התוכניות של דני דנון: השקעה במו"פ, יותר מדעניות וחינוך מגיל צעיר

ממשלות ישראל לדורותיהן התגאו ומתגאות במעמדנו המדעי-טכנולוגי, אך מי שבוחן את העשייה של הממשלה בתחום מקבל את הרושם שאין לה התייחסות רצינית לנושא. אחת הדוגמאות לכך היא משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. המשרד אמור היה להיות אחד המשרדים החשובים והמרכזיים, ועם תקציבים בהתאם – ולא כך הדבר.

במשך השנים, מאז הקמת המשרד, לא עמדו בראשו אנשים בעלי עוצמה פוליטית, עם "מרפקים", שיכולים היו להזיז דברים. וזה חבל. אולם ייתכן שעכשיו אנחנו נמצאים בפני שינוי, שכן בראש המשרד עומד גורם שיש לו השפעה פוליטית לא מעטה, עם שאיפות פוליטיות ובעל רצון שמשרתו המיניסטריאלית הראשונה תהיה מוצלחת.

בראיון לאנשים ומחשבים אומר השר דני דנון כי "זה לא נכון שמשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל הוא משרד זוטר. בעיניי, כל משרד ממשלתי הוא חשוב ואפילו בכיר. האדם הוא העושה את המשרה".

"הוכחתי בתקופת חברותי בכנסת", מציין דנון, "שעל אף שהייתי יו"ר של שתי ועדות שלא נחשבו לבכירות, הצלחתי להוביל מהלכים ושינויים. לדוגמה, מצבם של בני העדה האתיופית כיו"ר ועדת העלייה והקליטה".

מה אתה מתכוון לעשות בתפקיד?
"תפקידו העיקרי של המשרד הוא לקדם את נושא המחקר והפיתוח. יש לקדם את המחקר האמפירי במדינת ישראל. מדובר בתחום רחב מאוד, שכלולים בו נושאים כמו תשתיות, כוח אדם ומסחור מחקרים. למשרדים אחרים יש סמכויות שהשפעתן על קידום המדע רבה מאוד והפתרון הוא שיתוף פעולה הדוק בין המשרדים".

"המחקר האמפירי הוא הבסיס לכל השאר. הוא הבסיס של הסטארט-אפים, של הפיתוחים והיישומיים בתחום הביו-טכנולוגי בפיתוח תרופות ומכשור רפואי חדש, טכנולוגיות IT פורצות דרך ועוד. ישראל זכתה שיהיו לה 12 מקבלי פרס נובל. המחקר האמפירי הוא הבסיס גם לזה", ציין דנון.

"כדי לקדם את המחקר האמפירי יש לפתח תשתיות ויש צורך בכוח אדם", הוסיף. "זו הסיבה שאני מדבר על שתוף פעולה הדוק עם משרדי הכלכלה והחינוך. עם משרד הכלכלה – כדי לסייע בקידום תשתיות, ועם משרד החינוך – כדי לסייע בחינוך דור נוסף של מדענים. זהו אחד האתגרים של המדינה, מאחר שהענף מבוסס כיום בין היתר על המדענים והטכנולוגים שהגיעו מארצות ברית המועצות לשעבר ובימים אלה הם יוצאים לפנסיה. לצורך כך, משרד החינוך צריך להתאים את תוכניות החינוך, כדי לעודד צעירים שירצו ללמוד מקצועות מדעיים וטכניים, כמו גם ליצור את מסגרות הלימוד כדי להכשיר אותם. לא ארחיק לכת ואומר 'מגיל הגן', אך בהחלט מגיל בית הספר היסודי".

"לצד כל אלה, אני מתכוון לתת דגש עיקרי לשני תחומים: פיתוח והגדלת מספר הנשים בעולמות המחקר והפיתוח והנגשת המדע לפריפריה, לחרדים ולמיעוטים. את השנה הקרובה במשרד אני מתכוון להגדיר כ-'שנת הנשים'. המצב כיום בתחום הוא בעייתי, שכן אין להן ייצוג מספיק במו"פ ובמדע, כמו חלקן באוכלוסייה. כבר בימים אלה אני פועל, יחד עם אנשי משרדי, בשיתוף מוסדות האקדמיה על מנת להוביל מהלך, שכתוצאה ממנו נראה יותר נשים – הן בסגל האקדמי והן נשים צעירות בספסלי הלימודים האקדמיים בתחומים כמו ההנדסה והמתמטיקה. לצד זה, נדאג לפתח את תוכנית 'מדעניות העתיד', שהמשרד מוביל כדי לאתר את נשות המחקר הבאות של ישראל".

מה צריך לעשות כדי שישראלים ימשיכו לזכות בפרסי נובל?
"אנחנו צריכים לשמר את כוח האדם שיש לנו ולהמשיך ולהשקיע בתשתיות, במעבדות, במכוני מחקר. הגילויים וההתפתחויות שמביאים פרסי נובל הם אלה אשר מקדמים את מעמדנו הכלכלי והמדעי. הם לא באים 'יש מאין' וכדי ליצור את  ה-'יש', המדינה צריכה להשקיע. אחת ממשימותיי כשר תהיה להבטיח מימון לתשתיות אלה. בנוסף, אני מתכוון ליישם תוכניות להחזרת מדענים ישראליים מחו"ל".

כיצד על המדע להתמודד עם החרם על ישראל, שבולט באקדמיה?
"אם אתה שואל אותי אם צריך לשנות מדיניות, התשובה שלי היא לא רבתי. אסור להיכנע ללחצים. אני סבור שהעולם מתחיל להבין שאנחנו חיים בשכונה מסוכנת ומאוד בלתי יציבה, מה שיוביל ליתר הבנה לגבי המדיניות שלנו".

דנון ציין בהקשר זה את כנס החלל הבינלאומי לשנת 2015 שעתיד להתקיים בירושלים באוקטובר הקרוב ואמר כי "עצם העובדה שכנס כזה מתקיים כאן, בישראל, הוא אמירה ברורה שלמרות כל הקריאות להחרים, אף אחד לא יעצור אותנו. נמשיך להביא השקעות זרות מהעולם ארצה, אבל הכי חשוב – נמשיך לחקור, לפתח ולהיות מעצמה מדעית וטכנולוגית שאומות העולם יישאו אליה את עיניהן".

הראיון המלא – בגיליון החדש של מנהיגים!