ממש מתחת לראדאר, אבל היא כנראה תהיה המניע לשינוי דרמטי בכל עולם התשלומים, בדרך בה אנחנו קונים ומשלמים עבור מוצרים, וגם בכל מה שקשור לחוויית הקניות שלנו.

מהפכה עם אתגרים רבים

המהפכה הזו קשורה במגמה אחרת שמתחילה להיות מקובלת בעולם, והיא צמצום השימוש בכסף מזומן ומעבר לארנק האלקטרוני. תשלומים רבים – על תחבורה ציבורית, חנייה וקנייה ברשתות קמעוניות – נעשים כיום ברחבי העולם יותר ויותר באמצעות טלפון סלולרי (וכרטיס אשראי, כמובן) ופחות באמצעות כסף מזומן. בישראל התופעה עדיין לא ממש רווחת, אולם בחו"ל ניתן לראות זאת במקומות רבים.

זה לא מקרי. בשנה האחרונה, אפל (Apple), סמסונג (Samsung) וחברות אחרות משקיעות מאמצים רבים להרחבת השימוש בארנק האלקטרוני, במטרה לקחת חלק בחגיגה הענקית של העמלות, שכרגע מתחלקות בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. מנגד, הבנקים וחברות האשראי מבינים כי הדרכים באמצעותן אנשים ישלמו בעתיד עבור רכישה תהיה שונה לחלוטין מהדרכים שאנחנו משלמים באמצעותן היום. זוהי מלחמת הכול בכל. הבנקים מצויים בשיאו של מרוץ מטורף בדרך אל הבנקאות הדיגיטלית, בתקווה לפגוש שם את הלקוח המודרני, של המאה ה-21, שעושה את קניותיו יותר ויותר אונליין ובאמצעות מכשירים אלקטרוניים.

המהירות שבה הדברים משתנים מעמידה אתגרים דרמטיים ביותר אפילו בפני חברות כמו PayPal, שיצרה את התווך המאפשר למיליוני בני אדם לקנות ברשת בצורה בטוחה מבלי לסכן את ביטחון אמצעי התשלום שלהם.

יש הנוהגים לחשוב כיום שהעולם הולך לכיוון ביצוע תשלומים באמצעות הטלפון הסלולרי. אין הכוונה למדבקות או לאפליקציות שניתן להוריד לסלולר ולשלם באמצעותן עבור מוצרים, שכן בסופו של תהליך, תשלומים אלה הם קונבנציונליים ונעשים דרך הבנק או חברת האשראי.

לקראת מה להיערך?

הקרב הוא מי ישלוט על המסלקה ועל שרשרת הערך של העסקים שמוכרים את המוצרים והשירותים לאנשים, ויכולים להכתיב להם באיזה אמצעי תשלום הם יכולים להשתמש. כיום, הכוח הזה קיים בידי חברות האשראי, המנהלות מערכת יחסים הדוקה ודרמטית מאוד עם הרשתות הקמעוניות, הסוחרים והמוכרים למיניהם. הבנקים, חברות האשראי וגופים פיננסיים עוקפי בנקים לוטשים עיניים לעבר המסלקות ולעבר העידן החדש. השחקנים הקיימים כבר הבינו מזמן שהם לא יישארו לבד לעולם ועד ושעליהם להיערך לכך.

הנעלם הגדול שלהם הוא לקראת מה להיערך. הסיפור כאן הוא הרבה מעבר לטכנולוגיה. בהסתייגות גדולה ובלי ציניות אפשר לומר שהטכנולוגיה היא משנית, ואולי בכלל לא מעניינת. הסיפור כאן הוא חוויית הלקוח. מדובר בחלק ממגמה שכבר קיימת זמן רב, שגורסת שהכוח מצוי בידי הצרכנים. החברות שנותנות לו שירותים – הן בצד הפיננסי והן בצד המסחרי-קמעוני – איבדו כבר מזמן את הבכורה ואת הסמכות, והן עסוקות רוב הזמן בללמוד מה הלקוח רוצה, ממה הוא ייהנה יותר כדי שאת הסכומים שיש לו ישים אצלן ולא אצל המתחרים.

המהפכה הזו, שרבים עדיין לא מפנימים אותה, מגיעה אל תוך החנות בקניון ענק אליו מגיע הלקוח הנכבד. אפליקציה חכמה, המבוססת על מאגרי מידע ותשתיות ענק, תציע לו מחירים ומוצרים דומים לחולצה שהוא מתכוון למדוד בחנות, תפנה אותו לחנות הסמוכה ואם שם הפריט לא יימצא, הוא יוכל להזמין ולקבל אותו בפתח ביתו.

והתשלום? הוא בוודאי כבר לא יהיה במזומן או גיהוץ כרטיס האשראי. הוא ייעשה בארנק האלקטרוני, שמאפשר ביצוע כל הפעולות הנדרשות במערכת יחסים שבין לקוח וקונה: זיהוי הלקוח, זיהוי מקורות הכספים שלו, כדי לדעת אם יש מאיפה לקחת כסף, וביצוע העסקה תוך מעבר למסלקה חכמה. זה לא מדע בדיוני, אלה הם תהליכים שמתחרשים אט אט ויהוו את עולם התשלומים החדש שכולנו נכיר בעתיד הלא רחוק.

ראוי להזכיר שבמשחק הזה משחק גם הביטקוין, שלא נעלם אלא ירד מעט למחתרת. נראה שגם הוא ישמש פלטפורמה להתחלתן של מהפכות חדשות בתחום הארנק האלקטרוני.

מה עם הסייבר?

כמובן שיש את האלמנטים של סייבר, הונאות ואבטחת מידע. אלה אתגרים שטובי המוחות בעולם שוקדים עליהם בימים אלה ובוודאי ימצאו פתרון.

אצלנו אמנם המהפכה הזו עוד לא קרתה במלואה, אבל היא כבר מתחרשת בעיקר בבתי תוכנה וסטארט-אפים שמפתחים פתרונות לארנק האלקטרוני. בפועל, הישראלים עדיין לא יכולים "להתפרע" יותר מדי, בגלל הרגולציה והפיקוח על המערכת הבנקאית המאוד ריכוזית וצפופה שלנו. אבל גם במשרד האוצר וגם בבנק ישראל מבינים שהסוסים כבר ברחו מהאורווה, ושהדרך היחידה לשלוט על כך היא לדעת לרכב עליהם ולהתאים את מהירות הדהירה שלהם לקצב הנדרש בישראל.

הנושאים האלה ואחרים יבואו לידי ביטוי בכנס EBUYMAPY של אנשים ומחשבים, שייערך ב-23 בנובמבר במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה.