עופר מילבסקי, סאפ ישראל: "האדם הוא Big Data"

"גוף האדם כולל מידע רב מאוד, בין 300 ל-500 אלף נקודות מדידה על כל אחד מאתנו. מדובר בכמויות עצומות של מידע שניתן להשתמש בהן לטובת האדם, ולצרכים עסקיים", כך אמר עופר מילבסקי, סמנכ"ל התפעול והמוביל הטכנולוגי של סאפ (SAP) ישראל.

מילבסקי דיבר בכנס שערכה החברה אתמול (ד') במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. הנחה את האירוע אבי שחם, מנהל תחום שרשרת אספקה בסאפ ישראל, והשתתפו בו כ-1,000 איש.

לדברי מילבסקי, "כיום יש שני נסיינים ישראליים שהולכים עם צ'יפ שמשדר בזמן אמת נתונים מהגוף שלהם. הם שניים מתוך 100 בכל העולם. הצ'יפ הזה מבוסס על חיישנים שאם הם יתריעו, חלילה, שהאדם שהוא נמצא עליו עומד לעבור התקף לב, האמבולנס יוכל להגיע אליו עוד לפני שהוא בכלל חווה את ההתקף. ייקבעו למערכת מדדים מסוימים שכשהם קורים, מוזעק אמבולנס. זה ממש מציל חיים".

"החיים שלנו היו הרבה יותר פשוטים בלי הטכנולוגיה והיא מסבכת אותם", אמר מילבסקי. "הכול הופך להיות מבוסס חיישנים. הסיבוכיות הזאת יכולה לגרור את הארגון אחורה, בעוד שהמתחרים יפרצו. כדי למנוע את המצב הזה, חייבים ארכיטקטורה חדשה".

הוא הוסיף כי "סאפ מפשטת את התהליכים האלה ומאפשרת את הקדמה. לדוגמה, חיישנים שמוטמעים על גשרים מספקים למטה של החברה מידע בזמן אמת וכך המהנדס לא צריך להגיע למקום פיזית כדי לקבוע האם אפשר לעבור על הגשר או לא. הוא יכול לעשות את זה מהמשרד".

"פתרון SAP HANA מאפשר בנוסף להפיק ולראות דו"חות במהירות גבוהה אסטרונומית. זה בולט בעיקר בתחומים כמו הביטחון והערים החכמות. המערכת נבנתה כמנוע בזמן אמת, שמאפשר לשלוף אתל המידע המדויק ברגע נתון ובכך להביא תועלת עסקית לארגון", ציין.

שמוליק סיטון, מנהל תחום טכנולוגיות בסאפ ישראל. צילום: קובי קנטור

מילבסקי הדגיש כי "סאפ לא מספקת רק פלטפורמה אלא גם מחברת אותה למודל העסקי של הארגון".

החיבור בין סנסורים ויישומים על הענן של SAP HANA

שמוליק סיטון, מנהל תחום טכנולוגיות בסאפ ישראל, דיבר על החיבור בין סנסורים ויישומים שיושבים על הענן של SAP HANA. "ניתן לבנות שירותים רבים וטובים על גבי שניהם גם יחד. למשל, אפשר לראות מהנייד בזמן אמת מוצר שנמצא על מכולה, שלוקח לו להגיע לארץ חודש, ולדעת האם מטפלים במכולה בצורה טובה ומה קורה על הספינה. הכול נמצא באותה הפלטפורמה – HaaP (ר"ת HANA as a Platform)".

עוד אמר סיטון כי באשר לבסיסי נתונים בתוך הארגונים, "אינטל (Intel) הכריזה שהיא משנה את הליבות שהיא מייצרת לטובת SAP HANA. גם יבמ (IBM) עושה את זה עם מעבדי ה-Power. בנוסף, ניתן לתקשר עם SAP HANA בשפת SQL".

"איך כל זה קורה?" שאל והשיב: "נניח שיש שכבת BI והארגון אוגר נתונים. צריך לבנות קשר טוב ביניהם. בדרך כלל בונים עולמות מידע סטטיים שיודעים לתת תשובה רק למספר מצומצם של שאלות. במקרה שכזה, צריך להעביר את הנתונים מקוביית מידע אחת לאחרת. סאפ אומרת: לא עוד. צריך להשתחרר מעולמות סטטיים. באמצעות הפתרון של סאפ, מזינים את הנתונים פעם אחת לתוך המערכות ואלה מספקות תשובה לכל שאלה של משתמש הקצה, מבלי לבצע טעינות אינסופיות וממשקים אל תוך הלילה. זה BI בשירות עצמי".

יגיל חדרי, מנהל תחום תשתיות בנס. צילום: קובי קנטור

"מדברים על הארגון המושלם", סיכם סיטון. "זה ארגון שיש במרכזו פלטפורמה שיודעת לתמוך בכל הדברים שציינתי, ארגון שמנהל נכון את ה-Big Data, מנתח את המידע וחוויית המשתמש בו טובה. זאת, לצד הורדת עלויות. סאפ מספקת את כל זה".

סאפ ונס

יגיל חדרי, מנהל תחום תשתיות בנס, ציטט מספר נתונים: "יותר מ-90% מכמות המידע בעולם נוצרה בשנתיים האחרונות. עד 2020 יהיו יותר מ-200 מיליארד מכשירים שידברו ביניהם. ב-2009, רק ל-5% מהאוכלוסיה היו סמארטפונים, כאשר כיום כמעט כל אחד מאתנו מנהל את חייו בסמארטפון. יותר מחצי מהחברות מאמצות את הענן. גופים כמו בנקים וחברות ביטוח מאפשרים לנו לנהל את הפעולות דרך הטלפון. מוצרים ושירותים מפותחים ראשית למובייל. הרבה יותר חברות מעבירות את המערכות לענן כזה או אחר, שם הוא מאוחד תחת מערכת אחת".

"נס מספקת שירותי ניהול מכל הבחינות והיא בעלת יותר מ-17 שנות ניסיון בתחום הסאפ. זה הערך המוסף שלה", הוסיף.

בהמשך הוא דיבר על Ness Practice – סוויטת מוצרים של החברה ל-SAP HANA. "סאפ מוכרת מערכות ונס מתאימה אותן לשוק הישראלי. מדובר בחבילות תוכן מוכנות מראש עם שירותי סאפ מובנים. זה חוסך לארגונים הרבה בהטמעה ואפיון של תהליכים", ציין חדרי.

"בנינו אצלנו את מעבדת ה-SAP HANA הראשונה בישראל, לקחנו את המערכות והמרנו את המידע לסביבת ה-SAP HANA. כך, הרבה שורות קוד ונתונים לא רלוונטיים יורדים, מה שמקל את תפעול המערכת ועושה אותו מהיר יותר", אמר חדרי.