UX, UI, CX – מה בעצם ההבדל?

פעם הכל היה פשוט בפיתוח תוכנה – מנתח מערכות ותוכניתן. עם התפתחות מתודולוגיות העבודה, במטרה להבטיח תוצאה מיטבית, צצו תחומי מומחיות נוספים הדורשים ידע ייחודי.

מי עושה מה?

יהיה פשוט להבין את מהות תרומתו של כל גורם לפרויקט אם נשרטט את המהלך שתחילתו אפיון צרכים וסופו אתר (או אפליקציה) באוויר.

מסמך האפיון ומומחה ה-CX

ההתנעה כוללת הגדרת צרכים (בהתחשב במגבלות) וזו תבוטא במסמך האפיון. המסמך מהווה תוכנית אב המפרטת את מבנה התכנים והאפליקציות כך שיענו באופן מיטבי על צרכי הארגון וקהלי המטרה שלו תוך התייחסות למקורות המידע. הוא גם מתייחס לאחר בחינה לדרישות טכניות; פלטפורמה, מתודולוגיות פיתוח, עומסים צפויים, אבטחת מידע, בקרת איכות, ונגישות.

עיקר העבודה בגיבוש מסמך האפיון מתבצעת על ידי מומחה CX (ר"ת Customer experience) או, בתרגום חופשי, "מומחה חוויית צרכן". הוא עשוי להסתייע לשם כך בגורמים נוספים.

שעת מומחה CX היא הכי יקרה בתהליך בשל ההשכלה הרחבה הנדרשת ממנו והידע במגוון תחומים (דוגמת קמעונאות, בנקאות או רפואה). עבודתו אמורה לצמצם למינימום את ההסתברות לטעויות, כולל שיווקיות או שירותיות.

בעבר הסתפקו במומחה "חוויית משתמש" (UX) אולם עם הזמן הסתבר שלא די במי שיודע לתכנן היטב מסכים, תהליכי ניווט, או לוודא שהכפתור מספיק גדול או בולט, ויש הכרח בגורם בעל ראייה שיווקית ומחשובית רחבה שגם מהווה מומחה "חווית המשתמש".

קונספט, תכנון ומסמכי דרישות

משגובש מסמך האפיון תתחיל עבודתו של המתכנן – מומחה UX. סביר שירצה לבחון תחילה מה עשו גורמים דומים בעולם המערבי ולעיתים מסמך האפיון יכוון אותו.

התוצר הראשון של עבודתו היא תוכנית של עמוד הבית ושל עוד כמה עמודי מפתח, וכל אלו מכונים 'קונספט תכני'. הקונספט, וכן שאר מסכי התבנית שיתוכננו בהמשך מציגים באופן סכמטי את פרישת הרכיבים בכל מסך (ווירפריים).

הקונספט התכני עובר לארט דירקטור המתרגמו לקונספט גרפי שעונה לערכי המותג. ארט מומחה באינטראקטיב יכונה מומחה UI (ר"ת User interface) והיותו בכיר נגזרת לא רק מהבנת מסך טובה אלא גם מיכולתו להטמיע גרפית את ערכי המותג.

במקביל יפתח המתכנן את כל שאר עמודי התבנית ואלו יעברו לביצוע גרפי על ידי גרפיקאי מומחה UI. חלוקת העבודה בין הארט לבין הגרפיקאי נועדה בעיקר להוזיל עלויות מבלי לפגוע באיכות העבודה.

לכל עמוד תבנית יכתוב מומחה ה-UX מסמך דרישות המפרט את הפונקציונאליות של רכיביו, בעיקר כדי למנוע טעויות בשלב הפיתוח.

רק קונספט אחד?

ייתכן שיתעורר צורך להשוות בין שני קונספטים אפשריים או בין שתי חלופות לאפליקציות. קבלת החלטה בנושא מערבת את מנהל הפרויקט ומומחה ה-CX.

ההשוואה כרוכה בביצוע מהלך קצר ולא יקר של חקר משתמשים, או על ידי החברה המתכננת ומעצבת, או בעזרת גורם חוץ (חוקר שימושיות). בעבר היה מדובר על מהלך מורכב ויקר אולם כיום ניתן לבצע אותו בקלות בעזרת מגוון כלים מקוונים.

בקרת האיכות

כל המסמכים והחומרים הגרפיים מועברים לגורם המפתח לשם ביצוע אפיון טכני ופיתוח. כדי לקצר תהליכים, ולעתים כדי לקבל הצעת מחיר, תחילה יקבל הגורם המפתח רק את האפיון ואת התכנון, ללא גרפיקה. משאושר האפיון הטכני על ידי הגורם המתכנן ירד הפרויקט לפיתוח.

חובה שאת הפיתוח ילוו הגורמים הרלוונטיים מטעם החברה המתכננת והמעצבת, וזו למעשה המשמעות של פיתוח אג'ילי ולא טורי. במספר שלבים תבוצע בקרת איכות בסביבת הפיתוח על ידי אנשי החברה המפתחת ובסביבת הטסט והאתר החי על ידי בקר איכות מטעם החברה המתכננת. האחרון יבחן הן באגים תכנותיים והן התאמת הביצוע לתכנון.

בטור הבא:  אגדת הבטא ובקרת האיכות

הכותב הינו יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש.